"לחברים שלי"

sunset*

New member
"לחברים שלי"

הרבה זמן לא כעסתי ונעלבתי ככה. חשבתי שאתם חברים. אבל חברים כנראה יש רק ב"אגד". פגעתם בי מאד, לנפנף אותי ככה, לסתום לי את הפה, ממכם לא ציפיתי. מה קרה...? נגמרו המילים? כבר אי אפשר יותר לבוא ולדבר במקום להתעלם או לתת לי לחכות? חשבתי שאנחנו חולקים חברות נפלאה, חשבתי שאנחנו פה אחד בשביל השני, אבל כנראה שיש לכל אחד את סדרי העדיפיות שלו. ואני בטח לא אבוא ואשפוט, כל אחד כראות עיניו ינהג. הייתי פה בשבילכם תמיד, רק קראתם וישר קפצתי ועברתי לדום מתוח. אולי אני זו שלא בסדר, אולי הסטנדרטים שלי שונים והציפיות גבוהות מדי. אהבתי אתכם מאד, תחסרו לי, אבל אני את שלי למדתי.
 

בל בל

New member
לסאני

לפעמים קשה למצוא את המילים לתאר את התחושות ומעדיפים לשתוק כדי שלא לומר משהו שיצא לא נכון. אני לא חושבת שמשהו התכוון להתעלם ממך אבל בעצם מה אני יודעת, זאת רק תחושה פנימית שלי שאומרת לי למה שמשהו יעשה לך כזה דבר. אני עוקבת אחרי כל דבר שאת כותבת כבר זמן מה ואני מרגישה צורך להגיד לך שאני חושבת שאת באמת בן מקסים. אם משהו באמת פגע בך ככה בכוונה אז אתה עושה את הצעד הנכון. אני יודעת שאנחנו לא ממש מכירות אבל תדעי שאני תמיד אהיה כאן בשבילך, מתי שרק תרצי. חג שמח שלך ענבל
 

sunset*

New member
תודה בלבל

היי בלבל, כנראה שתינו עוקבות אחרי השניה נוגעות לא נוגעות...
יש צדק במה שאמרת, אבל אני יודעת עמוק בפנים שהדברים שנעשו לא נעשו בכוונה או מרוע, אבל אלה דברים שלהם את לא מצפה מחברים בייחוד אחרי שכבר דנו בנושא. אני לא אוהבת מריבות, קשה לי להתנתק מאנשים שחשובים לי, אבל לפעמים אין ברירות אחרות.
לא יודעת אם זה הצעד הנכון, אבל זה הצעד הנכון כרגע. תודה שקראת, תודה שהגבת ותודה על התמיכה בלבל. _________________________ שאתה=את ובזאת בלבל נכנסת רשמית לחבורת העילגים בראשות מוזי
 

בל בל

New member
תירוצים, תירוצים

מצטערת על שאתה שהיה צ"ל את, רק חזרתי אז הביתה אחרי יום מעייף של עבודה פסיכומטרי פסיכומטרי פסיכומטרי ועוד קצת פסיכומטרי. אפשר להגיד שהמוח שלי מיצה את עצמו בפסיכומטרי ולכן נהייתי עילגת. אז טוב אני עילגת גאה ושמחה להצטרף לחבורה. חג שמחה סאני שלך ענבל נ.ב סאני זה השם חיבה של הכלב שלי. את שמו המלא אני לא אגלה כי אז באמת תביני עד כמה אני דפוקה לפעמים.
 

sunset*

New member
תירוצים תירוצים... אבל נבחרת~! ../images/Emo140.gif

וזו זכות גדולה, אפילו הייתי אומרת ענקית.
אוהבת כלבים, וופ וופ
וכל עוד זה "דפוקה" לפעמים זה בסדר, אני כל הזמן. חיחיחיחי.
חג שמייח. שמייח חג.
----------------- וזו זחוט גדולע, הפילו אייתי עומרט אנכיט.
עואהבט קלוים, וופ וופ וחל אוד זא "דפוכע" לפאמים זא בסדר, הני קל אזמן. כיכיכיכי.
כג שמייכ. שמייכ כג.
--------------- מ.ש.ל - שאני כל הזמן
 

time4fear

New member
חברים?!

