לחידושה של הלבנה

[דוד1000]

לחידושה של הלבנה

תודה על הנתונים בהקשר לחידושה של הלבנה. אתייחס למס´ נקודות: "לא פחותה מ..." משמעותו שהזמן יכול להיות זהה או גבוה יותר. מנוסח זה, בו רמזו חז"ל שהמספר מסוגל להיות גבוה יותר, מוכח שהם היו ערים לעובדה שקיימים שינויים, לעתים חדים, במרחק שבין מולד למולד בהתאם למיקום השמש, הירח, כדור הארץ, המרחקים ביניהם ומהירותם באותה שעה (קיימות כידוע תנודות במהירות, המשפעות מהמיקום במסלול האליפטי). בהתייחס לנקודה הראשונה, נוסח חז"ל זה מציין למעשה את הממוצע של זמני המולד. חישובים עכשוויים מורים שהדיוק של חז"ל הינו מכסימלי ובפרטי חישוב זה נלקחו כל הגורמים הקובעים. הקביעה: כ"ט, י"ב, תשצ"ג, כלומר, 29 יום, 12 שעות ו- 793/1080 של השעה, קביעה שרק באחרונה גילוה במדוייק, מורה שבידי חז"ל היתה קבלה נבואית בתחום זה, שהרי באמצעי המדידה הקדומים, לא היתה כל אפשרות להגיע לדיוק זה. בהצלחה! צוות "ערכים"

 

[G o v er n o r]

בס"ד. על פי הכתוב בתלמוד (ראש השנה

כה, א), ר´ גמליאל אמר "כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים". שים לב, "אין חדושה פחותה מ...", הוא אומר. נכון? מה פרוש "לא פחותה"? "לא פחותה" פרושה כמו המספר הזה, או למעלה ממנו. נכון? אולם, שים לב, לזאת. כתוצאה מהשפעה של השמש, קים שנוי משמעותי במשכי המולדים. במהלך המאה העשרים והמאה העשרים ואחת נעו וינועו המולדים ממינימום 29 יום, 6 שעות, 35 דקות, ועד למכסימום של 29 יום, 19 שעות, 55 דקות. משמע, ר´ גמליאל טועה בגדול!!! מקור הטעות הוא שלא שם לב ר´ גמליאל בזמן שהעתיק מ- Meton כי Meton מציין את הממוצע, ובהתהדרו בנוצות לא לו, עלה לו מפלס האוריאה וגאה עד כי הציף לו את הקורטקס הסרבראלי...

 

[Banzai]

הוא דווקא אומר שפעמים שהיא באה

בקצרה ופעמים שהיא באה בארוכה עפי שכתוב במסכת ראש השנה.

 

[G o v er n o r]

בס"ד. קרא

זאת...

 

[דוד1000]

לבנה

. ככל שאני יודע יש סטייה של 0.4 שניות בכל חודש, בגלל העבודה שחכמינו עבדו עם חלקים, שהם 3.33 שניות כל אחד, והכמות הקטנה של 0.4 שניות לא הובאה בחשבון דברי הרב יהודה

 

[G o v er n o r]

