לחוצה בעבודה-מה עושים??

[coullette]

לחוצה בעבודה-מה עושים??

היי לכולם אני עובדת כמזכירה/מנהלת משרד ויש לי בעיה עיקרית אחת-אני נורא נורא לחוצה כל הזמן ברמות של יאוש וזה מאוד משפיע על איך שאני עובדת ובמיוחד על היחסים שלי עם העובדים האחרים. אני עוד כמה ימים עוזבת (לא קשור לזה) אז זה לא רלוונטי כבר למקום הספציפי הזה אבל אני רוצה לדעת איך ליישם התנהגות רגועה במקומות אחרים. לקחנו מישהי חדשה שתהיה במקומי ואני עושה לה חפיפה ואני כל הזמן משדרת לה שאני לחוצה והיא קולטת את זה (צריך להיות עיוור חרש ומטומטם כדי לא לקלוט את זה...) וכתוצאה היא מתעצבנת עליי וקצת חושבת עכשיו שאני איזו מוזרה וכל הדרך שהיא ראתה אותי בהתחלה עכשיו משתנה לרעה כי אני נראית לה איזו ווירדו לחוצה. וגם אחרים בעבודה כבר צוחקים עליי שאני לחוצה ואומרים לי "תנשמי".. שזה קצת מעצבן. עכשיו מצד אחד העבודה עצמה היא לחוצה כי תמיד אני חושבת על מליון דברים בו זמנית ובכל רגע נתון יש אלף בעיות שצריך לטפל בהן ואני אחת כזו שנורא רוצה לפתור את כל הבעיות מהר מהר כדי לא לגרור אותן ולכן אני עובדת בלחץ כדי להפטר מזה מהר כדי שאני אוכל לנוח.למרות שאני לא ממש נחה שם כי תמיד צצים דברים חדשים. וגם אוהבים להלחיץ אותי, כנראה שזה משעשע חלק מהעובדים ואת הבוסים שלי.ואני כמובן נלחצת בקלות. אני גם מאלה שנלחצים אם הבוס שלהם רואה אותם יושבים שניה כי הם מפחדים שיגידו להם "אני לא משלם לך בשביל לנוח" או משהו בסגנון.. בקיצור,הלחץ שלי נורא נורא מפריע לי הוא גם משפיע עליי נפשית.לאחר יום עבודה אני מרגישה מתה מעייפות כאילו בניתי בניין.זה מתיש גופנית ונפשית ונמאס לי אבל אני לא יכולה לשלוט בזה,אני תמיד נלחצת מחדש למרות שאני אומרת לעצמי בבוקר "היום את לא תילחצי ואת תהיי רגועה". וזה לא עובד. יש אצלנו מישהו שיש לה גם תפקיד מלחיץ אבל היא איכשהו נשארת רגועה כאילו היא הרגע עשתה מדיטציה.ואני מתה לדעת איך היא עושה את זה.וכולם מעריכים את זה שהיא נורא רגועה ושלווה.ואני כמובן הלחוצה של המשרד. די,נמאס לי,אני יודעת שבמשרד הזה אני כבר לא אוכל לשנות כי עוד כמה ימים אני במילא עוזבת אבל אני רוצה להפיק לקחים,כדי שבמקום עבודה אחר זה לא יקרה לי שוב.מה אני עושה? איך אני נפטרת מהלחץ???

HELP

 

[יובל קדן]

אפשר לדעת עוד?

