לידה בבית עם רופא-מיילד האם

[תלמ ינואר]

לידה בבית עם רופא-מיילד האם

יש לכן תובנות בעניין? אני שוקלת זאת ומבקשת לדעת גם מבעלות ניסיון מה דעתכן? ההתלבטות שלי היא לגבי דברים כמו עיסוי פירנאום והעובדה שאולי ארצה למשל, להתפשט במהלך הלידה, בנוכחות מיילדת אישה לא הייתי חושבת פעמיים (נראה לי...), אבל בנוכחות מיילד גבר, אני מנסה לחשוב ולהרגיש האם זה באמת אפשרי מבחינתי או יעכב אותי באיזושהי צורה. אני פשוט חושבת שבהיבט הכלכלי לא אוכל שילוו אותי גם מיילד וגם דולה מקצועית, ומלכתחילה המחשבה הייתה לקחת מיילדת ותומכת לידה (חברה טובה) שכמובן לא תבצע שום הליך רפואי. בקיצור, אני מרגישה שלמרות שזו לא התוכנית המקורית (כי בתחילה פשוט לא ידעתי שיש גם רופאים מיילדים) זה הכיוון הנכון וכבר שוחחתי עם אחד המיילדים וממש הרגשתי טוב אחרי זה ועדיין, אשמח לשמוע כל מחשבה שלכן בעניין. כי אני עדיין מנסה להתרגל לרעיון. תודה מראש לעונות.

 

[ה ל י ל י ת]

יש רק שניים בארץ

ושניהם מקסימים. נראה לי שבדר"כ לוקחים אותם בויבק, תאומים או עכוז או כל מני לידות שמיילדות בית לא מסכימות לקחת.. אבנר שיפטן, שמעתי עליו רק דברים טובים, כמה הוא מקסים ועדין, מחברות שילדו אתו. יש את ברדה שיש לי חברה שילדה אתו, גם לה היו רק דברים טובים לומר. יכול להיות שגם קרלוס התחיל ליילד בבית? בכל מקרה גברים רופאים שמחליטים ליידל בבית, זה כבר אומר עליהם הרבה. מצד שני זה באמת אנרגיה אחרת. זה לא אותו דבר כמו עם אישה לדעתי.

 

[זהר כרמי]

קרלוס מזמן כבר מיילד בבית

 

[POOH*]

אני חושבת שזה תלוי בך...

בסך הכל בבי"ח נתקלים יותר ברופאים מאשר ברופאות.. כך שבעיני אין הבדל גדול... אם יותר נוח לך עם רופא מאשר עם מיילדת סבבה.. POOH

 

[אם פי 3]

אחד הדברים שצריך לבדוק

הוא נושא התמיכה - כלומר, האם הוא רק "מיילד" או גם תומך בלידה (גם אצל מיילדות ככה, אבל אצל רופאים עוד יותר). למיטב ידיעתי - יש מי שלא עוסק בזה בכלל, ויש מי שכן. בכל מקרה, חשובה בעיני תמיכה נשית, לאו דווקא בתשלום (חברה זה מצוין). אישית, אני לא רואה יתרון דווקא לרופא (מלבד במצבים שבהם מיילדת לא יכולה לילד בבית, ורופא כן), כי הלידה בעיני היא לא רפואית, ואם כבר כן צריך התערבות רפואית, אז לרופא בלי ציוד רפואי (בית חולימי) אין הרבה עדיפות על מיילדת מיומנת (צריך לבדוק עם המיילדת, האם היא מיומנת). יחד עם זאת - אם זה מה שנותן לך בטחון, אז יופי.

 

[תלמ ינואר]

תודה לכולן על התגובות

אם פי כפי שאת יודעת זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלי אבל הנסיבות.. ואני עדיין מנסה ל"הציל" את לידת הבית שלי. בתחילה גם לא ידעתי שיש רופאים מיילדים וגם כעת כשאני יודעת, זאת בהחלט לא נראית לי אפשרות עדיפה על מיילדת בזה אני מסכימה איתך לגמרי, זוהי רק עוד אפשרות לבחור. בכל מקרה, אני גם מתכוונת לדבר עם מיילדת ואם היא תעמוד בדרישות החשובות לי, אז אעשה את ההחלטה הסופית. אבל ממילא, אחרי שסיננתי את הרשימה של המיילדות הרלוונטיות לאזורי (גם לאור המלצות מאוד שליליות על חלקן) אז ממילא הרשימה שלי מאוד הצטמצמה, מה גם שעוד בן הזוג צריך גם להתחבר לאחד מהאנשים (בין אם מיילדת או מיילד) ואני מקווה שגם זה יסתדר. שיהיה יום טוב לכולן.

