לחיות את המוות חלק א
לא כולם, אולי אפילו לא אדם אחד יקראו\יקרא את מה שמוקלד כאן, או כל מה שמוקלד כאן. אך אני מקליד את מה שיש לי להקליד כאן מאוד בקצרה, בתקווה שזה יגיע למקומות הנכונים או לאנשים נכונים, ובכך אולי ימצא פטרון בשבילי, או שמשהו יחליט לקום ולעשות משהו בנידון ללא הקשר אלי ולהעניש את אלו שמגיע להענש. אז כפי שאמרתי מאוד בקצרה, כי מאוד קשה לי: בגיל 18 עישנתי קצת גראס, אנשים שקראתי להם חברים שלי היו מזמינים אותי לבוא לעשן איתם, ואני הייתי בא, לפעמים היינו מעשנים בביתי, לפעמים במקלט ביתי, ולפעמים הייתי מכין אוכל כי הרגשתי שאני צריך להחזיר משהו בתמורה. כעבור שלושה חודשים הפסקתי, אבל כמה ימים לאחר שהפסקתי הגיעו אלי שוטרים הביתה. ומפה לשם יצא שהפלילו אותי בסחר ושידול קטינים למרות שמעולם לא קרה הדבר. ההורים שלי הוציאו הרבה מאוד כסף על עורך דין, וכל מה שהוא הצליח להשיג לי זה עסקה שאם אני מודה במשהו שלא עשיתי, אז לא אלך לכלא ל3 שנים, ובמקום אעשה עבודות שירות במשך 4 חודשים. עשיתי את העבודות שירות, אך לאחר מכן, פשוט התחלתי לעשן גראס וחשיש, התניה של ילד שהחליט שאם כבר תרפו עליו תיק על דברים שהוא לא עשה, אז למה לא לפחות לעשן.. זה כיף. עברו להם השנים ולא קרה דבר, פשוט עישנתי לבד או עם חברים שלא היו עושים דבר כמו טוענים שאני גרמתי להם להתחיל לעשן או שאני מכרתי להם מבלי שבאמת אעשה זאת. בכל אופן.. לא אספר על כל אשר חוויתי ואשר קרה בחיי אבל כן אמשיך ואספר על איך עיצבו בכח את חיי להיראות כפי שהם נראים כיום. ובהחלט אי אפשר לקרוא לזה חיים. אני קורה לזה סבל. לפני כמה חודשים טובים היתה בחורה שהטרידה אותי טלפונית וממש הביאה אותי לעוגמת נפש. אני לא רציתי להחליף מספר טלפון ולכן ניגשתי למשטרה עם דיסק שמוקלטות עליו שיחות שהיא ניהלה איתי בשביל שיגרמו לה להפסיק לעשות כן, ואין לי כח לתאר איך היא ממש הביא אותי לעוגמת נפש. אבל זאת היתה ממש עוגמת נפש! עד היום יש לי את המספר שלה (ואני בכלל לא יודע איך היא הגיעה אלי) ואיך שהיא רשומה בפלאפון שלי זה "השם שלה" ולאחריו - עצבים!. המשטרה לא עשתה כלום בנידון, סגרו את התיק שלושה פעמים מחוסר עניין לציבור.. ועכשיו המכה שהפכה אותי לנכה וסיימה לי את החיים: היתה לי חברה, במערכת יחסים שלנו היו לנו הרבה מאוד עליות וירידות, אך תמיד המשכתי להיות שם בשבילה.. עד שפעם אחת החלטתי שמספיק לי ונפרדתי ממנה, נפרדתי ממנה ודאגתי שתדע שאני לא מתכוון לחזור אליה. היא בתמורה החליטה שהיא תנקום בי והלכה והעלילה עלי למשטרה שהייתי מכה אותה (מה שלא היה נכון בכלל - ועצוב כי האמת היתה שהיא היתה מכה אותי), המשטרה לקחה אותי ושמה אותי בתא מעצר, בגלל שהייתי בחור די מיוחד, הצעד הבא שהחליטו לעשות איתי זה לשלוח אותי לאבחון פסיכיאטרי, ובתור אומן, ארטיסט, איש אמת, נשמה עמוקה ומפותחת, ועוד הרבה דברים שהייתי, אותו פסיכיאטר בכלל לא ידע מה לאבחן אותי, אז הוא נתן אבחון שדי ברור שהאבחון שלא לא היה ברור, וזאת מכיוון שהוא נתן רשימה של או זה או זה.. ואמת היתה שלא משנה במה היה בוחר הוא היה טועה וזאת מכיוון שהייתי בריא לגמרי. אבל לא כך מצטיירים הדברים במציאות שלי, החליטו לצבוע אותי בשחור ושלחו אותי להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי, ודחפו לי שם כדורים. כאשר יצאתי מהאישפוז הייתי מנותק לגמרי, ממש לגמרי מנותק. לא אני עצמי, לא בכלל. הפסקתי לקחת את הכדורים, כי ידעתי שאם אי פעם ארצה להיות מחובר לעצמי זה משהו שאני חייב לעשות ומהר. כעבור כמה ימים עישנתי חשיש, זה לא עשה לי טוב, מצאתי את עצמי מסטול ולא שונה ממה שהייתי לפני שעשינתי.. זה רק חיזק את הניתוק של הכדורים. אז אני לא מעשן יותר (רק סיגריות).