הי, נלחצתי רק מלקרוא את מה שכתבת

מאוד ברור שהביצועים שלך בעבודה חשובים לך מאוד ושחשוב לך גם להיראות כעובדת חרוצה ומשקיעה. אלה הן תכונות ראויות להערכה ואני מקווה שאת מקבלת את ההערכה הזאת. הלחץ שאת מרגישה יכול לנבוע ממספר מקורות להניח שלתחושה הזאת יש יותר מסיבה אחת. מדבריך נראה שאת מונעת מאוד ממקום של "מה יחשבו עלי?". ובכן, מה הם חושבים עליך? האם את נתפסת כעובדת חרוצה, או לחוצה? יעילה? מועילה? איזו אווירה את משרה על הסובבים אותך? איך הם מעריכים אותך? האם הלחץ הזה מועיל לדימוי שיש לך במקום העבודה? מה הסיבה שכל הזמן אומרים לך "תנשמי"? לגבי המשימות שלך - האם הכל באמת חשוב ודחוף בו זמנית? האם ניתן לעשות סדרי עדיפויות? האם את עושה גם עבודה של אנשים אחרים, או מחפה על "פאשלות" של אחרים? אשמח לדעת עוד.

 

[coullette]

היי תודה על תגובתך

כן הביצועים שלי בעבודה חשובים לי וכן חשוב לי איך רואים אותי מבחוץ.הבעיה שלי היא שיש לי מוסר עבודה גבוה מדי..כן יש כזה דבר ולא תמיד זה טוב.אני כמעט לא מאחרת וקרו לי כמה מקרים שנשארתי מעבר לזמן.ואם אני כבר מאחרת או צריכה לבקש יום חופש אני מרגישה יסורי מצפון על זה...ומיותר לציין שאני לא מבריזה (לפחות לא בעבודה הזו). אני נתפסת כעובדת חרוצה בעיני רוב העובדים לפחות.יש לי בוס אחד שהוא מאוד קשוח ופרפקציוניסט ובשבילו אנחנו אף פעם לא נהיה בסדר (אני מדברים עלינו כעובדים שלו). רובם רואים אותי כמשקיעה וחרוצה וכעובדת טובה (כמעט אין לי פשלות) אך עם זאת אני יודעת שרואים אותי כלחוצה והרבה פעמים אומרים לי שאני משדרת לחץ ושאני לחוצה ושאין לי סיבה,אבל מי שאומר את זה אלו אנשים שהעבודה שלהם אפילו לא מתקרבת לשלי מבחינת הלחצים שבה.למשל קופירייטר שיושב כל היום וחושב על סיסמאות ולא מלחיצים אותו ולא מודדים אותו בזמן והוא יכול לשוטט באינטרנט כל היום ולא יגידו לו כלום כי הוא צריך "מוזה" אז מן הסתם לא יהיה לחוץ כמוני שכל הזמן רק מטרטרים אותי ממקום למקום ומנחיתים עליי דברים. בוא נגיד שהלחץ הזה בכלל בכלל לא עוזר לדימוי שלי במקום העבודה.אולי הם רואים אותי כחכמה וחרוצה אבל כשבן אדם משדר כל כך הרבה לחץ אנשים נוטים לראותו בזלזול. וכן יש הרבה דברים שהם חשובים ודחופים בו זמנית מפני שאני עובדת על 2 פרוייקטים בו זמנית וכן הניהול השוטף של המשרד.ומדי פעם יש בעיות וכל אחד חושב שהבעיה שלו היא הכי דחופה. וכן,אני עושה גם עבודה של אחרים אז זה גם מוסיף לעומס ובכל רגע נתון יש לי לפחות 3 מחשבות בראש בו זמנית.... אני לא מחפה על פשלות של אחרים מהסיבה הפשוטה שעוד לא קרה שמישהו פישל בצורה חמורה,לכל אחד יש את העבודה שלו ואני לא נוטה להתערב איפה שלא מבקשים ממני. היום האמת שהיה דווקא בסדר מבחינת הלחץ,הייתי יותר מודעת לעצמי והשתדלתי לשמור על האנרגיות ולא לדבר יותר מדי ולשבת באותו מקום ולהתעסק בעבודה שלי וזה באמת עזר קצת.אבל יום עסל יום בסל....

