הסיפור הוא בהמשכים
אבל אם עושים חיפוש בפורום כלבים לפי שם המשתמש שלי בחודשיים האחרונים - אפשר למצא אותו בחלקים. בגדול - ליבי נולדה ברחובות חדרה יחד עם עוד שבעה אחים. הם הועברו אחרי כמה ימים לצער בעלי חיים חיפה. שישה מהגורים לא שרדו את השבועיים הראשונים. שרדו רק ליבי ואחותה. כשהן היו בנות כשבועיים וחצי אמא שלהן חלתה ואחרי כשבוע שבו מצבה רק החמיר הוחלט להפריד את הגורות מהאמא (בגיל שלשה וחצי שבועות) על מנת לתת לאמא סיכוי להחלים. אני לקחתי את הגורות אלי לאמנה והאכלתי אותן בהתחלה פורמולה ממזרק והאמא אכן השתפרה, החלימה ומצאה בית מאמץ. אחרי שבוע אצלי אחת הגורות החלה להיתקף פירכוסים (אפילפסיה) ולכן הורדמה, וכך נשארה לה ליבי לבד מתוך שמונה גורים. בינתיים ליבי פיתחה קצת בעיות התנהגות מכיוון שבעצם בכלל לא גדלה עם כלבים אחרים בגיל הקריטי לחיברות אצל גורים. היא גורה מאד שקטה, חכמה וממושמעת וגם מאד נקיה מגיל צעיר ביותר אבל היא החלה להראות סימני תוקפנות כי לא ידעה לקבל את מקומה בהיררכיה המשפחתית. לא היו לה את דפוסי ההתנהגות הכלביים שהיתה אמורה ללמודה מאמה ולתרגל עם אחיה... מאלף מקסים בשם אבנר, מסביבות מודיעין, התנדב לקחת את ליבי אליו לאילוף כדי ללמד אותה את דפוסי ההתנהגות שהיתה צריכה ללמוד מאמה בגיל חודש ועכשיו היא שם ואני מחפשת עבורה משפחה טובה לכל החיים...