ליאם שלי חסר כל כך
כל פעם שאני נכנסת לפורום הזה אני מרגישה את הכאב של כולם, כולנו חולקים כאב עצום..... מתגעגעת לבן שלי מאוד מאוד כל הזמן חושבת עליו שום דבר לא מנחם ואף אחד לא מבין ולא ינסה להבין אומרים שעכשיו צריך לחיות לצד הכאב ,איך אפשר? איך אפשר לנסות בכלל להבין -לליאם כבר שמונה חודשים והזמן ממשיך לרוץ... פתאום החיים שיגרתיים ומוזר כל כך לא ללכת לביה"ח למחלקת אונקולוגיה שניידר קומה 7 -לצערי התרגלתי למקום הזה , חשבתי שבתור ילד בריא נבוא לבקר אחרים ועכשיו אני אמא שכולה לבד שלא מעיזה להיתקרב לשניידר ,בשבילי שם נמצא הגהינום ,שם נפטר בני שם היתה הנשימה האחרונה שלו,שם הכריחו אותי לעזוב אותו כדי להכין אותו להלוויה,בערב יום כיפור ... כשקברתי את ליאם קברתי את אלוהים איתו .... אלוהים שנותן לילדים למות בדרך כואבת ובכלל למות ,לא קיים בשבילי,תמיד חשבתי שאלוהים רחמן וטוב ,ואז האמת התפוצצה לי מקרוב בפנים,יש כאלה שהמוות של הילדים שלהם חיזק אותם (ביזבוז זמן לדעתי) אין שומע ואין אף אחד ששמע את זעקותינו בנשימות האחרונות של הילדים שלנו, מנסה לעבור כל יום מחדש.....
כל פעם שאני נכנסת לפורום הזה אני מרגישה את הכאב של כולם, כולנו חולקים כאב עצום..... מתגעגעת לבן שלי מאוד מאוד כל הזמן חושבת עליו שום דבר לא מנחם ואף אחד לא מבין ולא ינסה להבין אומרים שעכשיו צריך לחיות לצד הכאב ,איך אפשר? איך אפשר לנסות בכלל להבין -לליאם כבר שמונה חודשים והזמן ממשיך לרוץ... פתאום החיים שיגרתיים ומוזר כל כך לא ללכת לביה"ח למחלקת אונקולוגיה שניידר קומה 7 -לצערי התרגלתי למקום הזה , חשבתי שבתור ילד בריא נבוא לבקר אחרים ועכשיו אני אמא שכולה לבד שלא מעיזה להיתקרב לשניידר ,בשבילי שם נמצא הגהינום ,שם נפטר בני שם היתה הנשימה האחרונה שלו,שם הכריחו אותי לעזוב אותו כדי להכין אותו להלוויה,בערב יום כיפור ... כשקברתי את ליאם קברתי את אלוהים איתו .... אלוהים שנותן לילדים למות בדרך כואבת ובכלל למות ,לא קיים בשבילי,תמיד חשבתי שאלוהים רחמן וטוב ,ואז האמת התפוצצה לי מקרוב בפנים,יש כאלה שהמוות של הילדים שלהם חיזק אותם (ביזבוז זמן לדעתי) אין שומע ואין אף אחד ששמע את זעקותינו בנשימות האחרונות של הילדים שלנו, מנסה לעבור כל יום מחדש.....
