Black Star
New member
לחזור לצרות קטנות של החיים..
מרגיע, לא? היו כמה ימים שלא הצלחתי בכלל לחשוב על הצרות הקטנות שלי- ובמקרה שלי זה מדאיג. הכל התקטן לי מול הדאגות. לאט לאט אני מצליחה להרגיע ת`צמי. ועכשו אתם מוזמנים לשמוע את בעייתי- טוב, לא ממש בעיה. לא ממש אכפת לי... אבל לא נורא: יש איזה אחד- סליחה על הביטוי, יצור- מהשכבה שלי. חבל``ז כמה שהוא יצור.. בקיצור, בחיים לא דיברתי איתו בחיים, אבל אני מדברת איתו באייסיקיו. אחרי שכמה זמן הוא הציק לי למה אני לא אומרת לו שלום בבי``ס- ואמרתי לו שאם הוא יגיד לי אני אענה- הוא שאל אותי מה אני חושבת עליו. ואז הוא לא הסכים להגיד מה הוא חושב עליי בטענה שאין לו אומץ וזה ישפיל אותו... עשיתי ת`צמי כאילו אין לי מושג על מה הוא מדבר. בסוף אתמול הוא אמר לי, שלדעתו אני ממש יפה (ג`יז, תודה), וזה, ואז אחרי זה הוא עושה לי ``את בטח חושבת שאני מנסה להתחיל איתך``, אז אמרתי ``לא``, ואז הוא אמר ``ומה אם כן?`` אז שוב עשיתי ת`צמי כאילו אין לי שמץ של מושג על מה הוא מדבר. בקיצור- נראה לי שהוא רוצה להתחיל איתי (מאיפה בא לי הרעיון הזה), ואני כל כך לא בקטע, זה מגעיל אותי אפילו לחשוב על זה. אבל אני לא מסוגלת להיות רעה לאנשים ולהגיד להם כזה דבר... אני אפילו נחמדה לערסים שמתחילים איתי ברחוב וממציאה תירוצים במקום פשוט להגיד להם לעוף. אני לא מסוגלת להיות מגעילה. ואין לי כוח לזה. מה לעשות?
מרגיע, לא? היו כמה ימים שלא הצלחתי בכלל לחשוב על הצרות הקטנות שלי- ובמקרה שלי זה מדאיג. הכל התקטן לי מול הדאגות. לאט לאט אני מצליחה להרגיע ת`צמי. ועכשו אתם מוזמנים לשמוע את בעייתי- טוב, לא ממש בעיה. לא ממש אכפת לי... אבל לא נורא: יש איזה אחד- סליחה על הביטוי, יצור- מהשכבה שלי. חבל``ז כמה שהוא יצור.. בקיצור, בחיים לא דיברתי איתו בחיים, אבל אני מדברת איתו באייסיקיו. אחרי שכמה זמן הוא הציק לי למה אני לא אומרת לו שלום בבי``ס- ואמרתי לו שאם הוא יגיד לי אני אענה- הוא שאל אותי מה אני חושבת עליו. ואז הוא לא הסכים להגיד מה הוא חושב עליי בטענה שאין לו אומץ וזה ישפיל אותו... עשיתי ת`צמי כאילו אין לי מושג על מה הוא מדבר. בסוף אתמול הוא אמר לי, שלדעתו אני ממש יפה (ג`יז, תודה), וזה, ואז אחרי זה הוא עושה לי ``את בטח חושבת שאני מנסה להתחיל איתך``, אז אמרתי ``לא``, ואז הוא אמר ``ומה אם כן?`` אז שוב עשיתי ת`צמי כאילו אין לי שמץ של מושג על מה הוא מדבר. בקיצור- נראה לי שהוא רוצה להתחיל איתי (מאיפה בא לי הרעיון הזה), ואני כל כך לא בקטע, זה מגעיל אותי אפילו לחשוב על זה. אבל אני לא מסוגלת להיות רעה לאנשים ולהגיד להם כזה דבר... אני אפילו נחמדה לערסים שמתחילים איתי ברחוב וממציאה תירוצים במקום פשוט להגיד להם לעוף. אני לא מסוגלת להיות מגעילה. ואין לי כוח לזה. מה לעשות?
.... הקיצר מה שגרם לי להבין כמה שאני לא יכולה להגיד לו הוא מקרה שקרה לי לפני בערך שלוש שנים וזו הייתה נקודת המפנה שלי בעצם, מאז הבנתי שאני בחיים לא יסכים למשהו אם אני לא רוצה, רק כדי לרצות מישהו אחר. היה איזה מישהו שהיה איתי בקשר ובהתחלה דיי נמשכתי אליו ואז פתאום בא לי בבום תחושת דחייה כזו שממש הרגשתי שאני נגעלת ממנו (ולא הבנתי איך לעזאזאל יכולתי להתנשק עם היצור...), הוא לצערי לא הרגיש שאני מנסה להתחמק ממנו, וכמה שניסיתי להשחיל תירוצים זה לא ממש הזיז לו. עד שהייתי צריכה לעשות מעשה כואב רק בשביל לגרום לו להבריז. דפקתי לו אחלה ברז - ולא סתם, הוא הגיע לפגוש אותי מחוץ לעיר ( הוא היה גר במרחק של חצי שעה בערך ממני או משהו כזה) בקניון, ואני פשוט לא הגעתי. מאז הוא הבין את הרמז טוב מאוד והקשר התנתק. את צריכה להבין שיש הרבה בנים שהם קשיי הבנה ולפעמים צריך לפגוע כדי לגרום להם להבין, ותראי אני חייבת להדגיש שאני מדברת פה על מקרים שזה ממש קשר התחלתי , לא על מקרים שאת בקשר ממושך עם מישהו ואתם כבר ממש מעורבים רגשית, כי אז זה סיפור שונה לגמרי... אני אתן לך עוד דוגמא, אני עובדת במועדון מאוד פופולרי ומתחילים איתי שם דיי הרבה בנים, דבר שלימד אותי להגיד `לא` בכל הוריאציות שאת רוצה ( כי יש לי את החבר הבוןבון שלי ), ופשוט את צריכה ללמד את עצמך להיות קצת רעה לפעמים, זה הכל ואם בא לך נוכל להרחיב על זה באיסיקיו כי יש לי המון סיפורים בנושא . מישל