טומי'לה. כך פניתי אליך מידי פעם. כי היית איש מתוק. גם אם ציני מידי פעם. ותמיד תמיד דבקת באמת. אף פעם לא שיקרת, לא ייפית כלום, אף פעם לא היית אחד בפה ואחד בלב. ישיר היית תמיד, גם כשהאמת לא היתה נחמדה.
ופתאום לשמוע שאתה איננו?! לא יכול להיות אולי זה סתם חלום רע? רק שהפוסט על הקיר שלך בפייס מעיר מהאשליה.
רק שלשום דיברנו. כן, גם על הבעיות הבריאותיות שלך, והיו הרבה כאלה. אבל מי חשב שזה הסוף?! רק לפני כשבועיים לימדתי אותך לכתוב בהונגרית במחשב, שפתאום כל כך רצית לדעת.
מעניין, בד"כ השיחות שלנו לא מאד ארוכות. לא קצרות מאד, אבל שיחות רגילות במשך זמן רגיל. הפעם, השיחה היתה ממש ארוכה, ממש בניגוד למנהגך, על כל מיני נושאים. אולי, פרידה סמוייה?
מעט על ההכרות בינינו.
כשהבן שלי המליץ ורשם אותי לפורום ההונגרי שבתפוז, אתה היית המנהל שם. מנהל אהוב ונערץ ע"י כל באי הפורום, והם היו רבים. כשהחלטת לפרוש, ממש התנגדו לכך, אז נשארת עוד קצת, עד שהחלטת שזה הסוף. (המלצת עלי להכנס לנעליך, נעליים ענקיות שאף אחד לא הגיע אליהן, ואף עזרת לי וליווית אותי בתחילת הדרך)
היית צלם בחסד. ולמרות שלא למדת את המקצוע בצורה רישמית, עלית ביכולותיך על כל צלם מקצועי. יש לך תיקיות עם אלפי צילומים שלך, אחד יותר יפה מהשני. ואף זכית במקום ראשון בתחרות צילומים עולמית בהונגריה.
וכשהמצלמה שלך שבקה ולא היה ביכולתך לממן מצלמה חדשה, עשיתי מגבית של החברים, וקנית מצלמה חדשה. עובדה שכולם תרמו, כי ידעו כמה זה חשוב לך, וכמה חבל יהיה אם לא תמשיך לצלם.
כשחגגו לי מסיבת הפתעה, מי אם לא אתה טומי הוזמנת ע"י המשפחה להיות צלם הארוע? ואיזה תמונות צילמת! איזו מזכרת נפלאה.
קשה ועצוב לחשוב שאתה איננו. הלכת מוקדם מידי. מאד מוקדם.
חיבוק לליאור, לעמנואל, לקטי ולכל המשפחה.
יהי זכרך ברוך.
ופתאום לשמוע שאתה איננו?! לא יכול להיות אולי זה סתם חלום רע? רק שהפוסט על הקיר שלך בפייס מעיר מהאשליה.
רק שלשום דיברנו. כן, גם על הבעיות הבריאותיות שלך, והיו הרבה כאלה. אבל מי חשב שזה הסוף?! רק לפני כשבועיים לימדתי אותך לכתוב בהונגרית במחשב, שפתאום כל כך רצית לדעת.
מעניין, בד"כ השיחות שלנו לא מאד ארוכות. לא קצרות מאד, אבל שיחות רגילות במשך זמן רגיל. הפעם, השיחה היתה ממש ארוכה, ממש בניגוד למנהגך, על כל מיני נושאים. אולי, פרידה סמוייה?
מעט על ההכרות בינינו.
כשהבן שלי המליץ ורשם אותי לפורום ההונגרי שבתפוז, אתה היית המנהל שם. מנהל אהוב ונערץ ע"י כל באי הפורום, והם היו רבים. כשהחלטת לפרוש, ממש התנגדו לכך, אז נשארת עוד קצת, עד שהחלטת שזה הסוף. (המלצת עלי להכנס לנעליך, נעליים ענקיות שאף אחד לא הגיע אליהן, ואף עזרת לי וליווית אותי בתחילת הדרך)
היית צלם בחסד. ולמרות שלא למדת את המקצוע בצורה רישמית, עלית ביכולותיך על כל צלם מקצועי. יש לך תיקיות עם אלפי צילומים שלך, אחד יותר יפה מהשני. ואף זכית במקום ראשון בתחרות צילומים עולמית בהונגריה.
וכשהמצלמה שלך שבקה ולא היה ביכולתך לממן מצלמה חדשה, עשיתי מגבית של החברים, וקנית מצלמה חדשה. עובדה שכולם תרמו, כי ידעו כמה זה חשוב לך, וכמה חבל יהיה אם לא תמשיך לצלם.
כשחגגו לי מסיבת הפתעה, מי אם לא אתה טומי הוזמנת ע"י המשפחה להיות צלם הארוע? ואיזה תמונות צילמת! איזו מזכרת נפלאה.
קשה ועצוב לחשוב שאתה איננו. הלכת מוקדם מידי. מאד מוקדם.
חיבוק לליאור, לעמנואל, לקטי ולכל המשפחה.
יהי זכרך ברוך.