לחבר הכי טוב שלי, אולי כבר לא...

  • פותח הנושא lans
  • פורסם בתאריך

lans

New member
לחבר הכי טוב שלי, אולי כבר לא...

טוב, אני חייב לפרוק את זה.. יכול להיות ובעצם סביר להניח שאני לא אגיד לך את זה בחיים..אתה עכשיו הולך להתחתן ואני שונא את אישתך לעתיד !!! היא מגעילה, היא וולגרית, היא עצבנית כל הזמן, היא לא מפרגנת, היא מקרינה חוסר שקט, היא חושבת שהיא תמיד יודעת הכל ויותר טוב מכולם, היא לא מקשיבה לשום דבר שאחרים אומרים, אני שונא את איך שהיא נראית, את איך שהיא מדברת, אני פשוט מתעב אותה. וזה לא שהיא לוקחת אותך ממני, כי עם החברות האחרות שלך הכל היה בסדר. נפגשנו ברביעיות ומצאנו את הזמן להפגש גם בלי הנשים שלנו ( כן גם אני התחתנתי- ואגב למה הלכת מהחתונה שלי לפני שהיא נגמרה, בגלל הכלבה?, וחוץ מזה יכולת להביא קצת יותר כסף יא קמצן!, אתה יודע שאני הייתי נותן לך הרבה יותר!). השתנית, אתה נהפכת מאדם מצחיק וכיפי לחתיכת שמאלץ נפוח שמשחק אותה בקטע "יש לי חברה שעוד מעט אני מתחתן איתה ואז אני הופל להיות "בעל הבית", יש לי עבודה שטוב לי בה, אני עובר לגור בבית משלי בקיצור- הסתדרתי !" פעם היינו הרבה ביחד, אבל אתה אכזבת אותי ועכשיו אנחנו בקושי מתראים, לאט לאט פחות ופחות נפגשים ,בייחוד שלי ולך יש סוד שרק שנינו ואולי עוד כמה אנשים (כמובן שבזכותך - ואת זה אני יודע בוודאות) יודעים, דבר שגרם לי להתקע כל החיים בכל מיני מקומות כי אני חיפיתי עלייך, דבר ששילמתי עליו עליו ואשלם עליו כל חיי. זה לא שלא הולך לי בחיים (טפו טפו טפו) אני נשוי לאישה מקסימה, לא יכולתי למצוא מישהי יותר מושלמת ממנה (אגב, החברות שלי תמיד היו עשר דרגות מעל לשלך- אתה לא בחלת בכלום העיקר שהיא נקבה) ובינתיים הכל בסדר, אבל החברות שלנו? לא נשאר בה כלום. לא בא לי שתבוא לבקר אותי, כי אתה תבוא עם הכלבה ואני שונא אותה (אגב גם אישתי) אנחנו כבר לא נפגשים סתם ביחד כי אחרת אישתך לעתיד תעקם פנים שאתה לא מקדיש לה מספיק זמן. איך אתה מסוגל להתחתן עם מישהי שנמצאת 15 דרגות מתחתיך? או שבעצם אני אולי טעיתי כל החיים??? אולי בעצם זה מה שאתה מסוגל להשיג בלי להרגיש מאוים על ידי מישהי בעלת רמה אישית גבוהה??? זה בגנים ?? טוב לך עם מישהי ממוצעת ומטה שלא תאיים על המקדש הגברי ורק כך תלך עם מבט זחוח בעיניים... אכזבת אותי ....
 

צפרדעית

New member
כמה חבל

שחוסר הפירגון שלך הורס לך חברות של שנים. לא אתה אמור לאהוב את זוגתו לחיים של חברך לא אתה אמור להימשך אליה, לחשוק בה. אתה טוען ש"החברות שלו תמיד היו עשר דרגות מעל לשלך" ואולי אתה פשוט לא מפרגן, ואולי רק אולי מקנא? תחשוב על זה, תמיד היית טוב ממנו, תמיד הבחירות שלך מוצלחות ושלו לא... מוזר... מצטערת, המכתב שלך גרם לי להרגשה נוראית
 

lans

New member
את כל כך לא צודקת...