 

[יובל קדן]

שירות פנימי

מדבריך אני מבין שאת למעשה נותנת שירות למספר גורמים במשרד. אני לא יודע אם יצא לך לעבוד במוקדי שירות, אבל אולי יש כמה פרקטיקות מהעולם הזה שיכולות לעזור לך: 1. תעדוף משימות - תעדוף המשימות מבוצע לעולם על ידי נותן השירות ולא על ידי הלקוח ולא משנה כמה חזק הוא צועק. כדאי להגדיר מראש קריטריונים לתעדוף למשל - נושאים הקשורים ללקוחות חיצוניים של המשרד מקבלים עדיפות עליונה, אח"כ נושאים כספיים וכו'. כדי לחסוך לך צרות, הייתי סוגר את סדרי העדיפויות עם הבוס הישיר שלך (אם יש למישהו תלונות הוא יכול לפנות אליו). חובה חובה ושוב חובה לעמוד בקריטריונים האלה ובשיטת העבודה הזאת, לא משנה כמה הלקוח הפנימי שלך צועק ורוטן. 2. SLA - ראשי תיבות של Service level agreement, או "הסכם רמת שירות". משמעות ההסכם הוא טווח הזמן אליו את מתחייבת לטיפול בבקשות, ע"פ סדרי העדיפויות שנקבעו. לדוגמא: נושא בהול (לקוח חיצוני ממתין למסמך מסויים שבלעדיו תתבטל העסקה) יטופל תוך 30 ד'. נושא דחוף, תוך שעתיים וכו'. חשוב להיות שקופים וברורים מראש ולתאם ציפיות עם כולם. כך גם הם יוכלו לנהל את הזמנן שלהם בהתאם, לתת התחייבויות לגורמים אחרים וכו'. 3. לעשות הכל בחיוך ובאסרטיביות - אל תתני לאף אחד להזיז אותך מהכללים שנקבעו לא משנה כמה הוא בכיר / צועק / לחוץ וכו'. 4. לבצע מעקב אחר המשימות. לרשום כל בקשה ואת הזמן בו התקבלה כדי שתוכלי לראות בעצמך ולהראות לכולם שאת עומדת בהתחייבויות שלך לגבי טווחי זמן הטיפול. ההתרשמות הכללית שלי היא שאת נמצאת במצב מגיב ולא במצב יוזם וזה חלק ממה שיוצר את הלחץ. קחי לעצמך קצת שליטה - בסופו של דבר זה יעשה סדר לכולם במשרד ויאפשר לך לעבוד ולייצר אווירה נעימה מסביבך. מכיוון שהחשיפה שלי לנושא הנה מצומצמת מאוד, ההצעות שאני יכול לתת הן כלליות מאוד. את יותר ממוזמנת לפנות אלי ישירות ואולי נצליח להגיע לפתרונות עוד יותר קונקרטיים. בינתיים בהצלחה בעבודה החדשה. זאת הזדמנות מעולה לעשות את הדברים נכון מהתחלה

 

[coullette]

תגובה,סליחה על האיחור

1.מן הסתם דברים דחופים שהבוס מבקש ממני מקבלים את החשיבות העליונה,אח"כ דברים שאנשים אחרים במשרד מבקשים ובסוף דברים כמו: מדפסת שצריך לתקן,עציץ להשקות וכו'.הבעיה היא שכל אחד חושב שהוא הכי חשוב ושצריך לטפל בו קודם. 2. כנ"ל 3. זו הבעיה שכשאני בלחץ אני משדרת את זה ולכן אני לא מחייכת ולא אסרטיבית.למרות שאני עובדת על זה ואומרת לעצמי ששום דבר הוא לא עדי כדי כך דחוף ושיש זמן להכל ולא נורא אם זה יקח עוד כמה דקות ושזה לא ענין של חיים או מוות.אבל אין ספק שזה לא בא לי בקלות ואני צריכה לעבוד על זה קשה. 4.לא כל כך אפקטיבי כי כשיש הרבה משימות אני זונחת את התיעוד אלא פשוט עושה את המשימות.. תודה רבה על כל העצות.אני מעריכה את זה.בשורה התחתונה אני כנראה אאלץ לא להרשות לעצמי להתנהג כמו שהאינסטינקטים שלי אומרים (להלחץ ולהכנס לחרדה) אלא פשוט להרגע ולהבין שגם אם מלחיצים אותי לא הכל עניין של חיים או מוות ושאפשר לקחת את הדברים באיזי.

