מפזרת צלילים ברוח
New member
לחטוף על פשלות של מישהו אחר
קרה לכם? כי לי זה קרה וקורה וגם לקולגות שלי וזה הצליח ממש להוציא אותי מהאיזון, ברמה שעלו לי מחשבות לעזוב את העבודה.
אני אספר את הסיפור במלואו, אני עכשיו בהפסקת צהריים, אחרי ישיבה לא סימפטית שעלו בה כמה טענות כלפי האגף שלי, כשבחלק מהדברים הואשמתי אישית, ומסתבר שלא רק בישיבה אלא גם "מאחורי הקלעים".
הרקע לסיפור זו עובדת שעזבה לא מזמן, היא החליפה את אחת הבנות אצלנו שהייתה בחופשת לידה. זו מישהי שלא היה לה ניסיון רב מדי ואנחנו לימדנו אותה את העבודה, לפחות ניסינו. מתישהו קלטנו שהיא לא עושה דברים לגמרי כמו שצריך, אבל לא תמיד הצלחנו לעלות על הטעויות שלה בזמן, ומתישהו גם הנחנו שהיא למדה ויודעת ושאפשר לסמוך עליה (אחרי הכל, היא הייתה איתנו פרק זמן לא קצר). אחרי שהיא עזבה התברר שהיקף הטעויות גדול בהרבה, וכולל פגיעה גם במחלקות אחרות ובאנשים פרטיים. הכל פתיר בגדול, אבל זה דורש עבודה ממושכת וגם פיצויים במקרים מסוימים. לא נעים.
עוד טעות שעשינו הייתה שלא דיווחנו על הפשלות הרבות שלה, ואת אלו שכן דווחו השתדלנו להסוות כ"טעויות אנוש קטנות ולא נחשבות", מטעמים חבריים. עכשיו כשהפשלות התגלו יש מי שזועמים ומפילים את כל האשמה עלינו, בדגש עלי ועל שתי קולגות שלי, שבמקרה של אחת מהן שמה מאוד דומה לזה של אותה עובדת (לצורך העניין - זה דומה לענת-עינת), ככה שניסיונות להסביר מה היה שם לא תמיד מצליחים, כי טוענים ש"דיברו עם ענת, ענת חתומה על המסמך" - ולכו תסבירו שזה עינת ושזו מישהי אחרת לגמרי שכבר לא עובדת בחברה.
עכשיו אנחנו במצב לא נעים, רוצות למצוא דרך לתקן את הטעויות שעשתה, מרגישות מאוכזבות ואפילו קצת כועסות עליה, ובמקביל חוטפות ריקושטים על דברים שאנחנו לא אשמות בהם ורק מנסות לפתור אותם. זה לא ממש מעורר מוטיבציה
תוסיפו לזה הערות ציניות שאנחנו מקבלות, האשמות שאנחנו מנסות להפיל את זה על אותה עובדת כי זה הכי קל - הרי היא כבר לא שם, ושאנחנו מנסות לטייח טעויות שלנו. מי שהכי נפגעת מזה זו בעלת השם הדומה, אבל גם אותי ואת החברה הנוספת לא מקפחים. המנהלת שלנו אומרת שהיא עומדת מאחורינו ושהיא מודעת למצב, אבל זה לא מרגיש ככה, ונראה שהיא מנסה לרצות אנשים אחרים בחברה וגם - נראה לי שהיא לא הכי מתלהבת להודות בכך שעובדת זמנית גרמה לכאלו נזקים ואולי מרגישה שזה גורם לה להיראות רע.
לא מדובר בכמות גדולה של אנשים, אבל אלו שיוצאים נגדנו ומאשימים אותנו עושים את זה בצורה מאוד קשה וזה מייאש ומתסכל. ברור לי שיותר קל להם להאשים את מי שנמצא מולם ולא את מי שכבר לא כאן, אבל ההתעקשות הזאת והקטילה החוזרת מחזירה אותי לימי חטיבת הביניים, יש מישהו שבכל הזדמנות בשבוע האחרון מדבר על אחת הפשלות האלו בצורה שלא נראה שיש לו מניע אחר מלבד להוציא אותנו קטנות! אתם מכירים את אלו שחוזרים על כל דבר שאומרים מליון פעם, אפילו שכולם כבר שמעו וכולם כבר הבינו וכולם כבר יודעים שצליל, ענת ונועה היו לא בסדר ובגללן קרה א ב ג, ושענת סתם מקשקשת כי היא חתומה על זה... ושצריך להוריד את העלות של זה מהתקציב של המשרד שלהן ואולי אפילו לחייב אותן אישית - למה הוא מתעקש לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם?
