לחברי הפורום

ללה ה

New member
לחברי הפורום

במהלך שיטוטיי הגעתי גם לפה. קצת קראתי, טיפ טיפה כתבתי. קצת הבנתי את מה שהבנתי (שזה אגב בכלל לא משנה מה, בדיוק כפי ששרי הבינה את דברי כפי שהבינה). אז לפי הבנתי, וגם סתם כי בא לי, אני כותבת משהו ישן נושן, שלא מתיישן (לי) אף פעם: סורו, העלמו רוחות רעות. שקטי ציפור שחורה, שוחרת טרף. נוח ים, וכן גלים קוצפים ולבה - העצרי מרדת, כעת הוא זמן לזעקה אילמת. אדמה גועשת, הדוחפת, מנסה לבקוע לעולם, הניחי. התכופפו צוקים כהים ומזדקים. ניבלו כל הפרחים, חידלי מייד שלכת. כל העולם ייקפא לשמע זעקה אילמת. ולא ידע הטבע איך ולמה זה פסק הזמן מלכת. רק שאר הדוממים והוא - שמעו קול זעקה אילמת.
 

אפרת.א

New member
ללה ה

שמחה לראות כי במסגרת שיטוטייך הגעת לכאן. התכבדי נא. מסרי בבקשה אם אפשר - איך את אוהבת את הקפה - או התה או - אולי משהו אחר? הכנסת צבע נוסף לרקע שלנו. אוהבת לראות אנשים כמוך המוסיפים צבע לנוף. תודה - חן חן . אנא , המשיכי לבקר בתדירות גבוהה. אהבתי!
 

שרי42

New member
ללה

אוהבת את שירך הישן על אף שהעביר בי צמרמורת לנוכח הכעס העצום שבוקע ממנו. חורף עכשיו ואני כל כך שונאת גשם וקור אנא בנוסף לקפה החם או התה אני לא ממש יודעת מה את שותה (אבל אשמח אם תספרי - שנדע להבא) אנאאאאאא הביאי אם יש לך איזה שיר שיחמם את ליבנו
 

אגדה

New member
טוב

הרוח נושבת,מעל ההרים, פסגות מושלגות,אי שם בגבהים, שמש קופחת מעל לראשים, שיירה לה פוסעת אי שם בגבהים. אמא,אמא אדמה הם זועקים, כי מי יכול לפגעי האויר, וגובה רב ומכביד, המסע על הגב אותנו מאט, כי יפה היא הדרך, יפים השבילים, אנו רק אנו שואפים לגבהים. יפה כתבת ללה,אהבתי עד מאד, מוכשרת את ללה ידענו כבר מזמן. שלך על כוס קפה וקרואסון חמאה, שלך א-ג-ד-ה
 
למעלה