3 ושליש שניה הם היחידה הבבלית

הקרויה "חלק" (1080 חלקים בשעה, לחפש halaqim). פרט לטענתו של ר´ גמליאל המצוטטת מטה, אין שום אזכור של היחידה "חלק" בתלמוד. היחידה התלמודית היא משהו אחר לגמרי. התלמוד חילק את השעה ל-24 עונות, כל עונה ל-24 עיתות, וכל עת ל-24 רגעים, ס"ה 13824 רגעים תלמודיים בשעה. הבבלים עבדו עם חלקים. משמע, ר´ גמליאל צטט ערך בבלי. יש הטוענים את כל הטענות האפשריות גם יחד ביחס למושא מסוים כדי להמצא צודקים לפחות באחת מהן. התוצאה הלוגית היא, כמובן, הפוכה. מי שנוקט טקטיקה זו וטוען את כל הטענות האפשריות ביחס למושא מסוים, נמצא מופרך _אם_ נמצאה טענה אחת שלו שגויה. יתכן כי ר´ גמליאל טען טענות מטענות שונות, אולם אין ספק כי טען גם "כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים" ומכיוון שזו טענה שגויה - הריהו טועה. כל המידע האסטרונומי עליו מסתמך הלוח היהודי, מקורו באסטרונומים הבבליים Naburiannu ,Kidinnu ו- Meton. במיוחד חשבון העבור (להוציא ארבעה כללי הדחיה, אד"ו, מולד זקן, גטר"ד, בט"ו-תקפ"ט , שהם פולחניים יהודיים ונועדו למנוע תחולת ראש השנה בימי שבוע מסוימים) הנו בבלי-יווני ונוסח ע"י Meton ב- 432 לפנה"ס, 500 שנה לפני ר´ גמליאל ו- 800 שנה לפני הלל השני. היהודים עבדו תחילה ללא אלגוריתם עיבור, אלא עיברו, לפי הצורך, על סמך _תצפית_, כדי לוודא שהפסח יחול בתקופת האביב, ועדות לכך דברי הרמב"ם(*). התורה _אינה_ מסבירה כיצד מעברים את השנה. הגאונים היו חלוקים בדעותיהם על דבר שיטות העבור, והמחלוקת מלמדתנו שלא היתה מסורת קבלה בענין זה, ואין יודעים כיצד עיברו. כל אמירה בענין זה היא על דרך הסברא בלבד. הלוח הירחי-שמשי של Meton, אינו מושלם. לא באשמתו. הוא גלה כי 235 מולדות משתווים כמעט בדיוק ל- 19 שנות חמה. 235 מולדות הם 19 שנות ירח בהן נוסף חודש של 30 יום לפני החודש הקודם לראש השנה Nisannu (כן, כל שמות החדשים העבריים הם שמות אלילים בבליים). הוספת החדש הנוסף היא בשנים 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19. עם זאת, 235 מולדות מאחרים להסתיים בשעתיים וכארבע וחצי דקות אחרי סיום 19 שנות חמה, ופרושו שהלוח העברי מפגר כיממה לכל 216 שנות חמה והפגור המצטבר ב- 3400 השנים האחרונות עולה כבר ל- 16 יום, אולם, כאמור, זה OK כל עוד הפסח עדיין חל בתקופת האביב. (*) משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קדוש החודש, פרק רביעי, פסוק שני, מציין סמנים תצפיתיים לצורך בעיבור (למי ש_אין_ בידיו את סוד העיבור ה_חישובי_), היינו, "על התקופה, ועל האביב, ועל פירות האילן".

 

[דוד1000]

חידושה של הלבנה

טענה: בדברי רבן גמליאל יש טעות. הנוסח בבבלי ראש השנה כה. לפיו אין חידושה של הלבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים הוא נוסח משובש בגמרא. תשובה: זה שבגמרא יש שיבושים אינו חידוש (עיין בהקדמה ג). ד"א משול שוב, במקרה הטוב, לאחד ממגלי אמריקה בימינו. הגמרא שם במקום אומרת במפורש שלעיתים בא בארוכה ופעמים שבא בקצרה. אם היה זה המינימום לא היה מובן כל מהלך הסוגיה. שהרי שם בסוגיה מצאנו שהירח בא גם בפחות ממשך זמן זה. פוסקי הדורות נזהרו לצטט את לשון הגמרא כהוויתה כאשר אין מקור סותר. זהו כלל ברזל בכל שימור מסורת. עליך להעביר את הלשון כהוויתה כל זמן שאין בידך מסורת מילולית בדוקה אחרת. זאת למרות שידעו היטב את הזמן האמיתי. אין ספק שעקב התנודות הגדולות של אורך חדש הלבנה האסטרונומי היו למעשה עדויות מידיות לפני רבן גמליאל של חודש קצר בהרבה מן המצוטט. פסקו של ה"משנה ברורה" אכן משקף זאת. היינו, הציטוט חייב להיות מדוייק שהרי אחרת לא תישאר אבן על אבן במסורת הכתובה של תורה שבע"פ. מצד שני פסק ההלכה מתייחס לממוצע באשר עד לממוצע יש מקום להניח שלא ניכר עדיין פחיתת הלבנה. שהרי ההלכה היא שעלינו להחזיק את הרוב כמקור לדין (לפי הכלל ההלכתי רובו ככולו) ברוב המקרים אורך החודש אינו עולה על 29.5 ימים ותשצ"ג חלקים (ואף אינו יורד ממנו). טענה: חז"ל לא הבינו מה בין מולד אמצעי לאמיתי. תשובה: ד"א נתפס ללשון הפורמלית של ה"משנה ברורה" בשו"ע סימן תכו כדי להסיק מסקנות מפליגות. לפי הערכתו, בעל ה"משנה ברורה" פסק הלכותיו בלי לדעת ולהבין את פשט המקורות בגמרא. הרי בגמרא נאמר שם מפורשות שמהלך הירח אינו יציב. טענה: חכמינו קבלו את הידע האסטרונומי מן היוונים. תשובה: א. מה הרע בכך. מקוים בהנהגה זו הכלל - איזה הוא חכם הלומד מכל אדם. האמת הדתית אינה מנותקת מן הידע הכלל אנושי. מצד אחד מלין ד"א שאיננו לומדים מאחרים (יעויין קונטרסו מס. 6) ואילו כאשר הדבר נעשה הרי הוא טוען שזו הוכחה לנחיתותם של חכמינו. ראוי שישתחרר מן השנאה העצמית שחלה בה. ב. עיין בהקדמה ב'. ג. עיין בתשובות לטענות הקודמות. ד. הרי ד"א בעצמו העריך שהיוונים קנו חכמתם האסטרונומית מן הבבלים. מנין לד"א שהבבלים לא קנו חכמתם מן העברים?! http://www.beith-din.com/tshuvot5.htm

 

[G o v er n o r]

בס"ד. חבל"ז. הכל...

