לזכר הורי ואחיותי שנרצחו בשואה.
אני יהודה אלכסנדר מהרצליה מדליק נר לזכר הורי אלזה ווילי שניידר וארעת אחיותי ואחי שהיה רק בן 4 שנרצח ע'י הנאצים בשנת 1943.כשהוציאו את הורי ואחיותי מהבית אמי הצליחה להחביא אותי במחסן מתחת למדרגות,ואמרה לי שיבואו לקחת אותי. חברה של אחותי באה לבקר אצלינו וראתה איך שמוציאים אותם מהבית,כאשר החברה באה שמעתי צעדים ופתחתי חריץ בדלת לראות אם באו לקחת אותי,וכשראיתי אותה יצאתי וסיפרתי לה מה שאימי אמרה לי.ואז הדודה שלי מקניגסברג באה ולקחה אותי, היא החביאה אותי בביתה, אני נולדתי בשם לוץ שניידר אך שמי שונה ליהודה אלכסנדר כדי שלא יזהו אותי, בשנת 1939 הורי "המאמצים" העלו אותי ארצה.כול זאת נודע לי משיחת טלפון שקיבלתי לא מזמן מאותה האישה,לאחר ששמעה שאני נשארתי בחיים.
אני יהודה אלכסנדר מהרצליה מדליק נר לזכר הורי אלזה ווילי שניידר וארעת אחיותי ואחי שהיה רק בן 4 שנרצח ע'י הנאצים בשנת 1943.כשהוציאו את הורי ואחיותי מהבית אמי הצליחה להחביא אותי במחסן מתחת למדרגות,ואמרה לי שיבואו לקחת אותי. חברה של אחותי באה לבקר אצלינו וראתה איך שמוציאים אותם מהבית,כאשר החברה באה שמעתי צעדים ופתחתי חריץ בדלת לראות אם באו לקחת אותי,וכשראיתי אותה יצאתי וסיפרתי לה מה שאימי אמרה לי.ואז הדודה שלי מקניגסברג באה ולקחה אותי, היא החביאה אותי בביתה, אני נולדתי בשם לוץ שניידר אך שמי שונה ליהודה אלכסנדר כדי שלא יזהו אותי, בשנת 1939 הורי "המאמצים" העלו אותי ארצה.כול זאת נודע לי משיחת טלפון שקיבלתי לא מזמן מאותה האישה,לאחר ששמעה שאני נשארתי בחיים.