 

[orenapl]

בחירה

שלום לך, את מתארת בכנות רבה את מצבך. בכדי שנוכל לסייע לך, חשוב להבין איזה סוג של עזרה את מבקשת מפורום? כיוון שמודבר על נושא מורכב אני בספק אם עצה זו או אחרת לאיך להירגע יסייעו לך. ייתכן כי השינוי דורש תהליך יותר מעמיק כגון טיפול או אימון, שבו תוכלי לעבוד בעזרת מודעות על הבנת הדפוס ובחירת דפוס פעולה אחר. מצרף כמה שאלות למחשבה? 1. האם הלחץ שאת מתארת הוא בכל תחומי החיים או בעיקר בעבודה? 2. האם יש מצבים בחייך בהם את נינוחה? מה מאפיין רגעים אלו? 3. האם יש דברים שגורמים לך לשלווה - למשל ספורט? מוזיקה? או כל דבר אחר 4. האם את יכולה לחשוב איך היית רוצה לההתנהל אחרת במקום העבודה? 5. לרוב שאנו מחזיקים בדפוס פעולה מסויים, למשל. תגובת לחץ, כאשר יש לנו רווחים משתניים ממנו. האם את יכולה לחשוב על הרווחים המשתניים שלך מהתגובה הלחוצה? האם את מוכנה לוותר עליהם ולבחור בתגובות אחרות? אני מזמין אותך לבצע תרגיל - לכתוב על דף איך יראו חייך שתחיי אותם מתוך רוגע ושלווה? איך תפעלי? מי את תהי שם? מה תרגישי? אילו תגובות תחווי? לאחר מכן תחשבי על צעד ראשון (קטן או גדול) שאת מוכנה לעשות בכיוון במהלך השבוע הקרוב. קחי את אותו צעד ותתמידי בו במהלך השבוע. את מוזמנת לשתף אותנו בחוויות מההתנסות. בהצלחה רבה, אורן אפל

 

[coullette]

תשובות

איזה סוג של עזרה אני מבקשת מפורום?... הממ אני מניחה שאני מחפשת טיפים איך להרגע בסיטואציות מלחיצות. תשובות לשאלות: 1. האם הלחץ שאת מתארת הוא בכל תחומי החיים או בעיקר בעבודה? הלחץ הוא בכל תחומי החיים.זה גם בעבודה וגם הלחץ של למצוא זוגיות,להתחתן,לעזוב את הבית,לעשות דברים.אני כל הזמן מרגישה שאני בתחרות עם אנשים אחרים ותמיד הם משיגים יותר,עושים יותר דברים,מצליחים יותר,נהנים יותר,חיים יותר.ואני חיה במין סוג של לופ ואני לא באמת מתפתחת לטובה ואני לא באמת עושה דברים וזה נורא נורא מתסכל. 2. האם יש מצבים בחייך בהם את נינוחה? כן, כשאני עושה דברים שאני אוהבת,או כשאני עם אנשים שאני מרגישה בנוח איתם או אוהבת להיות בחברתם.מה מאפיין רגעים אלו? אני מרגישה שאני יכולה לעשות דברים ואני יותר בטוחה בעצמי.ובכלל כיף יותר. 3. האם יש דברים שגורמים לך לשלווה - למשל ספורט? מוזיקה? או כל דבר אחר.כן למשל להפגש עם אנשים שאני אוהבת ושאני לא מרגישה איום בחברתם.או סתם להרגע ולא להיות נתונה תחת לחצים מבחוץ. 4. האם את יכולה לחשוב איך היית רוצה לההתנהל אחרת במקום העבודה? כן,הייתי רוצה לבוא ממקום של בטחון בעצמי,ליזום דברים ולא רק שיגידו לי מה לעשות.להיות יותר רגועה ואולי להתנהל באיטיות יותר ולשדר רוגע פנימי מתוך ידיעה שאף אחד לא יכול לערער את שלוות הנפש שלי. 5. לרוב שאנו מחזיקים בדפוס פעולה מסויים, למשל. תגובת לחץ, כאשר יש לנו רווחים משתניים ממנו. האם את יכולה לחשוב על הרווחים המשתניים שלך מהתגובה הלחוצה? האמת שקשה לי לחשוב על רווח כלשהו כי אני בעצמי יודעת שזה לא טוב ותוך כדי הלחץ אני חושבת לעצמי שזה לא טוב שאני בלחץ ואני מדמיינת איך אני נראית כלפי חוץ.אולי הרווח הוא שאני עושה את העבודה כמו שצריך כי אם הייתי שאננה אולי הייתי מזלזלת. האם את מוכנה לוותר עליהם ולבחור בתגובות אחרות? ברור.אבל זה קשה.הייתי מוכנה בכיף לוותר ולעבוד יותר לאט אך אם זאת ביותר בטחון. בנוגע לתרגיל,אכן אני אבצע אותו ובקרוב אכתוב כאן את התוצאה בינתיים תודה רבה על התגובות..

