לחץ רב בעבודה
שלום, הרבה פעמים בעבודה שלי בתחום ההייטק יש לחצים בעבודה וזה אומר שעות ארוכות וגם סופי שבוע (מהבית). לא תמיד יש תקופות כאלה אבל לרוב כן יש. עכשיו יותר מחודשיים יש לחץ של פרוייקט שחייבים לסיים וידענו מהתחלה שה DEADLINE ממש לא סביר. זה אומר שאני עובדת יותר מ11 שעות כל יום בעבודה והרבה פעמים ממשיכה מהבית. גם סופי שבוע. כבר אין לי כוח. אני כבר לא נפגשת הרבה עם חברות טובות כי אני מסיימת אחרי 20:30 בעבודה (ורוב הפעמים ממשיכה מהבית)וגם לא הולכת למכון כושר בגלל העבודה. יצא גם ששתי ימי שישי אחד אחרי השני הלכתי לעבודה. מה שמעצבן זה שהמנכ"ל בכלל לא שואל. יום שישי האחרון במקרה שמעתי אותו בטלפון אומר למישהו שהוא יכול לבוא ביום שישי כי אנחנו עובדים. סליחה...זה יום שישי תשאל אם אני יכולה ושזה לא יהיה מובן מעליו!!! לא משלמים לי על זה. ביום שישי הזה יש לי משהו במשפחה בצהרים והמנכ"ל אומר לי היום בערב שביום שישי אנחנו בעבודה. לא שואל אם אפשר ולא כלום. אפילו לא שואל אם אני רעבה (המינימום לשאול אחרי כל ההשקעה והשעות שאני בעבודה). אמרתי לו שאני לא יכולה יש לי משהו במשפחה. אז הוא אמר אז לא נסיים עד יום ראשון וכבר קיבלנו דחיות מהלקוח. (בנינו גם ביום שישי אם אני יעבוד לא נסיים וזה גם לא בעיה שלי שהניהול של הפרוייקט על הפנים ומשניהל את זה עזב פתאם בעמצה) . אמרתי לו שאני ממש לא יכולה לעבוד ולא מוכנה להריב עם כל המשפחה (בנינו זה לא יקרה אבל חשוב לי מאד להיות איתם במסיבה). אז הוא אמר טוב אני לא יכול לחייב אותך לעבוד. אני פשוט מתוסכלת ואין לי כוח כבר. מצד אחד נוח לי שם ומצד שני בזמנים כאלה אני רואה שהוא יותר דואג לעצמו ממה שלעובדים שלו. מה אתם אומרים? איך להתנהל נכון במצב כזה? אשמח לשמוע מאנשים מה קורה בחרבה שלהם בזמן פרוייקט חשוב ולחצים. תודה
שלום, הרבה פעמים בעבודה שלי בתחום ההייטק יש לחצים בעבודה וזה אומר שעות ארוכות וגם סופי שבוע (מהבית). לא תמיד יש תקופות כאלה אבל לרוב כן יש. עכשיו יותר מחודשיים יש לחץ של פרוייקט שחייבים לסיים וידענו מהתחלה שה DEADLINE ממש לא סביר. זה אומר שאני עובדת יותר מ11 שעות כל יום בעבודה והרבה פעמים ממשיכה מהבית. גם סופי שבוע. כבר אין לי כוח. אני כבר לא נפגשת הרבה עם חברות טובות כי אני מסיימת אחרי 20:30 בעבודה (ורוב הפעמים ממשיכה מהבית)וגם לא הולכת למכון כושר בגלל העבודה. יצא גם ששתי ימי שישי אחד אחרי השני הלכתי לעבודה. מה שמעצבן זה שהמנכ"ל בכלל לא שואל. יום שישי האחרון במקרה שמעתי אותו בטלפון אומר למישהו שהוא יכול לבוא ביום שישי כי אנחנו עובדים. סליחה...זה יום שישי תשאל אם אני יכולה ושזה לא יהיה מובן מעליו!!! לא משלמים לי על זה. ביום שישי הזה יש לי משהו במשפחה בצהרים והמנכ"ל אומר לי היום בערב שביום שישי אנחנו בעבודה. לא שואל אם אפשר ולא כלום. אפילו לא שואל אם אני רעבה (המינימום לשאול אחרי כל ההשקעה והשעות שאני בעבודה). אמרתי לו שאני לא יכולה יש לי משהו במשפחה. אז הוא אמר אז לא נסיים עד יום ראשון וכבר קיבלנו דחיות מהלקוח. (בנינו גם ביום שישי אם אני יעבוד לא נסיים וזה גם לא בעיה שלי שהניהול של הפרוייקט על הפנים ומשניהל את זה עזב פתאם בעמצה) . אמרתי לו שאני ממש לא יכולה לעבוד ולא מוכנה להריב עם כל המשפחה (בנינו זה לא יקרה אבל חשוב לי מאד להיות איתם במסיבה). אז הוא אמר טוב אני לא יכול לחייב אותך לעבוד. אני פשוט מתוסכלת ואין לי כוח כבר. מצד אחד נוח לי שם ומצד שני בזמנים כאלה אני רואה שהוא יותר דואג לעצמו ממה שלעובדים שלו. מה אתם אומרים? איך להתנהל נכון במצב כזה? אשמח לשמוע מאנשים מה קורה בחרבה שלהם בזמן פרוייקט חשוב ולחצים. תודה