 

[אם פי 3]

שיהיה יום טוב! ולגבי המלצות שליליות

צריך לזכור, שאנשים שונים מחפשים דברים שונים אצל מיילד/ת - ומה שעבור אחת נחשב "חוסר אחריות מדרגה ראשונה", נחשב בעיני אחרת כהתנהלות נכונה וטובה בלידה - ולהיפך - עד כדי כך ההבדלים קיצוניים. כך שכשבודקים המלצות חיוביות או שליליות, חשוב להכיר את הממליץ, ולקחת את הדברים בעירבון מוגבל. (זה לא בא לפסול העזרות בהמלצות של אחרות, רק להדגיש נקודה שחשובה בעיני בבדיקה). מאחלת לך למצוא בקרוב את האיש/ה המתאים עבורך.

 

[תלמ ינואר]

אם פי תודה ואגב

אני לא רואה כיצד להמתין 72 שעות בלידת בית שנתקעה ולהסכים (תוך עשיית פרצופים ובאי חשק בולט) ללכת לבית חולים בעקבות החלטת היולדת ("רק כי היא מתעקשת ועייפה") ולהגיע למצב של מצוקת הילוד וכמעט מוות שלו, ואי-נכונות לקחת אחריות בשום צורה ורמה על העניין ("כי זה אשמת היולדת ובן הזוג שלא מבינים כלום בהריון ולידה ולא היו מספיק סבלניים" - דברי המיילדת בשיחה שנעשתה לאחר הלידה בניסיון של הזוג להתגבר על הטראומה ועל עוגמת הנפש שנגרמה לא מעט בעזרתה ובתרומתה), איני רואה כיצד כל אלו יכולים להיתפס על-ידי איזושהי יולדת אחרת כ"התנהלות נכונה וטובה בלידה". היות ובעיני, זה כבר לא עניין של כימיה אלא כאן היה מדובר ברשלנות ובחוסר אחריות של מיילדת בכל היבט ומובן. ואגב, הקטע המוזר, ספציפית עם המיילדת הזאת, זה ששלושה ימים לפני ששמעתי את הסיפור, באתי לבן הזוג ואמרתי לו "טוב, המיילדת הראשונה ברשימה נפסלה" והסברתי לו את הנימוקים ולמה היא מרגישה לי לא נכונה (עוד לפני שאפילו דיברתי איתה) והנה "במקרה" שלושה ימים אחרי אני פוגשת באקראי לגמרי ומכירה את היולדת שזהו סיפורה האישי וכששאלתי אותה מי המיילדת התברר שמדובר באותה אחת. בכל מקרה, אני כמובן מסכימה לגמרי שמי שמתאימה לאחת אינה בהכרח מתאימה לאחרת וזה לא אומר דבר על המיילדת (וגם לא על היולדת). מה שבטוח, אם יש משהו שבאמת לקחתי איתי מהסיפור ששמעתי הוא שחובה להרגיש "בבטן" שהבחירה של המיילדת נכונה. ואם יש איזושהי הסתייגות לא לטייח את זה או לתת תירוצים אלא פשוט להימנע מלקחת אותה כי אחרת עשויים מאוד להצטער על זה בשלב מאוחר יותר. והזוג הוא זה שנשאר עם הטראומה, התסכול, הכעסים ועוגמת הנפש לכל החיים (שלא לדבר שאם קורה משהו לאם או לתינוק אז כמובן הנזק אפילו גדול עוד יותר).

 

[אם פי 3]

אני לא מכירה את הסיפור עליו את

מדברת (אשמח לשמוע פרטים יותר מדויקים במסר), ולכן לא יכולה להגיב - כי לפעמים יש לסיפור כמה צדדים. אני לא אומרת שאין מיילדות עם פאשלות, או שעושות דברים לא-אחראיים, ואני מאד מסכימה עם האמירה שלך על תחושת הבטן, אני רק יודעת שיש הבדלים בין מיילדות שנובעים מגישה, שבעיני חלק תחשב לחוסר אחריות, ובעיני אחרות בדיוק להיפך. חשוב מאד להיות שלמים עם הבחירה, כי זה מה שיאפשר להתכנס בעצמך ולסמוך על המלווים שלך שיעשו את עבודת החשיבה (אבל לא לשכוח את האינטואיציה שלך).

