ילדה של טבע
New member
לזו שילדה אותי
אני יודעת.מקובל בעולמנו לקרוא לה אמא.אבל אני? אין לי אמא. מחקתי אותך מחיי לפני שנתיים אחרי שנים שניסיתי הכל,אחרי שנים שבהן אמרתי לך ,בואי נפתח את הכל,בואי נוציא את המוגלה ונתחיל מחדש.אבל את? את העדפת להתעלם ולומר : "זו הכל את,אני הייתי בסדר". אז עכשיו,סוף סוף יש לי את ההזדמנות לכתוב לך,להוציא הכל לאויר העולם,והפעם? הפעם לא תוכלי לסתום לי את הפה עם הצעקות והמיניפולציות שלך!!!! אז כן,אישה שילדה אותי,אני זוכרת,לא יכולה לשכוח אין התעללת בי פיזית וגרוע מכך נפשית,היום מן הסתם היו מוציאים אותי מהביית על רקע אלימות במשפחה,אבל אז,לפני 40 שנה? מי בכלל ידע לטפל בזה.... הייתי מגיעה לבית ספר עם כתמים כחולים על הידיים,רגליים,מהצביטות שצבטת אותי וזה כאב.כאב לראות את הכתמים כי לצביטות כבר הייתי רגילה. וכשחזרתי מבית הספר,רוצה לספר מה היה,כמו כל ילדה,היית צועקת "שבי לשולחן" בכלל לא מקשיבה. כששאלתי פעם למה ילדת אותנו,אם כל כך קשה לך ואין לך סבלנות ענית: "כי לא היה לי כסף להביא כושי אז אתם הכושים שלי..." וכשהכרחת אותי ללמוד אנגלית (עד היום אין לי בטחון בשפה בגללך) ,כשלא הבנתי תפסת אותי בשערותי הארוכות וחבטת ראשי בקיר.... קשה לך לשמוע נכון? אז יש עוד... בזמן שאת בילית עם חברים וחברות בבתי קפה והתהולליות,אני הסתובבתי עם העגלה של אחי הקטנים,טיפלתי בהם,החלפתי חיתולים והייתי רק בת שש כשהטלת את המשימה הזו לראשונה... אחר כך ילדת עוד שניים וגם בהם טיפלתי בהרבה אהבה. תמיד ניסיתי לרצות אותך ,רק שלא תתפרצי,רק שלא תצעקי כך שכל השכונה תשמע,התביישתי בך אבל תמיד מצאת סיבה. כשהחלטת שאני יותר מדי שמנה לא היססת לומר לי לפני כולם : "תסתמי כבר את הפה שמנה דובה" ופלא שהייתי ילדה כל כך שמנה? תמיד אמרתי לחברות,אמא שלי שונאת אותי,מקנאה בי אבל הן לא הבינו עד שראו מה קורה אצלנו,אבל כולם שתקו... ואז בגרתי,הגעתי לגיל 16 ,בזמן שניקיתי את חדרי התרעמת עלי ובאת להכות אותי.זו היתה הפעם האחרונה בה ניסית להרים עלי יד כיוון שאני הרמתי את המטאטא שהיה בידי ואיימתי עלייך שלא תתקרבי - חבל שלא היה לי אומץ לעשות את זה קודם... אחר כך,בגיל 18 נישאתי,למרות שלא רציתי,אבל הייתי חייבת,לברוח מהביית ,לברוח ממך... ואת? במשך כל השנים שנאת את בעלי ועודדת אותי להתגרש "אני אעזור לך אמרת" ובסופו של דבר התגרשתי אחרי הרבה שנות נשואים,עם שלושה ילדים ולא היתה מאושרת ממך. השכרת לי את דירתך (הנוספת) בתשלום כמעט מלא (עשית הנחה של 50 דולר ממחיר השוק) וכמובן נופפת בזה שאת עוזרת לי... כמובן שגם חתמת איתי על חוזה - אסור לי להכניס אף גבר לחיי כל עוד שאני בדירתך...ככה גם מנעת ממני לבנות את חיי בשנית.אבל אני בסך הכל רציתי שילדי יחיו בבית אחד ולא יאלצו לעבור דירה כל הזמן... ואני שתקתי,לא אמרתי כלום רק כשרבנו העזתי לצייץ,שוב פחדתי מצעקותייך,לא רציתי שכולם ידעו... ואז הגיע היום בו היה נזק צנרת בדירה,אמרת שיש ביטוח,שאשלם ואקבל את כספי חזרה... 3400 שקלים לפני שלוש וחצי שנים וביטוח? לא היה... אמרת את יודעת מה? צאי מהדירה... ויצאנו,אני ושלושת ילדי,מאז 3 וחצי שנים שתי דירות והשלישית בדרך... קשה לנו,אבל אנחנו שורדים כי יש לי ילדים נפלאים,יש לי ילדים שהם חברים,שיודעים לתת חיבוק ונשיקה ולומר שאוהבים,כי אני? הענקתי להם את כולי כל השנים. תקנאי מכשפה רעה,הילדים שלי אוהבים אותי (והם כבר ממש גדולים). ואת? רואה אותך פעמיים בשנה,בבית העלמין,ליד הקבר של אחי ,הילד שאני גידלתי,ואת עומדת שם בודדה כמעט ,חוץ מאלו שעדיין מפחדים ממך ומהמיניפולציות שלך,הם עומדים לידך לרגע... זהו הוצאתי ממני מה שרציתי לומר ועכשיו רק הרשי לי לאמר דבר אחרון לסיום שחור על גבי לבן: אני שונאת אותך אישה רעה,אבל גם מרגישה כלפייך חמלה.הוצאתי אותך מחיי והיום הם מלאים באהבה ותודה לך מוזה על הפורום הזה .הנפלא.
