לזכר הסבתא שלי

לזכר הסבתא שלי

אתמול כאמור היה יום האזכרה של הסבתא שלי. עליתי לתורה וברכתי אותה ואמרתי קדיש. כפי שציינתי כבר היא היתה אישה מיוחדת במינה. אחרי שהתאלמנה גידלה ארבעה ילדים לתפארת. הבן הבכור קיבל השכלה של עורך דין ולרבות הימים היה היועץ המשפטי של ממשלת הונגריה הקומוניסטית. הבן השני היה ספורטאי שחקן כדורגל וסייף. הוא יצא לדו-קרב חרבות פעמיים כדי להגן על כבודו היהודי. הבת המבוגרת הייתה לאשת עסקים בעלת טחנה לפפריקה. אמי נפטרה צעירה ולא הספיקה לעשות קריארה. היה לה קול ערב ושרה סולו במקהלה. הסבא שלי היה סיטונאי ליין. אחרי מותו הסבתא המשיכה לנהל את עסקיו. זה היה כרוך במגע מתמיד עם איכרים, עגלונים ובעלי בית מרזח. רק מי שקרא את שירו של חיים נחמן ביאליק בנושא יכול לתאר לעצמו איך זה. כאשר אמי נפטרה הייתי בן שש הסבתא הכניסה אותי לכיתה א'. בשנה של לפני כניסת הגרמנים למדתי בבית ספר תיכון אזרחי. היינו ארבעה תלמידים יהודים בכיתה וה"שיגצים" הנערים הגויים לא חסכו כל מאמץ להרביץ לנו. בחורף כשיצאנו מבית הספר הם ארבו לנו וזרקו עלינו כדורי שלג עם אבנים. הם קראו לזה רחיצת היהודים המלוכלכים. הסבתא שלי הייתה באה כל צהריים ומחכה לי בפתח בית הספר, מגרשת אותם ונלחמת בהם שלא יעונה לי כל רע. בזמן השואה היינו במחנה עבודה. היא עבדה במחצבה, סחבה אבנים והחזיקה מעמד בנחישות כדי לחזור הביתה ולהיקבר ליד בעלה בחלקת הקבר המשפחתית. וכך היה. יהי זכרה ברוך
 
שלום לך

כן ,פשוט אני מברך אותך אני רק מקווה שהכול מה שכתבת לנו וכול הסיפור משפחתך יעלה על DVD לשמירת זכרם . אני מאחל לך הטוב שבעולם . סבא אריה
 
למעלה