לטעות
כולנו ללא יוצא מן הכלל טועים, הן בבחירות שלנו הן באמונות שלנו הן בהבנות
שלנו במערכות היחסים שלנו והרשימה היא ארוכה למעשה אנחנו טועים כמעט
בכל דבר (לא כולם בכל הנושאים).
אבל וכאן האבל הגדול טוב שכך, משום שרק דרך זה שאנחנו טועים ומבינים
שאנחנו טועים אנחנו מחפשים את מה שנכון לנו לעשות או להבין או כל דבר אחר.
מתי יש בעיה? כשאנחנו לא למדים מהטעויות שלנו, ואנחנו ממשיכים עם דפוסי
החשיבה שלנו לאורך כל הדרך ולא מבינים למה קשה לנו בחיים.
אומרים שלטעות זאת תכונה אנושית ולסלוח זאת תכונה אלוהית אבל כאשר אנחנו
למדים מהטעויות שלנו אנחנו מקרבים את עצמנו יותר לתכונות האלוהיות שלנו.
ללא הטעויות שלנו לא היינו למדים ולא היינו איפה שאנחנו היום וזה מתייחס לפרט ולכלל.
תחשבו על זה


כולנו ללא יוצא מן הכלל טועים, הן בבחירות שלנו הן באמונות שלנו הן בהבנות
שלנו במערכות היחסים שלנו והרשימה היא ארוכה למעשה אנחנו טועים כמעט
בכל דבר (לא כולם בכל הנושאים).
אבל וכאן האבל הגדול טוב שכך, משום שרק דרך זה שאנחנו טועים ומבינים
שאנחנו טועים אנחנו מחפשים את מה שנכון לנו לעשות או להבין או כל דבר אחר.
מתי יש בעיה? כשאנחנו לא למדים מהטעויות שלנו, ואנחנו ממשיכים עם דפוסי
החשיבה שלנו לאורך כל הדרך ולא מבינים למה קשה לנו בחיים.
אומרים שלטעות זאת תכונה אנושית ולסלוח זאת תכונה אלוהית אבל כאשר אנחנו
למדים מהטעויות שלנו אנחנו מקרבים את עצמנו יותר לתכונות האלוהיות שלנו.
ללא הטעויות שלנו לא היינו למדים ולא היינו איפה שאנחנו היום וזה מתייחס לפרט ולכלל.
תחשבו על זה