לא כולם, אולי אפילו לא אדם אחד יקראו\יקרא את מה שמוקלד כאן, או כל מה שמוקלד כאן. אך אני מקליד את מה שיש לי להקליד כאן מאוד בקצרה, בתקווה שזה יגיע למקומות הנכונים או לאנשים נכונים, ובכך אולי ימצא פטרון בשבילי, או שמשהו יחליט לקום ולעשות משהו בנידון ללא הקשר אלי ולהעניש את אלו שמגיע להענש. אז כפי שאמרתי מאוד בקצרה, כי מאוד קשה לי: בגיל 18 עישנתי קצת גראס, אנשים שקראתי להם חברים שלי היו מזמינים אותי לבוא לעשן איתם, ואני הייתי בא, לפעמים היינו מעשנים בביתי, לפעמים במקלט ביתי, ולפעמים הייתי מכין אוכל כי הרגשתי שאני צריך להחזיר משהו בתמורה. כעבור שלושה חודשים הפסקתי, אבל כמה ימים לאחר שהפסקתי הגיעו אלי שוטרים הביתה. ומפה לשם יצא שהפלילו אותי בסחר ושידול קטינים למרות שמעולם לא קרה הדבר. ההורים שלי הוציאו הרבה מאוד כסף על עורך דין, וכל מה שהוא הצליח להשיג לי זה עסקה שאם אני מודה במשהו שלא עשיתי, אז לא אלך לכלא ל3 שנים, ובמקום אעשה עבודות שירות במשך 4 חודשים. עשיתי את העבודות שירות, אך לאחר מכן, פשוט התחלתי לעשן גראס וחשיש, התניה של ילד שהחליט שאם כבר תרפו עליו תיק על דברים שהוא לא עשה, אז למה לא לפחות לעשן.. זה כיף. עברו להם השנים ולא קרה דבר, פשוט עישנתי לבד או עם חברים שלא היו עושים דבר כמו טוענים שאני גרמתי להם להתחיל לעשן או שאני מכרתי להם מבלי שבאמת אעשה זאת. בכל אופן.. לא אספר על כל אשר חוויתי ואשר קרה בחיי אבל כן אמשיך ואספר על איך עיצבו בכח את חיי להיראות כפי שהם נראים כיום. ובהחלט אי אפשר לקרוא לזה חיים. אני קורה לזה סבל. לפני כמה חודשים טובים היתה בחורה שהטרידה אותי טלפונית וממש הביאה אותי לעוגמת נפש. אני לא רציתי להחליף מספר טלפון ולכן ניגשתי למשטרה עם דיסק שמוקלטות עליו שיחות שהיא ניהלה איתי בשביל שיגרמו לה להפסיק לעשות כן, ואין לי כח לתאר איך היא ממש הביא אותי לעוגמת נפש. אבל זאת היתה ממש עוגמת נפש! עד היום יש לי את המספר שלה (ואני בכלל לא יודע איך היא הגיעה אלי) ואיך שהיא רשומה בפלאפון שלי זה "השם שלה" ולאחריו - עצבים!. המשטרה לא עשתה כלום בנידון, סגרו את התיק שלושה פעמים מחוסר עניין לציבור.. ועכשיו המכה שהפכה אותי לנכה וסיימה לי את החיים: היתה לי חברה, במערכת יחסים שלנו היו לנו הרבה מאוד עליות וירידות, אך תמיד המשכתי להיות שם בשבילה.. עד שפעם אחת החלטתי שמספיק לי ונפרדתי ממנה, נפרדתי ממנה ודאגתי שתדע שאני לא מתכוון לחזור אליה. היא בתמורה החליטה שהיא תנקום בי והלכה והעלילה עלי למשטרה שהייתי מכה אותה (מה שלא היה נכון בכלל - ועצוב כי האמת היתה שהיא היתה מכה אותי), המשטרה לקחה אותי ושמה אותי בתא מעצר, בגלל שהייתי בחור די מיוחד, הצעד הבא שהחליטו לעשות איתי זה לשלוח אותי לאבחון פסיכיאטרי, ובתור אומן, ארטיסט, איש אמת, נשמה עמוקה ומפותחת, ועוד הרבה דברים שהייתי, אותו פסיכיאטר בכלל לא ידע מה לאבחן אותי, אז הוא נתן אבחון שדי ברור שהאבחון שלא לא היה ברור, וזאת מכיוון שהוא נתן רשימה של או זה או זה.. ואמת היתה שלא משנה במה היה בוחר הוא היה טועה וזאת מכיוון שהייתי בריא לגמרי. אבל לא כך מצטיירים הדברים במציאות שלי, החליטו לצבוע אותי בשחור ושלחו אותי להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי, ודחפו לי שם כדורים. כאשר יצאתי מהאישפוז הייתי מנותק לגמרי, ממש לגמרי מנותק. לא אני עצמי, לא בכלל. הפסקתי לקחת את הכדורים, כי ידעתי שאם אי פעם ארצה להיות מחובר לעצמי זה משהו שאני חייב לעשות ומהר. כעבור כמה ימים עישנתי חשיש, זה לא עשה לי טוב, מצאתי את עצמי מסטול ולא שונה ממה שהייתי לפני שעשינתי.. זה רק חיזק את הניתוק של הכדורים. אז אני לא מעשן יותר (רק סיגריות).