לחץ נפשי

[swesa11]

לחץ נפשי

שלום וברכה אני אדם פנסיונר בן58 שיצאתי לפנסיה מוקדמת בהסכם עם המעביד עמיתי לעבודה טענו שאני בר מזל שהצלחתי לממש רצון מה שהם שנים מנסים ללא הצלחה ובאמת הכל נראה ורוד גיל יחסית צעיר -פצויים גדולים-משפחה מסודרת - משכורת טובה -עשיתי מנוי בקאנטרי ועוסק בשחיה וכושר גופני וטיולים ברחבי הארץ בריאות טובה חוץ מפריצת דיסק . בקיצור רוב אזרחי המדינה מוכנים להתחלף איתי בנוסף בניתי שתי דירות לילדים(ילד רואה חשבון-השני לומד הנהלת חשבונות ושתי בנות בתיכון)ופתאום לפני חצי שנה מצב הרוח משתנה אני בפנים עצוב וחלשה בגוף - עייפות -רעד חלש -פעימות מוגברות- חוסר חשק לבצע מטלות באמת קושי להגדיר המצב (דיקאון-לחץ נפשי-חרדה-חוסר מעש והסתגלות לאחר 35 שנות עבודה)מה שהוסף למצבי הנפשי בני הצעיר (20)הכיר בחורה מבוגרת ממנו בשנתיים ולצערי אינה מלומדת ומחליפה מיטות וממשפחה שעוסקת בדברים מפוקפקים ואני והמשפחה דודים וחברים ואחים מנסים להניא אותו מהקשר ללא הצלחה ועזב הלימודים והעבודה וכולנו חרדים לעתידו המצב הזה הוביל ללחץ בחזה אצלי והרגשת חנק ואושפזתי בבית חולים 3 ימים לבדיקות ומצאו סוכר 175 ואני מעולם לא עברתי 90 ובריא יחסית .חבר בן כיתתי שהוא רופא סיפרתי לו על מצבי צחק ואמר אתה הצלחת בכל תחום אילן הלכתה ולא האמין אבל הציע כדור (ציפרלקס)רופא המשפחה ממש התפרץ ואמר מה השתגעתה אני מכיר אותך 30שנה וזה לא בשבילך וזה מיותר ורשם לי תרופה (vaben).דר" אני הארכתי אבל רציתי לתת תמונה ברורה למצב למה זה קורה והאם הטיפול הזה יעיל ומה ההגדרה למצב והאם טיפול פסיכיאטרי תרופתי יועיל (רופא משפחה שולל מכל וטוען שאני נורמטיבי לחלוטין והוא נסער רק ששמע את זה היות שאני מוכר טוב)...ולציין עוד שאני חבר במעגל חברים שהם מהאליטה החברתית ביישוב שנבפגשים והשיחות שלנו בנושאי תרבות - שירה - פוליטיקה- ספורט וכד...וכולנו עוסקים בקריאה ומעורים חברתית ואני נחשב הפעיל והמכוון ופוטר בעיות במשפחה המורחבת ..... לאור כל זה דווקא אני פונה לסיוע אני כותב והגוף רועד והעיניים מטושטשות והרגשה דקאונית . בתודה וברכה

 

[Lady Stark]

הי

ברוך הבא לפורום.
בגדול, נשמע מאוד טבעי לעבור משבר בעקבות יציאה לפנסיה. כל שינוי מהותי בחיים (גיוס, שחרור מצה"ל, מעבר לדירה, חתונה, לידה, פטירה של אדם אהוב וכו') עשוי לגזול מאיתנו המון כוחות וליצור סטרס. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט במשך חיים שלמים. וברגע שנוצר שינוי גדול באורח החיים - הרבה זמן שהתפנה, או חלל כלשהו - יש נטייה לשקוע.
רק שתדע שמה שאתה עובר מאוד הגיוני וטבעי. וכמובן שהלחץ לגבי בת הזוג של הבן שלך לא עוזר.

ממה שאתה מתאר על התחושות שלך, מהניסיון שלי נשמע שבאמת מדובר בחרדה ודיכאון. אבל אנחנו לא מאבחנים פה. אנחנו פורום תמיכה. אז חשוב מאוד שתלך להתייעץ עם פסיכיאטר שיכול לתת לך תשובות ולהרגיע אותך.
הסיבה שאני ממליצה על פסיכיאטר ולא על רופא משפחה היא כי לרופאי משפחה אין את הכלים לתת אבחון וטיפול טובים למצבים כאלה. הם נוטים לתת סוג אחד של תרופה ולתת אבחון שגוי או שטחי. וללא אבחון נכון אין טיפול טוב.
עם זאת, אני מניחה שהפסיכיאטר ישלח אותך לבדיקות כלליות כדי לראות שאין תת / יתר תפקוד כלשהו בגוף שיכול לגרום למצבך הנפשי כרגע.
תדע שמאוד קל היום לקבוע תור אצל פסיכיאטר. בחלק מקופות החולים לא צריך אפילו הפנייה ומספיק לקבוע תור עם אחד המומחים שאפשר למצוא דרך אתר הקופה. בקופות מסוימות (כללית, למשל) צריך הפניה מרופא משפחה.

בנוסף, אני ממליצה בחום לגשת לטיפול פסיכולוגי. מצב נפשי ירוד הוא תוצר של דפוסי חשיבה ברוב הפעמים, ולכן חשוב שתנסה להבין את עצמך על מנת לעזור לעצמך.
אני מבטיחה שעם טיפול פסיכולוגי נכון, ולפעמים בשילוב עם תרופות מתאימות, ניתן לשפר את המצב בצורה מפליאה, ואף לצאת ממנו.

עכשיו, חשוב לי להגיד משהו על מושג הנורמטיביות. אני מקבלת את הרושם שהחברה שבה אתה חי יוצרת אצלך לחץ כלשהו על הנקודה הזאת, של האם כן או לא ללכת לטיפול, כמה לדבר על מה שאתה עובר והאם בכלל לדבר על זה.
חשוב שתדע שהיום המושג "נורמטיבי" הולך ופושט רגל. יותר אנשים ממה שאתה מסוגל לדמיין הולכים לטיפול כלשהו או מקבלים תרופות פסיכיאטריות. יותר מכך, אני מוצאת שחברה היא לא באמת חברה נאורה אלא אם היא מסוגלת לקבל את השונה מעט, את החולשות שלנו ואת האנושיות שבנו. תנסה לשים את זה בצד ולהתרכז בלהרגיש יותר טוב.
כי התשובה בנושא הזה היא חד משמעית: אם אתה סובל, לך לטיפול. הסתרה של המצב מאוד מקשה ומחמירה אותו.

תרגיש טוב ואתה מוזמן לחזור אלינו.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

אהבתי מה שאמרת על המושג נורמטיבי

 

[Lady Stark]

זה כי אנחנו אחיות בדם