הנה מה שיש לאקדמיה להגיד בעניין:
"מה בין התרעה, התראה והרתעה? שם הפעולה התרעה והפועל התריע על - הזהרה מפני סכנה מתקרבת. [הפועל גזור מן השם ´תרועה´ - הקול שהשמיע המחצצר שעמד על חומת העיר כשראה אויב מתקרב.] לדוגמה: המבקרת התריעה על היעדר תכנית לשעת חירום; התקבלו התרעות על פיגועים. שם הפעולה התראה והפועל התרה ב- (התריתי, התרית וכו´) - הזהרה, איום, הודעה לעשות דבר מה או שלא לעשותו. המונח משמש בהלכה ובמשפט. לדוגמה: "אין ממיתין ולא מלקין עד שתהיה שם התראה" (רמב"ם, משנה תורה); "אין נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו" (בבלי מכות ו ע"ב); ´לפני העיקול תישלח התראה´. לצד התראה במשמעות זו התפתחה בעברית בת ימינו משמעות נוספת: הודעה (מוקדמת), כגון "הם הגיעו לביקור בלי התראה מוקדמת". בצה"ל משמשת התראה בשתי משמעויות (1) הודעה מקדימה בדבר פעולה צפויה. הודעה זו מוסרים מבעוד מועד למפקדה או לגייסות, כדי שיוכלו לנקוט צעדי כוננות דרושים; (2) שלב בפקודה הניתנת בתרגיל סדר." [הפועל: נתן התראה]. השימוש ב´התראה´ בהוראה של ´הודעה מוקדמת´ אינו בהכרח רצוי (ואפשר להמליץ על ´הודעה מוקדמת´), אך אין טעם לפסלו. שם הפעולה הרתעה והפועל הרתיע - הבאה לידי נסיגה (רתיעה), הבאה לכלל זהירות ולהימנעות מעשיית פעולה כלשהי. לדוגמה: נשק גרעיני מרתיע מפני התקפה; כוח ההרתעה של צה"ל לא נשחק." מתוך:
דף השאלות הקבועות של האקדמיה. ודעתי בנושא: לדעתי, המונח הנכון יהיה "התרעה" (שמשמעותה אזהרה על סכנה) ולא "התראה" (שמשמעותה הודעה מראש, אזהרה מפני מעשה מסוים). ידידה עורכת ציינה באזניי שבתחום העיתונות יש נטייה כיום להשתמש אך ורק ב"התראה" לשתי המשמעויות, אבל אני אישית (מאד) נגד דלדול מכוון של השפה רק בגלל שמנסים לכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר.
