עומר בריגר
New member
לזכר הנופלים
כולנו חיים כאן, על אדמה שנקנתה בעבור דמכם. כולנו נהנים מהעיסקה שאתם חתמתם כולנו חיים קצת עבורכם, חיים קצת אותכם ילדים ונערים שברגע האחרון של החיים שלהם לא חשבו על בחורות, או על האוטו של אמא אלא על המדינה שלנו, ועל חיי החברים שלהם לפלוגה לא ייאמן, כמה זה מוציא מהקונטקסט, מה? אני לא רוצה להודות כי אני לא חושבת שאפשר אני רוצה להגיד שכולנו לפעמים מתים עבור אדמה וביום הזה, כשעומדים בצפירה, ביחד עם כל עם ישראל אני איתכם אני יכולה להרגיש את האדמה הסלעית בגב שלי כשאני נופלת אחורה להבין שגם אם אני לא מתה עכשיו, אני כבר לא יוצאת מכאן שזו פיסת השמיים האחרונה שאני רואה בחיים האלה להבין את עוצמת הבגרות שברגעי הגסיסה, גם אצל ילד שעוד אין לו רשיון נהיגה ואני רוצה נורא לשלוח אהבה.
כולנו חיים כאן, על אדמה שנקנתה בעבור דמכם. כולנו נהנים מהעיסקה שאתם חתמתם כולנו חיים קצת עבורכם, חיים קצת אותכם ילדים ונערים שברגע האחרון של החיים שלהם לא חשבו על בחורות, או על האוטו של אמא אלא על המדינה שלנו, ועל חיי החברים שלהם לפלוגה לא ייאמן, כמה זה מוציא מהקונטקסט, מה? אני לא רוצה להודות כי אני לא חושבת שאפשר אני רוצה להגיד שכולנו לפעמים מתים עבור אדמה וביום הזה, כשעומדים בצפירה, ביחד עם כל עם ישראל אני איתכם אני יכולה להרגיש את האדמה הסלעית בגב שלי כשאני נופלת אחורה להבין שגם אם אני לא מתה עכשיו, אני כבר לא יוצאת מכאן שזו פיסת השמיים האחרונה שאני רואה בחיים האלה להבין את עוצמת הבגרות שברגעי הגסיסה, גם אצל ילד שעוד אין לו רשיון נהיגה ואני רוצה נורא לשלוח אהבה.