לחץ חלש בטפטפות

roni54345

New member
לחץ חלש בטפטפות

פרסתי קו השקייה באורך של 60 מ"א , על אדמה בשיפוע של 40% בערך (לא יודע אם זה משנה ),
10 טפטפות ראשונות הן של 2 ליטר / שע' כ"א ולשלושת העצים האחרונים שמתי לכל אחד 2 טפטפות של 4 ליטר / שע' לכל אחד .
סך הכל הספק לשעה של 44 ליטר .
העניין הוא שהטפטפות בעצים האחרונים מוציאות זרם חלש
מישהו יכול להציע לי מה אפשר לעשות ?
 

adigreen

New member
או להעלות את הלחץ או לחבר קו עיוור ממקור

הספקת המים אל הקצה הרחוק של קן הטפטוף.
למעשה יוצרים הכפלת נפח המים בקו.
 
מה קוטר ראש מערכת? מה קוטר הצינור המוביל?

ושאלה אחרונה: האם כל הטפטפות מחוברות בטור, זו אחר זו?
 

roni54345

New member
תשובות לשאלותיכם

קוטר ראש המערכת - 3/4 צול
קוטר הצינור המוביל - צינור 16 חום .
כל הטפטפות מחוברות בטור .
הקו נמצא בעלייה .
 
אז ככה

קודם כל, לעשות שהמוביל לא יהיה פחות מ20. אפילו 25. (לא יותר, כי זה מיותר) זה כשלעצמו עשוי לשפר.
&nbsp
אם זה לא יעזור, אז לעשות חיבור במקביל במקום בטור. כלומר, בתחילת הקו חנוכיה (פיצול) ל2 חלקים של מוביל: אחד מגיע לנקודה הכי גבוהה וממשיך ממנה, והשני למרכז ויורד ממנו.
&nbsp
אגב, אדמה בשיפוע של 40% לא יכולה להחזיק. אתה חייב לעשות עם זה משהו, למשל - טראסות.
אם זה שיפוע יורד לכיוון הבית, אז חייבים גם תעלות ניקוז ואולי גם משאבות, בהתאם למגרש.
&nbsp
 
מיכל אני ייצבתי מדרונות של 50% רק עם צמחייה כל זמן שלא חדרו

מים מראש המדרון ממקור זר.
 
30% זה המקסימום לשיפוע אדמה

לשיפוע (בלי טראסות) 30% זה המקסימום. כך אומרים התקנים, כך אני מתכננת.
&nbsp
אני מתכננת עכשיו ירידה של 5 מטר במדרון שרוחבו רק 6 מטר. כמובן עם טראסות (קירות תמך מאבן בבניה יבשה, במקרה הספציפי הזה). כל השטח יהיה נגיש, בשיפועים מתונים.
לו הייתי עושה שיפועים היסטריים של 30%, (או יותר) זה הופך את השטח ל"לראותו בלבד". בגינות פרטיות זה בזבוז... אפילו בגינה הענקית הזו.
&nbsp
&nbsp
 
מיכל שיפוע שרוצים להשתמש בו אכן יש לבנות טרסות. אני כותב רק

לגבי אחזקת המדרון סעי לאורך נתיבי איילון וראי על מה אני כותב
 
מיכל הכוורות זה כסתח למהנדסים שלא סומכים על צמחייה.

ע"ס ניסוי מסודר שערך מנחם אגסי בנושא במימון מע"צ שמהנדסיה לא הסכימו לאמץ המסקנות וגם ההצלחות בשטח. כל תא נשאר מני מדרון.
רוב קרקעות ישראל יכולת חידור המים שלהן הוא לפחות 20 מ"מ לשעה שזה עונה למרבית עוצמות הגשם הבעיה שטיפות הגשם יוצרות תוך 20 דקות קרום שיכול להקטין את חידור המים ל- 2 מ"מ לשעה ובזה יש לטפל. צמחייה עושה זאת מעולה. גם חיפוי. להרחבה [URL]http://www.eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=7232[/URL]
נשארת בעיה כאשר לא ניתן לקבל "סגירת" הצמחייה עד החורף לזה ישנם שני פתרונות:
1. פיזור גבס עם השתילה שמונע את יצירת הקרום. בקנה מידה מסחרי שיטה זו נעשתה במדרונות של צומת גלילות בנתיבי אילון, הניחו טיפטוף (זמני עד התבססות הצמחים). שתלו ופיזור גבס ולא נוצר שום סחף העלות של כל העבודה השתוותה לעלות הכוורות בלבד. י
2. הנחת יריעות מסיבי קוקוס שמונעות יצירת הרקום ומתפרקות במשך השנים לאחר התבססות הצמחייה - יואב הדר.
3. התזת חומר ייצוב אורגני בתוספת זרעים של צמחים מתאימים לאזור נעשה בהצלחה במדרונות נתיבי איילון מתחת לאוניברסיטה = יואב הדר ועוד חברה ששכחתי את שמה.
4. קיבוס מסעד ביצע זאת בנגב במדרון של קרוב ל 50% : הנחת טיטוף בקוי הגובה כל 1מ' שתילת צמח כיסוי מהיר ארקטוטקה שנתן מהר הגנה עד שהשיחים שעמידים ללא השקיה התבססו תוך שנתיים אז הופסקה ההשקייה הארקטוטה התיבשה (ועדיין נתנה חיפוי מעולה) עברו כבר יותר מ 20 שנה ועדיין המדרון שלם !
5. בקיבוץ בדרום המלצתי לבצע החודש לקראת החורף ייצוב מדרון ברוחב 10-15 מ' 40% המחת טיפטון קו כל 1 מ' טפטפות במרווחים של 0.5 מ' לשתול ייחורי יבלית קרוס 1 3 יחורים לטפטפת עד החורף יתקבל כיסוי מלא לאורך השלוחות (יתכן שאפילו כיסוי מלא של השטח) = קווי גובה כלומר הגנה מלאה.
6. הנחת שטיחי דשא יבלית קרוס 1 נעשה בהצלחה בכביש 6 בתוך תואי נחל חדש - שם הפתרון הזה היה מיטבי בהשוואה לאמצעים הטכניים.
יש לזכור שחשוב לא לאפשר לזרימת מים למדרון ממקור חיצוני
חפסי חוברת שכתב מנחם אגסי מתחנה לחקר הסחף שליד מדרשת רופין
 
מיכל את גררת לכאן. שאלו על בעיות השקייה והכנסת את נושא המדרו

כתבתי שאם רוצים להשתמש במדרון יש לבצע טרסות ולא ישנם פתרונות שונים ראי את שאלותיך ומה ענית אליהם
 
למעלה