עכשיו מדברים על זה שאולי נצטרך להגיע מחר בערב חג למשרד לעבוד. אני ממש אתבאס אם זה יקרה.
קרה לכם? כי לי זה קרה וקורה וגם לקולגות שלי וזה הצליח ממש להוציא אותי מהאיזון, ברמה שעלו לי מחשבות לעזוב את העבודה.
אני אספר את הסיפור במלואו, אני עכשיו בהפסקת צהריים, אחרי ישיבה לא סימפטית שעלו בה כמה טענות כלפי האגף שלי, כשבחלק מהדברים הואשמתי אישית, ומסתבר שלא רק בישיבה אלא גם "מאחורי הקלעים".
הרקע לסיפור זו עובדת שעזבה לא מזמן, היא החליפה את אחת הבנות אצלנו שהייתה בחופשת לידה. זו מישהי שלא היה לה ניסיון רב מדי ואנחנו לימדנו אותה את העבודה, לפחות ניסינו. מתישהו קלטנו שהיא לא עושה דברים לגמרי כמו שצריך, אבל לא תמיד הצלחנו לעלות על הטעויות שלה בזמן, ומתישהו גם הנחנו שהיא למדה ויודעת ושאפשר לסמוך עליה (אחרי הכל, היא הייתה איתנו פרק זמן לא קצר). אחרי שהיא עזבה התברר שהיקף הטעויות גדול בהרבה, וכולל פגיעה גם במחלקות אחרות ובאנשים פרטיים. הכל פתיר בגדול, אבל זה דורש עבודה ממושכת וגם פיצויים במקרים מסוימים. לא נעים.
עוד טעות שעשינו הייתה שלא דיווחנו על הפשלות הרבות שלה, ואת אלו שכן דווחו השתדלנו להסוות כ"טעויות אנוש קטנות ולא נחשבות", מטעמים חבריים. עכשיו כשהפשלות התגלו יש מי שזועמים ומפילים את כל האשמה עלינו, בדגש עלי ועל שתי קולגות שלי, שבמקרה של אחת מהן שמה מאוד דומה לזה של אותה עובדת (לצורך העניין - זה דומה לענת-עינת), ככה שניסיונות להסביר מה היה שם לא תמיד מצליחים, כי טוענים ש"דיברו עם ענת, ענת חתומה על המסמך" - ולכו תסבירו שזה עינת ושזו מישהי אחרת לגמרי שכבר לא עובדת בחברה.
עכשיו אנחנו במצב לא נעים, רוצות למצוא דרך לתקן את הטעויות שעשתה, מרגישות מאוכזבות ואפילו קצת כועסות עליה, ובמקביל חוטפות ריקושטים על דברים שאנחנו לא אשמות בהם ורק מנסות לפתור אותם. זה לא ממש מעורר מוטיבציה
לא מדובר בכמות גדולה של אנשים, אבל אלו שיוצאים נגדנו ומאשימים אותנו עושים את זה בצורה מאוד קשה וזה מייאש ומתסכל. ברור לי שיותר קל להם להאשים את מי שנמצא מולם ולא את מי שכבר לא כאן, אבל ההתעקשות הזאת והקטילה החוזרת מחזירה אותי לימי חטיבת הביניים, יש מישהו שבכל הזדמנות בשבוע האחרון מדבר על אחת הפשלות האלו בצורה שלא נראה שיש לו מניע אחר מלבד להוציא אותנו קטנות! אתם מכירים את אלו שחוזרים על כל דבר שאומרים מליון פעם, אפילו שכולם כבר שמעו וכולם כבר הבינו וכולם כבר יודעים שצליל, ענת ונועה היו לא בסדר ובגללן קרה א ב ג, ושענת סתם מקשקשת כי היא חתומה על זה... ושצריך להוריד את העלות של זה מהתקציב של המשרד שלהן ואולי אפילו לחייב אותן אישית - למה הוא מתעקש לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם?
עכשיו מדברים על זה שאולי נצטרך להגיע מחר בערב חג למשרד לעבוד. אני ממש אתבאס אם זה יקרה.
