ליאיר.. זהות כותב התורה.
הבט נא. שיטת המרצים ידועה ומוכרת. הם מפעילים הסברה מאסיבית הכוללת שימוש בשפה גבוהה, ושימוש במונחים מדעיים, תוך כוונה לבלבל את השומע. לא היתי רוצה להיכנס לכל הוויכוחים המדעיים סביב שאלת זהות כותב התורה. אך היתי רוצה להפגיש אותך עם מספר עובדות פשוטות.. לפני אלפי שנים, הציבור העולמי האמין בריבוי אלים. כלומר אין אל אחד, אלא ישנם מספר אלים. (אלת השמש, אלת הרוח, אלת המיים, וכו´). המיתוס הנפוץ ביותר היה מיתוס "אנומה אליש" של המסופטמי(אזור הפרת-חידקל). המיתוס גרס כך: אחת האלות(אלת המיים) ששמה תיאמט, החליטה להרוג את כל ילדיה. בתגובה, חברו האחים למרדוך (אל הרוח). מרדוך נשף בחוזקה בפיה של תיאמט, ניפח את כרסה, וניקב אותה עם מחט. את גופה הוא חתך לשניים בעזרת יריעה.. החלק העליון הוא השמיים, והחלק התחתון הוא המיים. אלת המיים תיאמט תוארה במיתוס במספר תיאורים, כשהבולטים בהם הם: תנין, נחש. אחרי שקראת את המיתוס (הדיי מוזר וגרוטסקי, אך אל תשכח שמיתוסים אלה היו נפוצים מאוד באותם זמנים, ובחלקם נפוצים גם היום.), שים לב לעובדה מדהימה. כעת, פתח את ספר בראשית (בפרקים הראשונים) , ותראה אחד לאחד איך כותב(ים) התורה מתאמץ נואשות לשלול את המיתוס הזה. כשמתוארת בריאת העולם והחיות, החיה ה-י-ח-י-ד-ה שמוזכרת בשמה המקורי - תנין. בראשית א,כא - ויברא אלוהים, את התנינים הגדולים; ואת כל נפש החיה הרומשת אשר.. לאחר מכן בפרק ג, התורה מזכירה שוב את מי?? נחש! אלו החיות היחידות שמוזכרות בפרקים הראשונים. עובדה זו הביאה את החוקרים לקבוע בצורה חד משמעית שכותב התורה ומפיצי המיתוסים דאז, היו מודעים זה לקיומו של זה. ולכן כותב התורה מתאמץ לשלול את המיתוס, ומדגיש - אין מאבקים בין "תנינים" לאלוהים , שכן אלוהים ברא את התנין ואת הנחש! אך ספר התהלים דווקא מתייחס ברצינות רבה למיתוס הזה: תהילים עד,יג - אתה פוררת בעזך ים; שברת ראשי תנינים, על המים. כך גם ספר איוב. איוב בטענותיו לאלוהים, כותב: איוב ז,יב - הים אני, אם תנין: כי תשים עליי משמר?. כלומר ספר תהילים ואיוב מתארים מאבק בין אלוהים לתנין וים(אלת המיים..). (אלוהים נאבק עם תנינים?? ע"פ התורה - לא. ע"פ הנ"ך כן.
) בקיצור, יש הקבלה מדהימה בין התורה למיתוסים דאז. כשכותב התורה מתאמץ מאוד לשלול אותם. כשהתנ"ך עצמו סתור לגבי עובדות.. זוהי סתם דוגמא פשוטה ובסיסית שבאה להראות שכותב התורה היה בשר ודם, שחיי בזמן קדום , הכיר את המיתוסים הרבים והתאמץ לשלול אותם. ושום משה שעלה לשמיים ונפגש עם אלוהים.. בלה בלה. אני יכול לכתוב לך פה עוד דוגמאות של סתירות בתנ"ך עצמו. קטעים סותרי מיתוסים. תיאורים מהתורה(למשל על צורת העולם.. בתורה הוא מתואר כפלטה שטוחה) שהם קשקושים גמורים, ושלל קטעים שמראים את הקשר הישיר בין כותבי התורה לכותבי המיתוסים.. אבל חבל על הזמן. הוויכוחים האלה לא יגמרו בזמן הקרוב.. וקשקשני התשובה למינהם ימשיכו להציג אוסף של עובדות שקריות וחלקיות בכדי להציג את התורה כדבר האל.
הבט נא. שיטת המרצים ידועה ומוכרת. הם מפעילים הסברה מאסיבית הכוללת שימוש בשפה גבוהה, ושימוש במונחים מדעיים, תוך כוונה לבלבל את השומע. לא היתי רוצה להיכנס לכל הוויכוחים המדעיים סביב שאלת זהות כותב התורה. אך היתי רוצה להפגיש אותך עם מספר עובדות פשוטות.. לפני אלפי שנים, הציבור העולמי האמין בריבוי אלים. כלומר אין אל אחד, אלא ישנם מספר אלים. (אלת השמש, אלת הרוח, אלת המיים, וכו´). המיתוס הנפוץ ביותר היה מיתוס "אנומה אליש" של המסופטמי(אזור הפרת-חידקל). המיתוס גרס כך: אחת האלות(אלת המיים) ששמה תיאמט, החליטה להרוג את כל ילדיה. בתגובה, חברו האחים למרדוך (אל הרוח). מרדוך נשף בחוזקה בפיה של תיאמט, ניפח את כרסה, וניקב אותה עם מחט. את גופה הוא חתך לשניים בעזרת יריעה.. החלק העליון הוא השמיים, והחלק התחתון הוא המיים. אלת המיים תיאמט תוארה במיתוס במספר תיאורים, כשהבולטים בהם הם: תנין, נחש. אחרי שקראת את המיתוס (הדיי מוזר וגרוטסקי, אך אל תשכח שמיתוסים אלה היו נפוצים מאוד באותם זמנים, ובחלקם נפוצים גם היום.), שים לב לעובדה מדהימה. כעת, פתח את ספר בראשית (בפרקים הראשונים) , ותראה אחד לאחד איך כותב(ים) התורה מתאמץ נואשות לשלול את המיתוס הזה. כשמתוארת בריאת העולם והחיות, החיה ה-י-ח-י-ד-ה שמוזכרת בשמה המקורי - תנין. בראשית א,כא - ויברא אלוהים, את התנינים הגדולים; ואת כל נפש החיה הרומשת אשר.. לאחר מכן בפרק ג, התורה מזכירה שוב את מי?? נחש! אלו החיות היחידות שמוזכרות בפרקים הראשונים. עובדה זו הביאה את החוקרים לקבוע בצורה חד משמעית שכותב התורה ומפיצי המיתוסים דאז, היו מודעים זה לקיומו של זה. ולכן כותב התורה מתאמץ לשלול את המיתוס, ומדגיש - אין מאבקים בין "תנינים" לאלוהים , שכן אלוהים ברא את התנין ואת הנחש! אך ספר התהלים דווקא מתייחס ברצינות רבה למיתוס הזה: תהילים עד,יג - אתה פוררת בעזך ים; שברת ראשי תנינים, על המים. כך גם ספר איוב. איוב בטענותיו לאלוהים, כותב: איוב ז,יב - הים אני, אם תנין: כי תשים עליי משמר?. כלומר ספר תהילים ואיוב מתארים מאבק בין אלוהים לתנין וים(אלת המיים..). (אלוהים נאבק עם תנינים?? ע"פ התורה - לא. ע"פ הנ"ך כן.