לחזור ליסודות, לאט לאט

amir_aikido

New member
לחזור ליסודות, לאט לאט

אחד הדברים שאני מוצא מעניין ומהנה באימון, הוא שאחת לכמה זמן, פשוט חוזרים אחורה ומתחילים הכל "מהתחלה". לומדים עמידות בסיס, הליכות וצעדים, הסטות ותנועה. זה לא באמת מהתחלה, כבר למדנו ותרגלנו הרבה פעמים בעבר, אבל אם התקדמנו מהפעם שעברה, הרגישות שלנו השתפרה, ועכשיו נרגיש בהבדלים יותר ניואנסיים - ביציבה ומיקום שיווי המשקל, בתנועת המותן ובשילוב שלה עם תנועת הרגל והיד ... ביכולת לחוש את המתאמן שמולנו, וביכולת להשפיע עליו.

דבר נוסף שמאוד בולט לי בזה - קשה להתקדם אם המתאמן שעובדים איתו איננו לפחות ברמתי.

עוד מישהו רוצה לחלוק?


אמיר
 

ש מים

New member
וואי, קשה נורא...

אמיר, נורא קשה לי עכשיו לענות ולכתוב על הנושא והאתגר שזרקת. קשה לי כי הגעתי לשלב - בתחום האמנות בה אני עוסק - בו "הכל מתערבב לי" ואני מנסה לגשש את הדרך ולנווט בחזרה, לאור הנ.צ החדש שנגלה לי (מצטער אם הדברים קצת סתומים. גם לי קשה להסביר לעצמי...). מוזר, אבל דווקא בשלב הזה, בו לכאורה "הכל מתערבב" ברורה לי מאוד חשיבות ודיוק עבודת הבסיס. ההסבר שעולה בדעתי הוא: "כדי שכל חלקי הפאזל ישתלבו היטב לכדי יצירת תמונה מושלמת, כל הרכיבים צריכים להיות מהוקצים ומדוייקים"...

לגבי הקושי בעבודה מול בעלי רמה/קוריקולום שונה: אין לי בעיה היום. "הבעיה" היחידה היא שאני לא מתקדם/לא לומד בקצב וברמה שהייתי רוצה. אבל זה בסדר. אני לומד מכל אחד ובעיקר כאשר קשה לי (ובהיבט זה, "מתחילים", שלא מכירים את השפה, מהווים אתגר גדול. מה שמעצים בעיני/אצלי את אפשרות הלימוד שלי).
Keep on trainning!
 

amir_aikido

New member
זו בדיוק הנקודה - לשייף/לדייק את חלקי הפאזל

מסכים עם הללמוד כאשר "קשה לי" אבל זו הבעיה. בדר"כ, רמה קשורה מאוד ליכולת תחושה של התנועה, ובהתאם, ליכולת להבחין ולהגיב לטעות שלי. כשהמשוב לא מותאם רמה, וכל דבר מצליח, קשה יותר להקפיד על הדברים שגורמים לכשלון מול משוב מותאם רמה. זה בולט לי במיוחד כי אני בשלב שבו את רוב הדברים אני יודע לבצע "בערך", או מגיע לביצוע כזה בתוך לא הרבה חזרות. הקושי הוא להביא את התזמון המדוייק, עם תנועת גוף משולבת ומדוייקת, במיקום נכון ובהתייחסות נכונה למצב היריב ובלי לטעות באף שלב בדרך.

ולהבהיר, ברור לי שגם אם אגיע "לשם" השנה ואמשיך להתקדם, בעוד שנתיים או שלוש, אני אקרא לביצוע המשופר "בערך", בדיוק כמו שאני קורא למצב היום.

אמיר
נ.ב.
אם אני מבין נכון, הנ.צ. שאתה חוקר עכשיו מחדש, ה"קשב" מתייחס לפה גם, בתור כל הדברים שאינם פרופר התנועה שלי.
 

ש מים

New member
לא ממש הבנתי


לגבי הדברים שאני כתבתי (עבודה עם מתחילים): "מתחילים"/מי שלא מכיר את השפה, עובדים "במקוטע" ולפעמים בדרך לא צפויה. זה מאתגר ומחייב אותי להיות טוב יותר בתחום אותו אני חוקר עכשיו/אליו אני מנווט (הקשבה ורגישות ו-"לתת לצד השני להחליט" איזו טכניקה אבצע ומה אבצע).
 

amir_aikido

New member
נסיונות להבהיר

א. הנקודה לעיל - המשוב מהמתחיל הרבה פחות מוצלח. יש הרבה יותר אפשרויות לאן לזוז שנשארות נכונות. למשל, להוציא אותו משיווי משקל - הוא לא יציב באף כיוון, ויותר מכך הוא לא מספיק לעקוב אחרי התנועה שלי/ך ומאבד שיווי משקל.

ב. אם מדובר על עבודה שאמורה להיות רציפה (ולא תרגול טכניקה בסיסי), כשהוא מקוטע, זה הזמן שבו אני/אתה ממשיך לזוז ומשנה את כל המצב ולכן הרבה יותר בחירות.

ד. אולי הוא "לא צפוי" אבל בדר"כ הוא לא מסוגל להפיק כוח משמעותי בתנועה, ומתנגד לעצמו. כך ששוב יש יותר אפשרויות.
 

ש מים

New member
אני לא יודע כלום...

מכיוון שאני "מוכתב" ע"י הצד השני, אדם מקוטע/לא ברור ולא שיטתי מאתגר אותי מאוד...
 

amir_aikido

New member
דנו בזה פעם

מה קורה כשאתה מנסה להרגיש "כוונה" ולשני פשוט אין, כי בעצמו לא יודע מה הוא רוצה לעשות.

להבנתי, התשובה היא שאסור לך לתת לנסיון ההקשבה להביא לקפאון, אם הוא קופא / מקוטע - אתה חייב להמשיך לנוע, להגיע ליתרון ולהכרעה.
 

ש מים

New member
פייי, נוסטלגיה...

תגיד, אתה עובד מדינה, שיש לך כוח וזמן (ושיעמום) לעשות את עבודת המחקר הזו?

אפילו לי - כ-"פנסיונר נפשית" של המדינה - אין את הכוחות לזה... כל הכבוד לך!

אגב, בכל מה שכתבתי לעיל ("עבודה מול מתחילים") נראה שיש הבדל בין התייחסות של מורה/מלמד להתייחסות של מתאמן. אבל אני לא בטוח. מה דעתך?
 

amir_aikido

New member
החיפוש לוקח אולי 20 דקות, ומעניין לקרוא

אני דווקא עובד הייטק, הרבה שעות ...
&nbsp
אבל מלכתחילה גולש בזמנים שניתן לחלק תשומת לב (שיחות ועידה, המתנה לריצה וכו')
 
למעלה