נראה לי שלא הבנת את כל העיקר.חבל.. תמיד שמחתי בחלקי ופירגנתי לו. תמיד !!! נכון שחברתו לא אמורה להיות אישתי, אבל עדיין מותר לי לחשוב עליה דברים רעים.אין לי במה לקנא בו, אין לו כלום שלי אין. ולא, לא תמיד הייתי יותר טוב אם בכלל. זאת לא הנקודה ! הנקודה היא שהתרחקנו בגללה וזה כל העניין. הבחירה שלו רעה, אני מכיר אותו 20 שנה, אני יודע איך הוא חושב והוא נמהר מדי, הוא תמיד היה נמהר מדי, הוא לחוץ להתחתן כדי לעשות עוד וי. לא תמיד צריך להיות יותר צדיק מאפיפיור ולנפנף ב"חוסר פרגון" ובשאר קלישאות פסיכולוגיות. הפלת אותי לרצפה !! לך יש הרגשה נוראית ? ניסית להבין את הצד שלי, להכנס לנעליי ???
 

צפרדעית

New member
בהחלט שניסיתי להבין את הצד שלך

אני יכולה להבין כמה רע יכול לעשות מרחק מחבר טוב נכון שלא התייחסתי בתגובתי לתחושות שלך (שאותם אני יכולה להבין) אבל לא התייחסתי לתחושות האלה כי צורת הכתיבה של הדברים גרמה לי להרגיש רע. הוא חבר שלך בטוב וברע הוא עשה את הבחירות שלו <וכן הדגש פה על שלו> ולא תמיד מה שטוב לאחד ברור לשני. אולי דרך הכתיבה של הדברים הקצינה את ההרגשה הזאת. אם דברי פגעו בך, אני מתנצלת אני רק חושבת שאם תנסה לקבל את הבחירה של החבר, תצליח להגיע אליו ולהתקרב אליו שוב. אני יכולה רק לספר לך שגם לי היה פעם בן-זוג שהסביבה הקרובה שלי לא סבלה הם חשבו שהוא לא "ברמה שלי", הם חשבו שמגיע לי משהו טוב יותר. הם לא הצליחו להבין שאני אוהבת אותו ולא משנה מה הם יגידו אני אבחר בעצמי. היו כאלה שהעיזו להגיד לי את דעתם בפני, ואני כמובן שבחרתי להתנתק מהם. הזלזול שלהם בו גרם לי להרגיש שהם מזלזלים בי. כאילו שאם הבחירה שלי לא טובה בעינהם גם אני לא טובה בעינהם. זאת הרגשה נוראית! אני יודעת שבסה"כ הם רצו רק בטובתי, אבל באותה תקופה הדבר הטוב ביותר היה לקבל את הבחירה שלי ולפרגן. אני לא מנסה לנפנף באמירות פסיכולוגיות, אני רק חושבת שאם אתה אוהב את החבר שלך, תקבל את הבחירות שלו באהבה. וגם אם הוא עושה טעויות, תהיה שם בשבילו <גם אם זה יהיה בשביל לעזור לו לאסוף את השברים> מאחלת לך יום טוב צפרדעית
 
