לחברי בפורום החושבים....

[avidadon]

לחברי בפורום החושבים....

לדעתי, אין לאף אחד מכם זכות להתווכח על קיומו של אלוהים משום שכל טענה שלא תעלו, תמיד יהיה מישהו מעליכם שידע להשיב לכם או לסתור אתכם. לכן אני חושב שזכות הויכוח האמיתי שמורה רק לשתי אנשים בעלי הידע הרב ביותר בנושא, שאר האנשים שמתוכחים בנושא לא מבינים על מה הם מדברים. מכיוון שכך, עד שקיומו של אלוהים לא יוכח בפולמוס בין שני גאוני הדור - אין שום הוכחה לקיומו של אלוהים. משום שאלוהים זה דבר חדש, רעיון שהאדם הגה במוחו הקודח בחיפוש אחר פתרונות קלים\משענת תומכת או כל סיבה פסיכולוגית דומה.

 

[חי אדר]

על קיום האלהים

ברשותך, דומני כי טאתה מערבב בין התחומים. ייתכן מאוד שאתה מבין במושג אלהים גורם הנועד לפתור מצוקות בני אדם, ולכן אתה סבור כי אלהים הוא המצאת בני אדם. וגם טענתך אינה מוכחת, ואם כן במה יתרון העמדה שלך על פני הדעה האומרת שיש אלהים? אדרבא: אם קיים מישהו שאמונה זו עושה לו טוב, מדע תשלול זאת ממנו?אולם לא זו הנקודה שפתחתי בהודעתי. אסב את תשומת ליבך לכתביו של הרמב"ם, הרלב"ג, הר"י אלבו, ר´ בחיי בן פקודה, שם תוכל לראות כי המושג אלהים הוא דק ועמוק,ולא קל כלל לירד ולתפוס דבר שהוא מופשט מכלים פיסיים.אפשר בהחלט לומר, שמושג זה דק על דק, עד אין נבדק. הרי דברים פשוטים מאלו קשים לנו להבנה, טול למשל מושג השכל, הזיכרון, הנשמה, דברים שאין לנו ספק בקיומם, כלום יש מישהו הטוען כי הוא מצליח להבין את מהות הדברים הללו? וכמה צריך ללמוד ולהעמיק על מנת שנבין כי אין לנו שמץ של מושג. על אחת כמה וכמה, בדבר שהוא עמוק לאין ערוך מאלו הדברים.

 

[avidadon]

לחי אדר

זכותו של מי שרוצה להאמין באלוהים כמו שזכותו של מי שרוצה להאמין שיש פיות טובות ביער, גם על זה ניתן להניח שזה דבר גדול ובלתי נתפס ואין לנו אפשרות לחקור אותו בכלים הפסיים. עמדתי היא שעד שלא יוכח קיומו של האל אין שום סיבה להמציא אותו,כמו שאין סיבה להמציא את קיומם של הפיות, וקיומו יוכח רק בפולמוס בין שני האנשים שיש להם את הידע הרב ביותר בנושא, כל השאר מתווכחים ויכוח סרק, מפני שתמיד יהיה מישהו מעליהם שיוכל לסתור אותם.

 

[חי אדר]

נקודת הבהרה

עניין הוכחת קיומו של האל הוא עניין של היתבוננותפנימית של האדם. וטעות היא לבקש הוכחה מדעית. תפקיד המדע הוא לבחון אתמה שנגלה לחוש ולעין הבשר.מעבר לזאת אין לא ולא כלום. גם ההנחות בדבר המפץ הגדול,הוא בבחינתתיאוריה מדעית, ולא מדע. תיאוריה,היא ההשקפה שאותה מפתח המדען עלבסיס המצאים שנראיםלעיניו. אולם אין כל ערובה שהתיאוריה היא אמת. ההוכחה לכך היא: שמדי דור אחתלמשנהו, מתנפצים השערות מסויימות, ותחתם באים השערות חדשות. כמו כן,בעייה אחרתקשורה במטרות של האירגון שבצילו נעשה המחקר. לא תמיד קהילתהמדע ששה לקדם תיאוריה העשוייה להעמיד בספק רב אתה שערותיהן.ואם ישלךספק בדבר, צא וראה עתה ספר חדש שיצא ´חרם בשם המדע´. בו מתואר סיפור אמיתי שהוטל חרם ואסרו על מבקש הספר לפרסם את עמדותיו שהיה בהם כדי לנפץ את ההשערותהמדעיות הרווחות. כמו כן, ראה במאמרה החשוב של פרופ´ שרה יפת, מהחוקרות הדגולות היום בחקר המקרא, המוכיחה בעליל כי יש מגמה ברורה היום, להתעלם ממיצאים מסויימים העשויים לנפץ כליל תפיסות מחקריות שהתגבשו אודותההחסטוריה של התנ"ך. המאמר פורסם בגיליון ´המאה´ של כתב עת ´קתדרה´ הנחשב לרציני ביותר מבחינת כתבי העת של המחקר ההיסטורי. אם כן, מה תעזר הוכחה אםהמימצאים עצמם מסולפים ע"י אנשי המחקר. לא בכדי בתורה נאמר "והשבותה אל לבביך כי ה´ הוא האלהים. כלומר הכרת האל היא עניין של השבה ללב בראייה פנימית אינדיבדואלית, ולא עניין לסומפזיון.