לחשוב איך לחשוב איך לחשוב... :)

לחשוב איך לחשוב איך לחשוב... :)



חברי פורום יקרים ----------------- אני גאה להביא בפניכם חלק שני לסדנת חשיבה שמתי לב שהמשימה הראשונה היתה קשה :) אבל היו בכל זאת אנשים שעמדו בה בגבורה וראויים לציון - מעיין ותומר במשימה הקודמת ביקשתי לבחון את מעגלי האסוציאציות שלכם היום מבקשת אני לבחון את הרגש... לפניכם קטע מתוך הספר ``בחירתה של סופי`` (את הציטוט להלן הבאתי מספר אחר, ביקורתי, לכן לצערי שם הכותב ומידע רלוונטי אחר - נשאר עלום) להלן הציטוט : נאצי: תוכלי להשאיר לך אחד מילדיך, השני חייב ללכת. סופי: אתה רוצה לומר לי שעלי לבחור ביניהם ? נאצי: יש לך הזכות לבחור. סופי: אני לא יכולה לבחור ! אני לא יכולה. נאצי: תשתקי. סופי: אני לא יכולה לבחור. נאצי: תבחרי. אם לא אשלח את שניהם לשם. סופי: לא. נאצי: תשתקי, אמרתי לך ! תבחרי. סופי: אל תכריח אותי לבחור; אני לא יכולה. נאצי: אשלח את שניהם לשם. סופי: אני לא יכולה לבחור. נאצי: קחו מפה את שני הילדים. קדימה. החיילים הנאצים הולכים לקחת את שני הילדים ואז סופי צועקת בבכי: סופי: קחו את הילדה הקטנה שלי; קחו את התינוקת הקטנה שלי. קחו את הילדה הקטנה שלי. הילדה נלקחת על - ידי הנאצים בכוח תוך בכי קורע לב שלה. המשימה שלכם היא לספר לי הכיצד אתם עומדים לנוכח טכסט זה. האם מעדיפים להתחמק ולא לקרוא... האם זועמים... כואבים... ספרו לי הכיצד אתם מתמודדים ********************* שיהיה לכם שבוע נפלא שלכם ענבל
 
אכן משימה



ומשימה קשה עוד משימה שעמדתי בה היא לראות 2 גרמניות מהמשלחת יוצאות מהמשרפות בבוכנוואלד צוחקות... לא על זה אבל הראיון העביר בי גועל נפש... מאז הבטחתי לזכו ולא לשכוח אז נראה לי שהתשובה ברורה..(בטח שלקרוא ולכאוב) ואף פעם לא לשכוח שההיסטוריה חוזרת על עצמה ואני מקווה שבמקרה הזה החכמנו מאז.... שבוע טוב...
 

MICHEL R

New member
וואו!!



מה ת עושה לי בשעה כזאת?? זה קשה כל כך!! אך איך אפשר לבחור?? להמ היא בחרה דווקא בילדה הקטנה או אולי היה גם בן יותר קטן? אולי בגלל שהיא עוד לא הספיקה לטעום מהחיים הנפלאים?? או אולי בגלל שהיא יודעת שלבת יהיו חיים יותר קשים?? זה גרם לי עצבות, פשוט עצבות וכאב.. אני מנסה לחשוב מה אני הייתי עושה במצב כזה.. אבל לא מצליחה. אולי תספרי לנו מה את הרגשת כשקראת את הקטע הזה?? אותי בכל אופן כרגיל הקסמת, עכשיו אני צריכה ללכת ולחשוב.. אבל זה עצוב ללא ספק עצוב.. מיכל
 

*may*

New member
קשה..



אין לי מושג מה הייתי עושה במצב כזה.. אני לא מאחלת לעצמי ובטח שלא לאף אחד אחר שייקלע למצב כזה... לא יודעת מה גרם לסופי לבחור את הילדה הקטנה... עצוב וקשה להחליט... צריך לחשוב על זה הרבה וגם אם אני אחשוב הרבה ויותר מזה לא נראה לי שאגיע להחלטה - את מי מילדיי למסור למוות ואת מי להציל ממוות.. אל תעשי לי את זה ענבל !! ;-) מעיין.
 

תום.

New member
גל של זכרונות...



כאילו שזרקת אותי בזמן כמה שנים טובות אחורה לפולין...ולא יכולתי שלא ללכת לחפש ,ואחרי חיפוש מייגע גם למצא ,את יומן המסע שלי מאותה משלחת לפולין ולהגיע למסקנה הבלתי נמנעת שעוצמת האפקט של קריאת קטעים כאלו הוא לא פונקציונלי לגיל או לזמן שעובר.אותה צמרמורת,אותו כאב,אותו מאגר אסוציאציות שנפתח כל פעם מחדש... אז אני לא מרגישה צורך לכתוב את עצמי מחדש,אני מוצאת את מה שכתבתי בגיל 16 של אז לא פחות הולם,משקף ונכון מכל דבר שהייתי כותבת עכשיו.אני לא אלאה אתכם בעשרות עמודי היומן ההוא וברבים הנוספים שבאו אחריו אז רק שני קטעים קצרים: ...``אוקטובר,שיאו של הסתו האירופאי.אי אפשר שלא להתפעל מהשלכת המדהימה שנראת כאילו היא לקוחה מתאור פסטורלי באיזה ספר.גווני האדום והצהוב שצובעים את כל הארץ וכ``כ לא הולמים את המקומות אותם הם מכסים.לטבע אין גבולות,חוקים או הגיון.עצים צומחים בכל מקום.גם בערים,גם על גדות הנהר שחוצה את ורשה לאורכה,גם במקומות בהם רוצחים אנשים...`` ``טרבלינקה.מצבה,שלט בפולנית,בורות ואבנים.עשרות אבנים.מאות.אלפים.יותר משאפשר לספור.יותר משרוצים.אני הולכת ומסתכלת באבנים ובעוד אבנים ובאבנים נוספות,ונדמה שאין להן סוף.מנסה לתפוס את הבלתי ניתן לתפיסה,מנסה בדמיוני לעורר את האבנים לחיים ולראות בהן מה שהן באמת.קהילות על גבי קהילות,אנשים על גבי אנשים.אבן אחת.אדם אחד.עולם ומלואו... דבר לא נותר כאן.רק אבנים.סלעים שותקים שמהווים עדות אילמת לעולם שאבד.`` תודה שהזכרת לי.
 

** רוזבד

New member
לדעתי



הנאצים לא השאירו לסופי כל ברירה והיא הייתה חייבת לבחור במישהו הם הציעו או אחד או שניהם והיא לא רצתה ששניהם ימותו מה שמראה שהיא שלחה את בתה כי היא אוהבת את שני ילדיה במדה שווה אם היא לא הייתה בוחרת באף אחד היו הורגים את שני ילדיה והיא יותר מדי אהבה אותם בכדי לאבד את שניהם
 
למעלה