ליבי עצר מלכת
במעון של בני היה ילד שתמיד ישבו יחד. בינהם היה הפרש של שבוע.
היום ראיתי אותו הולך עם אמו לגן.
והוא כבר ילד הולך בעצמו, מדבר ועוד מעט כבר גן חובה ולאחריו בית ספר.
ובני שלי תינוק לעד, לא אראה אותו גדל אפילו לא להיות ילד.
ליבי עצר מלכת.
דמעות שטפו את עיני.
והמשכתי ללכת.
יודעת שעוד רגע הכאב ידחק הצידה
והחיים יקחו אותי איתם
כי אין ברירה אחרת
במעון של בני היה ילד שתמיד ישבו יחד. בינהם היה הפרש של שבוע.
היום ראיתי אותו הולך עם אמו לגן.
והוא כבר ילד הולך בעצמו, מדבר ועוד מעט כבר גן חובה ולאחריו בית ספר.
ובני שלי תינוק לעד, לא אראה אותו גדל אפילו לא להיות ילד.
ליבי עצר מלכת.
דמעות שטפו את עיני.
והמשכתי ללכת.
יודעת שעוד רגע הכאב ידחק הצידה
והחיים יקחו אותי איתם
כי אין ברירה אחרת