 

[צימעס]

לא מכירה את הסיפור עליו את מדברת

אבל אני מכירה לפחות שני סיפורי לידה [=פגשתי את היולדת, לא שמועה מיד שלישית] בהן המילדת היתה עם היולדת מעל ל 72 שעות, ובסופן היתה לידה טובה בבית (אחת מהשנה האחרונה, ואחת מלפני כ 4 שנים. בעצם זאת מלפני 4 שנים אולי נמשכה פחות).

 

[צימעס]

באמת טעיתי

השניה (המוקדמת) נמשכה משהו כמו 36 שעות מהקריאה למילדת.

 

[תלמ ינואר]

צימעס אולי זה לא הוגן שאני רק

"זורקת" רמזים לכאורה מבלי לפרט ממש את הסיפור. אבל אם היולדת שבה מדובר תרצה, היא תצטרך לפרט את ההשתלשלות בעצמה. אני יכולה לומר רק ב"ראשי פרקים" שזה שאת מכירה סיפורים אחרים שהסתיימו טוב יותר, לא משנה את העובדה שבסיפור שאני מכירה היילוד היה במצוקה, יולד בקיסרי ומצבו היה אפגר 6 (מה שלפי הבנתי אינו מצב כל כך טוב לתינוק שזה עתה נולד). ובואי ואני אפילו אקל ואפשט את הדברים עוד יותר. זכותה של יולדת להחליט החלטות על בסיס נתונים ועובדות, אבל אם הללו לא ניתנים לה, אז בהכרח חסר לה הבסיס הזה להסתמך עליו. אם הלידה תקועה באיזשהו אופן וגם אם לא נוצר עדיין מצב של מצוקה, זה לגיטימי לעדכן את היולדת? בעיני כן. לגיטימי לעדכן אותה שלמצב כזה יכולות להיות מספר משמעויות ופירוטן? בעיני זה ממש בסיסי. דבר מכל זה לא נעשה, וכשהיולדת "העזה" להביע את רצונה מתוך תחושת בטן שמשהו לא בסדר, לעבור לבית חולים המיילדת סירבה עד ש"התרצתה" תוך הדגשה ש"זה רק בגלל עייפות היולדת". עם כל הכבוד, המיילדת אמורה לשרת את צרכי היולדת ולא את האג'נדות הפרטיות שלה. בלידה שלה עצמה שתעשה מה שהיא רוצה, זה יותר מלגיטימי. אבל כאשר זוג סומך עליה והיא לוקחת אחריות על תינוקות של אחרים, מן הראוי שתצא רגע מעצמה ותראה גם את מי שעומד מולה. בשורה התחתונה, עם כל הערכה שלי לרעיון הלידה הביתית והמאמצים העצומים שאני עושה (רגשית וכלכלית) בשביל ליישם רעיון זה בעצמי, אני לא חושבת שבשם הלידה הביתית והרצון בשוויון בחופש בחירה צריך להתעלם מהעובדה הפשוטה שגם מיילדות מקצועיות ונחמדות ככל שתהיינה, הן גם בנות אדם ועשויות לשגות ו/או להתרשל. בסופו של יום, בראייתי האישית מיילדת היא נותנת שירות שמקבלת ממני כסף ואמורה בצד שמירה על מקצועיות ובטיחות (שעומדים במקום הראשון מבחינתי) לראות את הצרכים שלי לפני אלו שלה. ומותר לטעות, כי כשעושים טועים, אבל שהתגובה תהיה "זה רק אשמתכם כל מה שקרה זה כי אתם לא מבינים כלום בהריון ולידה ולא הייתם מספיק סבלניים" בשיחה שמטרתה לקבל קצת תמיכה ואמפתיה (שאם לא הגיעו תוך כדי אולי יכלו להגיע לפחות אחרי)? כמה אטימות יכולה להיות אצל אדם שמגדיר עצמו כמטפל? אז לי אישית לא אכפת אם היו עוד 10 מקרים דומים אחרים שהסתיימו נפלא, זה לא יהפוך בעיני את התנהגותה של אותה מיילדת במקרה הספציפי הזה ללגיטימית או בסדר.

