לזכרו של דרור בר
מאת: מוליק בר א,ש,ד- אבא של דרור. אלף הספדים כתבתי הלילה- ואת כולם זרקתי לפח כי לא היו ראויים- עד שהתרוקנתי לריק. מתוכם דליתי כמה משפטים בלתי סדורים ומאוד מחייבים. אני בא לבוש במיטב בגדיי, כפי שהייתי לבוש כשהובלתי את שלושתכם לחופה- לא תורגלתי ללבוש בגדי אבלות ואני חושב דרורי שלי שאתה ראוי שאבוא ללוותך בדרכך האחרונה במיטב בגדי. אתה בן 28 וזה כוח- ולנו לא היה הכוח לשמור עליך, כי בזבזנו את הכוח. נולדת בתוך מלחמת יום כיפור- ונתנו לך את השם דרור כי חשבנו, קיווינו, ציפינו, כי לחופש נולדת, ולחיי דרור נועדת- בתוך המלחמה נפלת- והארץ לא שקטה 40 שנה. במשך 28 שנים ניסינו לתת לך את המרב שביכולתנו- ואתה החזרת לנו כפל כפליים. אבן גדולה וכבדה רובצת על לבי – ואני בכוחותיי הדלים ובעזרת רבים מהסובבים אותי כאן צריך לנתץ אותה לרסיסים, ומהרסיסים לבנות משהו אחר וחדש שראוי לך דרורי שלי, ואיני יודע עדיין מהו. אבל, בעידודך המלא לאורך שנים, לא אפסיק לחתור לשלום בין יחידים לבין קבוצות ובין עמים. לא אחדל מהפעולות "הדון קישוטיות" שלי לחינוך לדמוקרטיה, ולא אחדל לפעול ולקשר בין קבוצות ושסעים בחברה הישראלית, כדי ליצור חברה ראויה שאתה כה האמנת בה. ולא אחדל לחשוב שצריך במדינת היהודים רוב יהודי מובטח לעד, ואני בכוחותי הדלים אמשיך את שביקשת בשיחותינו הארוכות. יפעתי אהובתו, צחוק הגורל האכזר הוא שבעוד שבועיים שלשה יהיו שתי שנים לנישואים ודרור לא יציין זאת אתך. אנחנו אתך ולצדך, לפי רצונך החופשי בכל הדברים, תהיי חזקה החיים לפניך ארוכים ומבטיחים ולא תמיד אכזרים. נוח על משכבך בשלום ילדי אהובי, מחמד לבי, מי ייתן מותי תחתך בני, בני דרורי, עוף אל מרחבי אין קץ והקיץ כבר בא, ואנחנו נשרך דרכנו בכבדות של זקנה, בייסורים רבים, ובתקווה לעתיד טוב יותר ומבטיח לאחיך ואחותך, ללי שלנו ולצאצאנו שיבואו. ועוד משהו קטן החלטתי הלילה, שמהיום כל מה שאכתוב, אשרבט ואוציא ברבים תתווסף אליו התוספת- א,ש,ד- אבא של דרור, כדי שאזכרך גם במעשי היום יום האפורים ויהיו כאלה הרבה. ועוד בקשה צנועה לנו- בעוד שבוע או חודש איש איש יחזור למעגל חייו, ואנחנו נשאר עם מעגל חייו של דרור שנגדעו, נשכשך את עצמנו בזיכרונות שאתם מתבקשים לכתוב לנו בספר הזיכרונות שפתחנו בחדרנו. או שלחו לנו בדואר. אז שוב שלום לך דרורי שלנו שכה אנו אוהבים אותך, שלך בגעגוע בלתי נגמר, מוליק בר א,ש,ד- אבא של דרור.
מאת: מוליק בר א,ש,ד- אבא של דרור. אלף הספדים כתבתי הלילה- ואת כולם זרקתי לפח כי לא היו ראויים- עד שהתרוקנתי לריק. מתוכם דליתי כמה משפטים בלתי סדורים ומאוד מחייבים. אני בא לבוש במיטב בגדיי, כפי שהייתי לבוש כשהובלתי את שלושתכם לחופה- לא תורגלתי ללבוש בגדי אבלות ואני חושב דרורי שלי שאתה ראוי שאבוא ללוותך בדרכך האחרונה במיטב בגדי. אתה בן 28 וזה כוח- ולנו לא היה הכוח לשמור עליך, כי בזבזנו את הכוח. נולדת בתוך מלחמת יום כיפור- ונתנו לך את השם דרור כי חשבנו, קיווינו, ציפינו, כי לחופש נולדת, ולחיי דרור נועדת- בתוך המלחמה נפלת- והארץ לא שקטה 40 שנה. במשך 28 שנים ניסינו לתת לך את המרב שביכולתנו- ואתה החזרת לנו כפל כפליים. אבן גדולה וכבדה רובצת על לבי – ואני בכוחותיי הדלים ובעזרת רבים מהסובבים אותי כאן צריך לנתץ אותה לרסיסים, ומהרסיסים לבנות משהו אחר וחדש שראוי לך דרורי שלי, ואיני יודע עדיין מהו. אבל, בעידודך המלא לאורך שנים, לא אפסיק לחתור לשלום בין יחידים לבין קבוצות ובין עמים. לא אחדל מהפעולות "הדון קישוטיות" שלי לחינוך לדמוקרטיה, ולא אחדל לפעול ולקשר בין קבוצות ושסעים בחברה הישראלית, כדי ליצור חברה ראויה שאתה כה האמנת בה. ולא אחדל לחשוב שצריך במדינת היהודים רוב יהודי מובטח לעד, ואני בכוחותי הדלים אמשיך את שביקשת בשיחותינו הארוכות. יפעתי אהובתו, צחוק הגורל האכזר הוא שבעוד שבועיים שלשה יהיו שתי שנים לנישואים ודרור לא יציין זאת אתך. אנחנו אתך ולצדך, לפי רצונך החופשי בכל הדברים, תהיי חזקה החיים לפניך ארוכים ומבטיחים ולא תמיד אכזרים. נוח על משכבך בשלום ילדי אהובי, מחמד לבי, מי ייתן מותי תחתך בני, בני דרורי, עוף אל מרחבי אין קץ והקיץ כבר בא, ואנחנו נשרך דרכנו בכבדות של זקנה, בייסורים רבים, ובתקווה לעתיד טוב יותר ומבטיח לאחיך ואחותך, ללי שלנו ולצאצאנו שיבואו. ועוד משהו קטן החלטתי הלילה, שמהיום כל מה שאכתוב, אשרבט ואוציא ברבים תתווסף אליו התוספת- א,ש,ד- אבא של דרור, כדי שאזכרך גם במעשי היום יום האפורים ויהיו כאלה הרבה. ועוד בקשה צנועה לנו- בעוד שבוע או חודש איש איש יחזור למעגל חייו, ואנחנו נשאר עם מעגל חייו של דרור שנגדעו, נשכשך את עצמנו בזיכרונות שאתם מתבקשים לכתוב לנו בספר הזיכרונות שפתחנו בחדרנו. או שלחו לנו בדואר. אז שוב שלום לך דרורי שלנו שכה אנו אוהבים אותך, שלך בגעגוע בלתי נגמר, מוליק בר א,ש,ד- אבא של דרור.