אני יודעת.מקובל בעולמנו לקרוא לה אמא.אבל אני? אין לי אמא. מחקתי אותך מחיי לפני שנתיים אחרי שנים שניסיתי הכל,אחרי שנים שבהן אמרתי לך ,בואי נפתח את הכל,בואי נוציא את המוגלה ונתחיל מחדש.אבל את? את העדפת להתעלם ולומר : "זו הכל את,אני הייתי בסדר". אז עכשיו,סוף סוף יש לי את ההזדמנות לכתוב לך,להוציא הכל לאויר העולם,והפעם? הפעם לא תוכלי לסתום לי את הפה עם הצעקות והמיניפולציות שלך!!!! אז כן,אישה שילדה אותי,אני זוכרת,לא יכולה לשכוח אין התעללת בי פיזית וגרוע מכך נפשית,היום מן הסתם היו מוציאים אותי מהביית על רקע אלימות במשפחה,אבל אז,לפני 40 שנה? מי בכלל ידע לטפל בזה.... הייתי מגיעה לבית ספר עם כתמים כחולים על הידיים,רגליים,מהצביטות שצבטת אותי וזה כאב.כאב לראות את הכתמים כי לצביטות כבר הייתי רגילה. וכשחזרתי מבית הספר,רוצה לספר מה היה,כמו כל ילדה,היית צועקת "שבי לשולחן" בכלל לא מקשיבה. כששאלתי פעם למה ילדת אותנו,אם כל כך קשה לך ואין לך סבלנות ענית: "כי לא היה לי כסף להביא כושי אז אתם הכושים שלי..." וכשהכרחת אותי ללמוד אנגלית (עד היום אין לי בטחון בשפה בגללך) ,כשלא הבנתי תפסת אותי בשערותי הארוכות וחבטת ראשי בקיר.... קשה לך לשמוע נכון? אז יש עוד... בזמן שאת בילית עם חברים וחברות בבתי קפה והתהולליות,אני הסתובבתי עם העגלה של אחי הקטנים,טיפלתי בהם,החלפתי חיתולים והייתי רק בת שש כשהטלת את המשימה הזו לראשונה... אחר כך ילדת עוד שניים וגם בהם טיפלתי בהרבה אהבה. תמיד ניסיתי לרצות אותך ,רק שלא תתפרצי,רק שלא תצעקי כך שכל השכונה תשמע,התביישתי בך אבל תמיד מצאת סיבה. כשהחלטת שאני יותר מדי שמנה לא היססת לומר לי לפני כולם : "תסתמי כבר את הפה שמנה דובה" ופלא שהייתי ילדה כל כך שמנה? תמיד אמרתי לחברות,אמא שלי שונאת אותי,מקנאה בי אבל הן לא הבינו עד שראו מה קורה אצלנו,אבל כולם שתקו... ואז בגרתי,הגעתי לגיל 16 ,בזמן שניקיתי את חדרי התרעמת עלי ובאת להכות אותי.זו היתה הפעם האחרונה בה ניסית להרים עלי יד כיוון שאני הרמתי את המטאטא שהיה בידי ואיימתי עלייך שלא תתקרבי - חבל שלא היה לי אומץ לעשות את זה קודם... אחר כך,בגיל 18 נישאתי,למרות שלא רציתי,אבל הייתי חייבת,לברוח מהביית ,לברוח ממך... ואת? במשך כל השנים שנאת את בעלי ועודדת אותי להתגרש "אני אעזור לך אמרת" ובסופו של דבר התגרשתי אחרי הרבה שנות נשואים,עם שלושה ילדים ולא היתה מאושרת ממך. השכרת לי את דירתך (הנוספת) בתשלום כמעט מלא (עשית הנחה של 50 דולר ממחיר השוק) וכמובן נופפת בזה שאת עוזרת לי... כמובן שגם חתמת איתי על חוזה - אסור לי להכניס אף גבר לחיי כל עוד שאני בדירתך...ככה גם מנעת ממני לבנות את חיי בשנית.אבל אני בסך הכל רציתי שילדי יחיו בבית אחד ולא יאלצו לעבור דירה כל הזמן... ואני שתקתי,לא אמרתי כלום רק כשרבנו העזתי לצייץ,שוב פחדתי מצעקותייך,לא רציתי שכולם ידעו... ואז הגיע היום בו היה נזק צנרת בדירה,אמרת שיש ביטוח,שאשלם ואקבל את כספי חזרה... 3400 שקלים לפני שלוש וחצי שנים וביטוח? לא היה... אמרת את יודעת מה? צאי מהדירה... ויצאנו,אני ושלושת ילדי,מאז 3 וחצי שנים שתי דירות והשלישית בדרך... קשה לנו,אבל אנחנו שורדים כי יש לי ילדים נפלאים,יש לי ילדים שהם חברים,שיודעים לתת חיבוק ונשיקה ולומר שאוהבים,כי אני? הענקתי להם את כולי כל השנים. תקנאי מכשפה רעה,הילדים שלי אוהבים אותי (והם כבר ממש גדולים). ואת? רואה אותך פעמיים בשנה,בבית העלמין,ליד הקבר של אחי ,הילד שאני גידלתי,ואת עומדת שם בודדה כמעט ,חוץ מאלו שעדיין מפחדים ממך ומהמיניפולציות שלך,הם עומדים לידך לרגע... זהו הוצאתי ממני מה שרציתי לומר ועכשיו רק הרשי לי לאמר דבר אחרון לסיום שחור על גבי לבן: אני שונאת אותך אישה רעה,אבל גם מרגישה כלפייך חמלה.הוצאתי אותך מחיי והיום הם מלאים באהבה ותודה לך מוזה על הפורום הזה .הנפלא.