הופרך. אומדן מספר הכוכבים ביקום? שטויות. חז"ל לא הבינו דבר בטיבם של כוכבים או מספרם...

 

[דוד1000]

התחשיב של רבן גמליאל מדוייק.

התחשיב של רבן גמליאל מדוייק. הרוצה להעמיס על רבן גמליאל את הטענה שחידושי הירח נראים במרווחים אחרים למעשה מן השיעור הזה הוא הוא הטועה. ממהלך הסוגיה מתברר שרבן גמליאל רצה למנוע יצירת תקדים של חודש בן 28 יום בלבד באשר ציין את התחשיב המדוייק של מחזור הלבנה כטיעון נגדי. כמו כן אין בטענותיו של גוברנר להפקיע את האפשרות הסבירה שחידושי המדע המיוחסים לאסטרונומים הבבליים ויוונים לא היו כלל שלהם. זאת לא מחמת שאבותינו היו דווקא יותר חכמים מהם, אלא משום שאבותינו נזקקו לחישובי החודש כבר מאז ניתנה התורה שזה הרבה לפני מטון היווני וחבריו הבבליים. יש לציין שהכלל לפי הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב (שירת האזינו) אינו חדש לכן ייתכן מאוד שחידושי מדע ישראליים דלפו אל הבבליים ולא להיפך. עם כל זאת, אין שום פגם באמוץ ידע אסטרונומי בבלי יווני וכיו"ב לעזרת חכמי התורה בחישוביהם. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כה עמוד א תנו רבנן: פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש, כסבורים העם לומר: ראש חדש, ובקשו בית דין לקדשו. אמר להם רבן גמליאל: כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים. ואותו היום מתה אמו של בן זזא, והספידה רבן גמליאל הספד גדול. לא מפני שראויה לכך, אלא כדי שידעו העם שלא קידשו בית דין את החדש. דב

 

[G o v er n o r]

בס"ד. חבל"ז. הכל...

הופרך. אומדן מספר הכוכבים ביקום? שטויות. חז"ל לא הבינו דבר בטיבם של כוכבים או מספרם...

 

[דוד1000]

לא ענית , לכן קרא שוב

התחשיב של רבן גמליאל מדוייק.ו דוד1000 ו התחשיב של רבן גמליאל מדוייק. הרוצה להעמיס על רבן גמליאל את הטענה שחידושי הירח נראים במרווחים אחרים למעשה מן השיעור הזה הוא הוא הטועה. ממהלך הסוגיה מתברר שרבן גמליאל רצה למנוע יצירת תקדים של חודש בן 28 יום בלבד באשר ציין את התחשיב המדוייק של מחזור הלבנה כטיעון נגדי. כמו כן אין בטענותיו של גוברנר להפקיע את האפשרות הסבירה שחידושי המדע המיוחסים לאסטרונומים הבבליים ויוונים לא היו כלל שלהם. זאת לא מחמת שאבותינו היו דווקא יותר חכמים מהם, אלא משום שאבותינו נזקקו לחישובי החודש כבר מאז ניתנה התורה שזה הרבה לפני מטון היווני וחבריו הבבליים. יש לציין שהכלל לפי הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב (שירת האזינו) אינו חדש לכן ייתכן מאוד שחידושי מדע ישראליים דלפו אל הבבליים ולא להיפך. עם כל זאת, אין שום פגם באמוץ ידע אסטרונומי בבלי יווני וכיו"ב לעזרת חכמי התורה בחישוביהם. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כה עמוד א תנו רבנן: פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש, כסבורים העם לומר: ראש חדש, ובקשו בית דין לקדשו. אמר להם רבן גמליאל: כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים. ואותו היום מתה אמו של בן זזא, והספידה רבן גמליאל הספד גדול. לא מפני שראויה לכך, אלא כדי שידעו העם שלא קידשו בית דין את החדש. דב

 

[G o v er n o r]

לא ענית , לכן קרא שוב (המשך)

ר´ גמליאל לא הבין מה הוא מצטט מפי האסטרונומים הבבליים, ואמר "כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים" הוא הופרך. קרא גם זאת...