חברים יש רק שיש אינטרס כולם פועלים ככה ללא יוצא מן הכלל. אי אפשר באמת לבטוח בחברים כי החברים הכי טובים, האנשים הכי קרובים, תמיד הם פוגעים הכי חזק, הכי כואב. יום אחד אתה כל העולם בישבלם, למחרת, מי אתה בכלל? חברים צריכים ללמוד לסלוח, וכנראה שקשה לאנשים לסלוח. רק צריך לזכור שפעם למעלה, פעם למטה, אז את אמיתיים, צריך להיזהר לא לזרוק. כי לפעמים שמרגישים על גג העולם זורקים הכל, חושבים שלא צריך יותר. מסתבר שטעות יש חברים, ויש חברים שהיו נותנים את כל הלב, נפש, ונשמה, איכשהו תמיד בוחרים בלא נכונים. אני לא יודע למה ממש התחלתי לכתוב לך את זה, בעצם אני כן, אבל זה "לא משנה" מה שלא יהיה העולם יפה, ואיכשהו הכל מסתדר, לפחות לי. רע זה חלק מהטוב, אז צריך גם את זה, וגם את זה. לא סוף העולם, להיות לפעמים, ולהרגיש לבד, זה לא רע, קצת עצמות, וכוח. ",שמור אותי מאוהבי, ואני אשמר משונאי" חיים יפים לך..
 

sunset*

New member
.....

לא יודעת אם לכולם יש אינטרס, אבל להרבה יש אינטרס, כשנוח ומתאים הם שם, שלא נוח נעלמים ונותנים לך לחפש אחרים ולחכות. לא אוהבת את המשחקים המגעילים האלה. הבעיה שאני צריכה ללמוד איך לא לקחת ללב כל כך קשה, איך לשכוח ולשים דברים מאחור. נשבר לי להפגע, זה עושה אותי חולה נפשית וגופנית. אולי המשפט הכי נכון .... "אם אין אני לי, מי לי"
 

ה מוזה

New member
אם יש כזה מקום שמלמד לא לקחת ללב

אני אהיה שם ראשונה בכיתה .. כשאוהבים ...חברים אז הלב מעורב ואין אפשרות לנטרל אותו וכשנפגעים ..הלב גם מעורב ומי שלא לוקח ללב .. לא יידע אהבה לעולם מי שלא לוקח ללב.. לא יחווה חברות לעולם אין דרך אחרת ללמוד ...רק דרך הכאב והאושר ..אבני דרך ששלובות זו בזו במסע שלנו .. ואם תשכחי ותשימי מאחור ... איך תלמדי מהחוויה לא נעימה ככל שתהיה? קחי ללב את הטוב ואת הרע את הצחוק ואת הבכי ... את אנושית ..
 
סליחה על ההידחפות..

אבל..... אני למדתי ש.. החברים הכי טובים אלינו.. הם אלה שהכי פוגעים... הם אלה שתמיד לצידנו.. ותמיד לא לצידנו הם אלה שמצב הרוח שלהם והיחס שלהם אלינו משתנה האנשים שהכי קרובים אלינו... הם שהכי פוגעים... לפעמים הפגיעה יותר מידי חזקה.. וקשה לסלוח להם... ..... לא יודעת נדמה לי שחזרתי על עצמי קצת..
 

sunset*

New member
זו היתה חמימות חולפת

עזרתי לחברים בהפסקה ואחרתי לשיעור של לא לקחת ללב. דקפתי על הדלת בעדינות והתנצלתי על האיחור. אבל... השאירו אותי בחוץ ולא נתנו להכנס. לו רק ידעו שזה יהיה ה-שיעור לחיים. קשה לי לבטוח, קשה לי לפתוח את הלב, ועד שזה קורה... כאב ואושר, למה אי אפשר להיות רק מאושר ולהניח את הכאב בצד. למה הם חייבים להיות מלווים תמיד יחד. בשביל להעריך? בשביל לזכור תמיד שלא הכל טוב? בשביל ללמוד? הרע מכרסם בגופי ונפשי לא נותן מנוח, ואילו הטוב שהיה נשכח והולך לאיבוד, רק מדי פעם מגיח ומציץ ואז.... זה מכאיב עוד יותר. זו הייתה חמימות חולפת היה נדמה לי שזה האושר אחזתי בו לרגע וחשבתי שאלו הם באמת חיי. כעבור שעה התבדיתי נפלו עלי השמיים לא יודעת מה עלי לעשות ומה עלי לחפש כי הכל כל-כך חשוב ולא חשוב. אנשים זוכים ואנשים מפסידים וחבר שאהבתי חבר שאהבתי נעלם מחיי עכשיו יש לי אותך ולך אותי עכשיו יש לי אותך ולך אותי. וכל נגיעה היא שעמום וכל ראיה מכאיבה לי לא יודעת מה עלי לעשות ומה עלי לחפש כי הכל כל-כך חשוב ולא חשוב.
 
../images/Emo24.gif../images/Emo41.gif

ללא מילים... רק.. מקווה שתצליחי להשיג את האושר שלך... ולשוב לסמוך על אנשים...
 
למעלה