 

[רקדנית דבקה]

../images/Emo24.gifאני רוצה לתת גם כמה "טיפים".

1. להגדיר את התפקיד שלך. באופן אפילו שאת כותבת על דף את מה את אמורה לעשות במשרד מתוקף תפקידך,באופן ספציפי. (הזמנות ספקים, כתיבת תסריטים או כל דבר ספציפי שאת יודעת שאת עושה - לכתוב. לא להכנס לשורה של הגדרות אלא לציין את זה ספציפית על דף). ולא לחרוג מהגדרות התפקיד שלך. אחרי שאת מגדירה את התפקיד שלך היטב, את גם מגדירה מול מי בדיוק את עובדת. מי הבוס האמיתי שלך שגייס אותך לעבוד מולו בלבד. שאר האנשים - תלוי מאד מה את אמורה לתת להם כשירות, כי סך הכל אני מאמינה שהם לא לקחו עובדת כללית אלא עוזרת אישית לבוס. 2. הכרה מלאה עם איזו סביבה את עובדת. זו סביבה דינאמית שמחייבת דינאמיות? זו סביבה סולידית שמאפשרת שקט או מתנהלת בשקט? 3. ביטחון עצמי. אם לא תראי שאת בטוחה במה שאת עושה,במה שאת אומרת ואיך את מגיבה - כך הסביבה תתנהג חזרה, בדרך אולי מסויימת אבל לא אחרת לרעיון. הסביבה היא המראה שלך. היא הפידבק שלך. וכמו שאת אומרת על הקולגה ההיא שמראה שהכל תחת שליטה, זה כי היא מבינה שהיא צריכה לשדר "עסקים בשליטה" מתוך ביטחון כדי לקבל חזרה מהסביבה את הפידבק של הרצינות. כשאדם למעשה מבין ומפנים שיש לך בטחון עצמי גם תחת לחץ, הוא יחשוב פעמיים ולא ינסה לנצל סוג של חולשה זמנית או ינסה לנצל זאת לנוחיות שלו. לנשום עמוק. להכיר ביכולות שלך, בהישגים שלך ובערך המוסף שאת יכולה להביא למקום בו את עובדת. ברגע שאת רגועה ובטוחה, כך גם האווירה סביבך תתנהל בהתאם. אבל אם תהי לחוצה ומפוחדת - האחרים בשלב מסויים יבואו וידרשו אפילו דברים שלא מהגדרת התפקיד שלך רק כי הם יודעים שמאד חשוב לך לעמוד בציפיות של הזולת ולתת פרודקט מושלם, כי את טובה במה שאת עושה. לא לקבל הבעות זלזול או צורה של ניצול או צחוק על חשבונך. אל תשתפי פשוט פעולה ואל תתני שירות/סיוע למי שלא מתנהגל אלייך ראוי. בלי לריב, בלי צעקות ובלי לכעוס. פשוט תתעלמי או תשדרי הבעה של חוסר שביעות רצון של ההתנהגות הבלתי ראויה שהופגנה כלפייך. 4. להתחיל לדעת להגיד "לא" באלגנטיות. - אם מישהו בא ואומר לך לעשות משהו שלא מהגדרת התפקיד שלך או צורה כלשהי שאת מרגישה בה ניצול או שרק מעמיס על המשימות שכבר יש לך - את פשוט אומרת שאת מאד היית רוצה לעזור אבל יש לך התחייבויות מאד חשובות כרגע לעשות, ביחוד מול ה"בוס". שזה למעשה, לא שקר. 5. לפרגן לעצמך. מותר גם לך לקחת פה ושם פסק זמן של דקה-שתי דקות להכין לך קפה נניח. הרי כל דבר שהוא דחוף, יכול לחכות את השתי דקות האלה...את לא רובוט, את בן אדם. מישהו מנסה להאיץ בך, מלבד הבוס, אז שוב - להתעלם. והכי חשוב - להאמין בעצמך. אם את כזו משקיענית, חרוצה, אוהבת, מעריכה, אוהבת ודואגת ומוכשרת מעל כל ספק, כפי שנראה מההודעה שלך, כל מקום עבודה יעריך אותך ויתגמל אותך בהתאם, אם רק תתני באמת את הצ'אנס הזה לעצמך קודם כל להעריך את עצמך באמת ולהעמיד את עצמך קודם כל מעל לצרכי האחרים.