יש הבדל

בין זה שאתה לא סובל את אישתו של חברך לעתיד לבין זה שאתה כועס עליו בגלל דברים שהוא עצמו עשה (החתונה שלך, לדוגמא). הוא בחר את בחירתו. והוא מאושר איתה. אם אתה חבר - אתה תשמח בשימחתו. גם אם אתה לא אוהב אותה - זה באמת לא משנה. הוא זה שאמור להתחתן איתה. לא אתה. אבל כן, סביר להניח שזה יפגום בחברותכם. יותר מכך - סביר להניח שהחברות לא תחזיק מעמד. עצוב - אבל נכון. השאלה היא מה אתה מרגיש. איך אתה מתמודד. איך אתה יכול להרגיש טוב יותר. היתה לי חברה כזו, לאנס, אחת שברגע שפגשה את אהבת חייה הסתכלה על כולם מלמעלה, כאילו היא שווה יותר ברגע שהיא עומדת להינשא. לא, הוא לא המגעיל. היא המגעילה. מגעילה אותי ההתנהגות שלה. ואני מודה - הרגשתי מנוצלת. כל זמן שלא היה לה בן זוג, היא היתה מבלה אצלי שעות. ברגע שהוא הגיע הפכתי להיות אופציה ב´. מה ב´? ט. גם לי, ברגע שנכנס לחיי בן זוג, מקדישה יותר זמן לו ופחות לחברותיי, אבל מעולם לא התנשאתי. מעולם לא הפכתי להיות "שמאלץ נפוח". היא כן. ולא רק אני הרגשתי כך. והרגשות גאו, וגעשו, וזעמו. ואז החלטתי. אספתי את שתי החברות הנוספות (תמיד היינו חלק מרביעיה), הושבנו אותה לארוחת בוקר והבהרנו לה שאם היא ממשיכה כך היא מאבדת אותנו. דיברנו על הכל. בכל הפתיחות. אמרנו לה עד כמה אנחנו אוהבות אותה, עד כמה היא תחסר לנו. למזלה, זה היה הרגע בו היא "תפסה את עצמה". מכיוון שהחברות שלנו היתה חשובה לה. אם לא היתה חשובה לה - לא היתה עושה כלום. האם אתה מוכן לתת לחבר שלך צ´אנס לעשות משהו כדי להציל את החברות שלכם? האם אתה מוכן לדבר איתו בפתיחות? כנראה שלא. וחוסר היכולת הזו יגרום לחברות הזו ללכת לעולמה. תוך סבל רב. כן, יכול להיות שחברותכם תלך ותיגווע גם כך. יש בך המון כאב וכעס ועל כן אני לא מבינה למה אתה בכלל קורא לו "חבר", אבל אתה לעולם לא תוכל להשמיע את שעל ליבך. ובכל פעם שתיזכר - זה יאכל אותך. אם בכל מקרה אתה עומד לאבד אותו (וזה נשמע שזה אכן כך), מה יש לך להפסיד? יחד עם זאת, חשוב עם עצמך - האם בכלל יש לך מה להרוויח? חתולת הנפש, שגילתה שיש חברים שלא הולכים איתך כל החיים.
 

lans

New member
את גאונה !!

כל כך נכון מה שאמרת ! הרי ברור שאני לא יכול לבוא אליו ולהגיד לו שאני לא סובל את אשתו ושאני חושב שהיא מטומטמת....כי הגיוני שהוא יעיף אותי לכל הרוחות. זה בדיוק מה שאני הייתי עושה אם מישהו היה אומר לי שאישתי מטומטמת ... העניין הוא שאני כל כך טעון (וזה לא עניין של זמן עד שזה יעבור) שאני לא יודע איך לרמוז לו שיש פה בעיה. מעניין אותי אם הוא מנחש מה אני חושב עליה...
 
למה לרמוז?

רמזים רק אתה מבין. אתה חושב שהצד השני קולט אותך. הוא לא. (וביננו, גברים באופן כללי ממש לא מבינים רמזים). או שאתה אומר לו או שאתה שותק. לדעתי, בכל מקרה מערכת היחסים שלכם גוססת. יותר מכך, משעשע אותי הדאבל-סטנדרט שלך: אם מישהו היה אומר לך שאישתך מטומטמת היית מעיף אותו לכל הרוחות. אם כך, האם אתה חושב שהחבר שלך צריך לנהוג אחרת? אתה פשוט צריך לשבת עם עצמך ולענות לעצמך על כמה שאלות: 1. מה אתה רוצה מהקשר בינכם? 2. האם אתה מוכן להסתכן בכך שזה יגמר בפיצוץ? 3. האם עדיף לך שיגמר בפיצוץ או יגמר בשקט? 4. מה אתה בדיוק רוצה להשיג מהשיחה בינכם? אחרי שתענה לעצמך על השאלות יהיה לך קל יותר לתכנן את השיחה בינכם אם תבחר לדבר איתו. אבל לי נראה שאתה בכלל לא מתכוון... הניחושים שלך בכלל לא רלוונטיים. ספקולציות לא מביאות אותנו לאף מקום. מעשים - דווקא כן. חתולת הנפש, מזכירה לך שיש קשרים שנגמרים.
 
למעלה