ליאור ואני אצל הפסיכיאטרית בפגישה

[מיכל153]

ליאור ואני אצל הפסיכיאטרית בפגישה

היי היינו היום בפעם השניה אצל הפסיכיאטרית בקופ"ח. סיפרתי על הילדות של ליאור, בינתיים עד כיתה ב´. ליואר לא רצה כרגיל לענות מה הבעיה בביה"ס, אבל היה מוכן לענות לה קצת בכתב לפי הצעה שלה. היא שאלה מה או מי מציק לו בביה"ס, מה יכול לעזור כדי שירגיש יותר טוב בביה"ס ואם הוא מרשה להראות את הדף עם השאלות והתשובות לאמא. הוא ענה שכן ולכן אני יודעת מה היה בדף. הוא אמר ששתי בנות (שבמקרה- תוספת שלי) הציקו לו היום מציקות לו ואם הן לא יהיה זה יעזור לו בביה"ס. יש לנו פגישה בשבוע הבא איתה ובינתיים היא תהיה בקשר טלפוני עם הפסיכולוגית שלו (באישור של ליאור). ללכת לישון בערב לליאור מאוד קשה. אני צריכה למשוך אותו בכח. ההשכמה בבוקר - כל יום יותר גרוע. ביום הראשון הוא איחר 5 דקות, בשני 20 דקות ובשלישי שעה וחמש דקות. הנסיון הזה הוא לחודש ימים של לימודים. אדווח בשבוע הבא על הפגישה הבאה עם הפסיכיאטרית ובינתיים ביי מיכל153

 

[smd]

אני איתך

אולי היא מקבלת מכות בבית הספר? אולי לא מקבלת תמיכה מספקת בבית הספר? האם יש אח או אחות אחריה? איך היא עם בני כיתתה? האם יש לה חברה טובה טובה? בתנו חטפה מכות בבית הספר ומנהלת בית הספר התכחשה לכך רק כשבעלי הקליט הורים ושאל תלמידים אז כבר החומר עבר למנכ"לית משרד החינוך. כפי שאת יודעת יש לי קשיים אך את כל הגלגל עברתי אשמח לסייע מניסיוני הרב. אמא.

 

[מיכל153]

ליאור זה בן! כן, הוא מקבל מכות שם !

היי יש לו עוד 2 אחיות ואח. אחות עוד מעט בת 12. אחות בת 2 ו-9 חודשים ואח בן 10 חודשים. הוא לא מסתדר (חברתית) עם בני כיתתו. אין לו חבר טוב טוב. גם אם יש חבר, זה לזמן קצר ביותר. ליאור בכיתה מקדמת בכיתה ח´ עם עוד 9 ילדים בכיתה. אשמח לשמוע ממך עוד תגובות. ביי מיכל153

 

[smd]

קנאות ידידתי הכל קנאות

בעלי מצטרף עתה וקרא את כל מה שהיה לך לאמר, בעלי אומר ושואל האם פננקתם אותו לפני הולדת שני הילדים שאחריו? האם הפינוק או תשומת הלב הייתה רגילה? בעלי נולד אחרי שתי בנות איך שלא יהיה פינקו אותו כך שכל מה שהצביע קיבל עד גיל 5, בגיל חמש בא אחיו והנה כל הזרקורים הופנו בטבעיות אל הרך הנולד, ילד שואל ומה איתי? עד עכשיו הייתי הכוכב ומה קרה עכשיו? דרך אגב בעלי אומר שאסור לפנק יתר על המידה אלא שווה בשווה מקטנות וככה עשינו ועדיין עושים אם הבנות ועם הבן.

 

[מיכל153]

לא ליאור לא פונק, להפך בגיל שנה ו-8

היי נולדה אחותו ואז כל תשומת הלב הלכה אליה. היא היתה חולה מאוד בברונכית ספסטית, הקיאה כל היום והיה קשה מאוד להאכיל אותה. היא לא עלתה במשקל כמעט. כל הזרקורים הופנו לרך הנולד. ומה איתו ? הצטרף למאמץ. היה רוקד על השולחן כדי להסיח את דעתה ושהיא תאכל. ביי מיכל153

 

[anat30g]

מיכל

ליבי איתך - שאלי את עצמך האם זה נורא חדש כל המצב או שזה מצב שהקצין - האם תמיד היה קשה לו יותר מאשר לאחרים??? עוד דבר שאת צריכה לתת עליו את הדעת זה מצבו הריגשי - האם הוא מבחינה רגשית מתאים לגילו או מתנהג בצורה ילדותית לגילו. אני שואלת את זה - כי ילד שרגשית אינו מתאים לחברה שבה הוא נמצא - ז"א צעיר מבחינה רגשית לקבוצת הילדים - הולך בה לאיבוד. בנים באופן כללי נוטים להיות "צעירים" יותר רגשית, מבנות זהות גיל. ילדים הם אכזריים ומנצלים חולשות של אחרים - וכשהילד רגיש וגם אינו מתוחכם כמו החברה שסביבו הוא מרגיש בה מאוד רע. והשאלה הגדולה היא איך הוא בבית כשבית הספר אינו באופק - למשל בחופשים - האם הוא מאושר???

 

[מיכל153]

תמיד היה לליאור קשה בחברה !

היי כל השנים מאז לידתו, היתה לו בעיה חברתית. בכתה ה´ ו-ו´ היה שיפור אחרי שהמורה דחפה את הילדים להתייחס יותר ברצינות אליו. הוא עבר ניתוח פזילה ואחרי הניתוח היה שיפור. זה היה באמצע כיתה ה´, בכיתה שהילדים היו ביחד מכיתה א´. הוא מתנהג בצורה מאוד ילדותית לגילו. הוא הולך לאיבוד בכל חברה, כלומר גם עם ילדים אחרים ולא רק בכיתה. ילדים הם מאוד אכזריים והוא הרבה פעמים או שעיר לעזאזל על משהו שהוא לא עשה או שבכלל מציקים לו כי הוא חלש ולא יודע להחזיר. בבית הוא מוציא את כל התסכול מביה"ס עלינו. הוא בפירוש אמר את זה יום אחד. בבית הוא יכול להיות מאושר, יש לו חוש הומור ממש נהדר. אבל הרבה פעמים מתפתחים ריבים עם אחותו ואיתנו. אשמח לשמוע עוד תגובות. ביי מיכל153

 

[anat30g]

למיכל

לפי התיאור שלך הנחתי שזה המצב, ילד רגיש וילדותי ביחס לחברה שבה הוא שוהה... אני מכירה את הנושא אישית. כמו כן - תיארת מצב שבו הוא חווה לאורך שנים כשלונות חברתיים, שבמקום שהמצב ישתפר לו - הוא רק מחמיר, דבר שמתסכל אותו מאוד והקושי שלו לקום בבוקר וללכת לבית הספר נובע מהרצון שלו לא להתמודד... ולמרות זאת - אין לי בשורות - אנחנו עדיין מתמודדים עם הנושא - החלפנו פסיכולוגית, היינו בשיחות בבית הספר ואין שיפור משמעותי - כי כמה שהמורים נכונים לעזור - הם לא יכולים להיות 24 שעות ליד התלמידים שלהם וצריך רק מילה אחת - רק צחוק אחד כדי להרוס טיפול שנבנה במשך תקופה ארוכה. בכל אופן בהצלחה. אגב, מה שאת יכולה לעשות - זה להיות האמא שלו - לתמוך בו ולקבל אותו ולא לריב איתו על הדברים שקשורים לבית הספר... הוא לא צריך עוד מישהו שיהיה נגדו.