 

[coullette]

תודה רקדנית, ולהלן תגובות:

1. זהו שהתפקיד שלי הוא מאוד רחב ואני אחראית לכמה דברים ביחד. ומדי פעם הבוסים שלי מחליטים שעכשיו שאני מתרכזת במשהו מסוים. לדוגמא היה לנו איזה פרוייקט של כמה ימים ולכן הבוס שלי החליט שאני צריכה להתרכז בזה.למרות שעשיתי תוך כדי את הדברים האחרים שאם אני לא אעשה אותם..לא יהיה טוב.אז בקטע הזה אני אפילו מגדילה ראש בשביל המשרד כי הבוס שלי קצת מעופף ובגלל שכן אכפת לי אז אני לא זונחת את שאר הדברים. 2. זה גם וגם. בשעות הבוקר הכל נורא לחוץ שם,פקסים מגיעים וצריך לשלוח דברים וכולם בלחץ וכו' ואז זה מחייב דינאמיות ולעשות כמה דברים בבת אחת.עד הצהרים. מהצהריים נהיה הרבה יותר רגוע ואז אפשר לעבוד בשקט. 3.את צודקת במאה אחוז,אין מה להגיד.אם יש משהו שלמדתי זה שלא משנה אם אתה בן אדם חכם או טיפש, ברגע שאתה משדר שאתה בטוח בעצמך ובמה שאתה אומר,אנשים יקשיבו לך.אולי זה לא נכון בכל מצב אבל לפחות בסוג העבודות האלו. 4.צודקת.שוב-אסרטיביות,מצרך נדיר שאני לא יכולה להגיד שיש לי הרבה ממנו. 5. זהו שאני כן לוקחת לי פסקי זמן כדי להכין קפה,לשבת כמה דקות עם קולגות לעבודה לפטפט, אבל מה שכן, יש מקרים בהם אני לא יכולה להתעלם כשמאיצים בי. לפעמים אני פשוט חייבת להגיב ואז אני יוצאת באור לא טוב. תודה רבה רבה רבה אני אקח את הדברים האלה לתשומת ליבי ואיישם אותם בעתיד...מקווה שיעזור.