לחץ?

ashkeloni

New member
לחץ?

חזרתי ביום שלישי בבוקר ממסע לחוץ בטרוף בפולין... ישר נכנס אל תוך המציאות של הבגרויות |: מחר מבחן בתנ"ך, הצלחתי לסדר את החומר שאני צריך. ביום ראשון מבחן בהיסטוריה על כל החומר של המיקוד וגם מבחן בחיבור. ביום שלישי בגרות מעבדה בביולוגיה. ביום חמישי בגרות בחיבור. ביום שלישי היה אמור להיות לי גיבוש של הצנחנים, אז התקשרתי עכשיו כדי לדחות/להקדים והאפשרויות היחידות היו או יום חמישי או יום ראשון...בעייתי משהו. הקדמתי ליום ראשון כי אני לא רוצה לפספס את זה. התקשרתי אל המחנך שיעזור לי בקשר למבחן בהיסטוריה, הוא אמר שיעזור... אני לא יודע מה לעשות בקשר למבחן בחיבור, אבל אני מניח שזה יסתדר. חוץ מזה הייתי צריך להתחיל לעבוד על הביוטופ בביולוגיה וזה הטריף אותי לגמרי, הצלחתי להסתדר גם פה איכשהו, יש לי ביוטופ. ביום ראשון ה14 יש בגרות בתושב"ע. יש לג בעומר ישר אחרי זה ואני אמור לעזור לארגן. ב19 יומולדת לחברה ואני רוצה להכין כמה דברים שצריכים הכנה... ותוך כדי כל זה להמשיך ללמוד... מה הבעיה שלי? אני לא מפסיק לחשוב על פולין. למדתי בערך שעה להיסטוריה עכשיו, והגעתי לחלק על השואה ופשוט ישבתי ובהיתי באוויר...
 

noosh

New member
יו, כ"כ מוכר לי

אין לך מושג אפילו כמה. המסע לפולין היה אחד הדברים הכי משמעותיים שעברתי. באמת, אני ממש הושפעתי ממנו. אני חושבת שהמשכתי לכתוב ביומן מסע שלי איזה שנה אחרי שחזרנו. אני עדיין כותבת. חזרתי מהמסע, גם כן לתוך מציאות של מגנים ובגרויות. ופתאום מבחן בהיסטוריה,על גרמניה הנאצית והשואה. ולא יכולתי, פשוט לא הייתי מסוגלת לעשות אותו. אינ חושבת שנכשלתי או משהו. אז המורה (שהייתה גם המחנכת שלי) נתנה לי מועד ב', וישבתי לעשות אותו, ופשוט בהיתי באויר. לא הייתי מסוגלת לענות על שאלות כמו "פרט מה היה הפתרון הסופי" או דברים שכאלה. ישבתי וכתבתי בציניות הכי קרה איך הכניסו אנשים למקלחות וחיממו אותם, איך הכניסו אותם לתאי גזים, איך שרפו אותם. לא יודעת מה, הייתי פשוט מזועזעת. מיותר לציין שלא למדתי בכלל למבחן הזה, כמו שלא למדתי למגן או לבגרות את הפרקים של גרמניה הנאצית והשואה. אני חושבת שידעתי מספיק מההכנה למסע ומהמסע עצמו. נשמע שאתה מסתדר עם הלימודים - זה תמיד מלחיץ וקשה, עם או בלי לחזור משבוע בפולין. לחיבור לא באמת צריך ללמוד (אולי לעבור קצת על תבניות של חיבור או משהו, אבל לא באמת לומדים). הדבר היחיד שמפריע לך להתרכז, אני משערת, הם הזכרונות מהמסע. וזה בטח לא קל. אני לא יודעת איך אינ יצאתי מזה, אני חושבת שעם הרבה שיחות עם חברים. כל המשלחת שלנו, או לפחות כל הקבוצה שלי במשלחת, הייתה ממש מגובשת, וחזרה בהלם כמוני. חברה שלי בכלל לא יכלה להעביר לילה בלי לחלום על זה. אז היינו יושבים ומדברים גם אחרי - גם כשנפגשנו, גם סתם בבי"ס. אינ חושבת שהמשכנו לדבר על זה חודשים אחרי שחזרנו, אנחנו עדיין מזכירים את זה לפעמים. אולי תנסה לכתוב (אני כתבתי המון דווקא כשחזרתי), או לשחרר את זה בדרך אחרת. זה לא משהו שאפשר פשוט לשים בצד, אבל צריך ללמוד לעשות את זה, כמו כל חוויה שעוברים בחיים ומתחילה להפריע לתפקוד שלנו. אני באמת חושבת שזמן ושחרור של המחשבות והדברים שמפריעים לך הם מה שיעזור. אני חושבת שמה שהפריע לי, כשחזרתי, מעבר לזוועות שראיתי שם, היה העובדה שאינ מפחדת לשכוח. פשוט פחדתי לשכוח, רציתי נואשות להנציח כל שניה מהמסע, לזכור כל מילה שאמרו וכל אבן שראיתי. ממש רציתי לזכור כל שניה לפרטי פרטים ופחדתי שאינ אשכח דברים, שלא צילמתי מספיק (באמת לא צילמתי מספיק, הייתה לי מצלמת פילם וכל הזמן איבדתי פילם חדשים), ושלא כתבתי מספיק או משהו. כשחזרתי לארץ הייתי כותבת סתם זכרונות - ארוחות ערב במלון או נסיעות באוטובוס או דברים שהקשבתי להם, ממש דברים קטנים כביכול, אבל הייתי חייבת להזכיר לעצמי כל שניה שעברתי שם. זה נשמע דפוק אבל פשוט פחדתי לשכוח. אני עדיין מפחדת לשכוח, כל יום-השואה אני מפחדת שאני שוכחת קצת יותר. אבל לפחות הבנתי מה מפריע לי וניסיתי לדבר על זה ולשחרר את זה איכשהו. אולי כדאי לך לנסות גם.
 

ashkeloni

New member
אני חושב ש...

אני מרגיש שלא עשיתי מספיק, לא מבחינה של המסע עצמו והמקומות שהיינו בהם וגם לא מהבחינה החברתית כי היו זמנים שבהם התבודדתי בתוך עצמי...
 

noosh

New member
מה ז"א "עשיתי מספיק"?

מה כבר יכולת לעשות במסע עצמו או במקומות שהייתם? מבחינה חברתית... תראה, כל אחד מגיב אחרת כשהוא שם. אי אפשר לדעת מה יהיה. גם אני די התבודדתי בחלק מהקטעים. הייתי בחדר כל פעם עם מישהי אחרת, לרוב לא חברה ממש טובה שלי. באוטובוסים שמעתי מוזיקה וישנתי וחשבתי, לא דיברתי הרבה, רק בשיחות הקבוצתיות... בעיקר כתבתי ודיברתי כשהגענו לארץ. אבל בסדר, זה לא משנה. אני בטוחה שהכרת אנשים, ואני בטוחה שאתה יכול לדבר עכשיו.
 
אתה יודע שחזרתי יום לפנייך

ואני מרגיש בידיוק כמוך אני גם לא מצליח להשתלב..וקרה לי אותו דבר כשלמדתי להיסטוריה הראש שלי עדיין בפולין
 
למעלה