 

[mise]

וזה רק מחזק את זה

שהיולדת צריכה לסמוך על עצמה בלבד ולדעת שהיא *יולדת* ולא מיולדת (מלשון "מיילדים אותה"). ואולי הגיע העת לשנות טרמינולוגיה: במקום מיילדות - מסייעות.

 

[TYUA]

אכן התלבטות

הלידה השלישית שלי היתה בייתית עם מיילדת. הרביעית היתה בייתית עם רופא מיילד. שניהם (מיכל ואבנר) היו נפלאים. הבחירה במיכל היתה קלה. קיבלתי עליה המלצה, נפגשנו, והחלטתי. היתה לידה נהדרת. מיכל תמכה, חיזקה, מיסג'ה, השמיעה קולות, שרה לתינוק בדרכו החוצה, ונהגה ברגישות כלפי כל אחד מהנוכחים. היתה לי תחושה שהיא מקצועית, ושאפשר לסמוך על ההחלטות הרפואיות שלה. שילוב מופלא של מקצועיות ושל רגישות. אבל... עברנו דירה. היה ברור שהיא לא תוכל ליילד אותי בלידה הבאה. הגדרתי לעצמי מחדש, מה הייתי רוצה מהמיילד/ת. בכל לידה הצרכים שלי כיולדת היו אחרים. הפעם, רציתי מישהו שיהיה שם. שלא יתערב ולא יפריע. רציתי מישהו שגר קרוב, ואוכל להזעיק אותו בשלב מתקדם של הלידה. אבנר הוא המיילד/ת הקרוב אלינו גאוגרפית ביותר. גם לי היה קושי בבחירה בגבר, שיהיה שותף לחוויה כל כך אינטימית. דמיינתי איך הוא ובעלי יעבירו "דחקות" מהמילואים, בשעה שאני עירומה ולוחצת... כמובן שמציאות היתה שונה לחלוטין. אכן הזעקנו את אבנר מאוחר, והוא הגיע כשהייתי עם פתיחה מלאה. בשלב הזה כבר הייתי ערומה (שאלה שהעסיקה גם אותי), בבריכה. לא הרגשתי מבוכה. זה פשוט זרם. אולי גם העובדה שהיה חשוך מסביב, רק אור נרות, והמים שיוצרים חציצה. גם אחרי הלידה, זה היה טבעי שאשכב ערומה על המזרון לצד הבריכה, ושאבנר יטפל בי ובתינוקת. אני שמחה בבחירות שעשיתי. נראה לי שהדרך הטובה ביותר היא לשאול את עצמך מה הצרכים שלך? מה הפנטזיות שלך? ולנסות ללכת בעקבות ליבך. לידה טובה!

 

[תלמ ינואר]

TYUA תודה על השיתוף אני מרגישה

שאני רוצה תמיכה של "נוכחות" יותר מאשר "עשייה" בפועל. כי לי עוזר שפשוט מביעים בי תמיכה ואמונה ביכולת שלי להצליח אבל "נותנים לי לעשות את העבודה" (אם אפשר להגדיר את זה ככה..) בלי להתערב יותר מידי. ככה בכל אופן אני ביום יום. הבעיה היא איך אני יכולה לדעת שזה עדיין מה שאני ירצה ויתאים לי גם בזמן הלידה? והרי מעולם לא הייתי בסיטואציה הזאת? ואכן, אני אפגוש את המיילד ואת המיילדת הנוספת שעליה קיבלתי וקראתי המלצות טובות ואז אנסה ללכת בעקבות ליבי ולהחליט.

 

[TYUA]

צודקת

את צודקת שהסיטואציה לא מוכרת לך, ושלכן גם הגדרת הצרכים יותר קשה. מצד שני, מצאתי, שהאישיות שלי לא משתנה במהלך הלידה. כל עוד לא אהבתי מגע (ממי שלא היה בעלי) והתקשתי להעזר בחיי היום יום, לא הייתי מעוניינת בתמיכה ממשית בלידות. לא רציתי שהמיילדות יגעו בי. (לידה ראשונה ושניה היו פרטיות במשגב לדך). לפני הלידה השלישית כבר הייתי במקום רגשי אחר, ולמדתי להעזר. לכן גם רציתי תמיכה פיזית מהמיילדת. המשכתי להתקדם ולצמוח, ולכן ללידה הרביעית הגעתי ממקום אחר. לא נזקקתי לעזרה. זה לא שהייתי צריכה תמיכה ולא איפשרתי (כמו בלידות הראשונות), אלא אני הייתי מקור הכח של עצמי. לגיטימי, בעיני, לשאול את הרופא האם הוא נוהג לעזור ליולדת להתמודד עם הכאבים והקשיים, ואיך הוא עושה זאת. אם הוא יענה לך שהוא רוצה שתשכרי דולה, כדאי יהיה לבחור במיילדת. מיילדת טובה תדע לזהות את הצרכים שלך, ולענות עליהם. נשמע שכדאי לפתוח את כל האופציות. לבחור באדם שידע לתמוך פיזית בשעת הצורך, אבל יוכל לשמור מרחק אם צריך. תספרי אחרי שתחליטי?

