על אור וכלים
אם מקובל הוא בעל השגה רוחנית שיודע את בוראו אז הרחבת את המושג 'קבלה' כל כך שגם הרמב"ם הוא מקובל ...תגידי אדם רוחני. אל תשתמשי בהגדרה 'מקובל'. אם האור בא מהקב"ה כדברייך אז אין לשכינה אור= האנרגיה הנשית אינה אור. אני אומר שהאנרגיה הנשית היא אור בעצמה ולא רק כלי. וזה הפרוייקט התיאולוגי הגדול של דורינו להכיר באור הזה ולא להגדירה ככלי בלבד. בהקשר זה אני נזכר בפרשנות יפה של החת"ם סופר למדרש חז"ל המספר כי אלהים הקטין את הירח לאחר שזה התרעם שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד. לפי המדרש הירח והשמש היו שווים בגודלם בתחילה (מ'שני מאורות גדולים' ל'ואת המאור הקטן'). החת"ם סופר מסביר שמשמעות הקטנת הירח אינה דווקא פיזית מבחינת גודל. כידוע לירח אין אור עצמי אלא רק לשמש שגורמת להארת הירח. הירח , לפי ביאורו, היה מאיר בהתחלה ועונשו היה שיקבל את אורו מהשמש, ההקטנה היא איפוא איכותית מבחינת האור. כידוע , בקבלה ובתרבויות אחרות בכלל, הירח מסמל את הכוח הנשי (מחזוריות וכו') לעומת השמש שהיא הכח הגברי ('האור'), לאור דברי החת"ם סופר המצב האידאלי הבראשיתי, לפני העונש,הוא שגם הירח מאיר. כלומר: שגם לכוח הנשי יש אור עצמי. ועל זה נאמר בקידוש לבנה (שהוא הארת הכח הנשי):"והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים"... הנשיות לבסוף תהיה שווה לגבריות והאור העצמי שלה יוכר, כפי שהיה בראשית היצירה.ברגע שגם הזכר וגם הנקבה יוכרו כאור וככלי ביחד אז לא תהיה הפרדה בין זכר לנקבה באלוהות. אך כל עוד תיראי את הזכר כאור ואת הנקבה ככלי תשמרי את ההפרדה בתוך האלוהים. עופר