הי ליה
מאוד מבינה לליבך.
כך הייתי עד לאבחנה.
הכל השתנה כשקיבלתי שם למצב.
עשיתי הרבה יחסי ציבור למחלה.
ראשית - הוריי היו מלווים אותי לכללללל בדיקה ולכל פגישה עם רופאים.
תאמיני לי שאחרי פעם אחת ששמעו את ד"ר סוריאנו - ולעולם לא אשכח איך אבי התנצל בפניי על כל השנים.... הוא אמר לי שהאמין לי שאני סובלת ושכואב לי, אבל שלא הצליח להבין למה זה...
ועם חברות - גם סיפרתי הכל כולל כל הג'וסי דיטיילס.
גם נתתי להם לקרוא בפורום, גם נתתי להם לקרוא מידע ברשת/עיתונים וכו'.
מהרגע ששיתפתי את כל סובביי - הכל השתנה. בלי תירוצים, בלי סיפורים. אם אני מרגישה לא טוב - מבינים אותי ומציעים לי עזרה.
ממליצה לך ולכל אחת - לא להישאר לבד עם האנדו.
שיתוף - יכול לשנות הכל.
תרגישי טוב