 

[תלמ ינואר]

TYUA נתת לי עוד נקודות מבט

על הדברים. למרות שאני מחשיבה עצמי כבת אדם "חמה" ודי פיזית בסך הכל (למשל מחבקת חברים שאני פוגשת), הרי שביום יום אני ממש לא אוהבת שנוגעים בי (בטוח שלא מגע שאני לא יזמתי) המרחב שלי מאוד חשוב לי ואני יכולה להגיב בתקיפות אם חודרים אותו ללא רשותי (למשל אם מישהו נצמד אליי בתור לדואר אז אומר "סליחה זה לא נעים לי שאת/ה נוגע/ת בי אודה לך אם תיתן/י יותר פרטיות"). לגבי העזרות באחרים, זה אכן לא קל לי אבל אני חושבת שהשתפרתי... הנה אני מתייעצת כאן במה שאפשר, ומאוד נעזרת. וגם מקבלת היום כל עזרה שהסביבה מציעה לי (פעם זה היה "לא אין צורך" והיום "בטח תודה רבה"). בקיצור מי שרוצה לתת בשמחה אני מקבלת. לצערי, כלכלית לא ניתן לי לשכור עוד עזרה מקצועית נוסף על מיילד אבל כן חשבתי לדבר עם חברה תומכת לידה ולבדוק אם זה לא מפריע לה לתמוך בי בנוכחות מיילד ולאוו דווקא מיילדת. זוהי חברה שגם אני וגם בן הזוג חשבנו עליה בנפרד כתומכת לידה והיא היחידה שמבחינתנו יכולה להתאים. שאלה אחרת קשורה לנושא עיסוי הפרינאום, זה מטריד אותי כי אני מעדיפה לא להיחתך (ממש מפליא אה...) והבנתי שמיילדת עוזרת בעניין זה ואילו במקרה של מיילד הסיטואציה נראית לי מוזרה. למרות שאולי אין סיבה לכך בעצם. כיצד לשאול את המיילד על הנושא הזה? בכל מקרה, בוודאי שאמשיך לעדכן כפי שעשיתי עד כה כי אני מרגישה שהכתיבה כאן עוזרת לי לעשות קצת סדר בדברים ואני מקווה שבדרך עקיפה יש עוד אחרות שנעזרות בדברי ובתגובות להם.

 

[רוני של השלוש]

איך לשאול את המיילד

לדעתי, פשוט בצורה ישירה. רופא שמיילד, ועוד בבית, סביר להניח שכבר יצא לו לראות נשים עירומות בלידה ולעסות פירנאום אחד או שניים... אם את מרגישה שאינך זקוקה לתמיכה מהאדם שילווה את הלידה שלך (בין אם מיילדת ובין אם רופא מיילד) ומארגנת תמיכה נוספת - נפלא! בעיקר אם יש לך חברה שהיא תומכת לידה מקצועית

כן ירבו. אבל כדאי לחשוב גם עם עצמך, אם לא נוח לך לפנות אליו בשאלות ישירות לגבי התנהלות הלידה והאופן בו הוא תומך/לא תומך, האם אכן יהיה לך נוח שהוא יהיה מעורב בלידה עצמה... משהו שרק את יכולה לדעת

 

[רוני של השלוש]

ושאלה לי...

מצטערת שאני פותחת את זה, אבל האם את בוחרת ברופא בגלל ענייני הביטוח? מעניין אותי לדעת אם זה אכן יכול להיות פתרון לבעיה שלך. האם לרופאים יש ביטוח שמכסה את כל מה שחשוב לך בלידת בית? גם זה משהו שכדאי לברר היטב ולא לסמוך על זה שהוא רופא אז הוא מבוטח אוטומטית. אני פשוט קוראת קצת תרעומת בהודעות שלך על מיילדות בית, ונראה לי שאיפהשהוא את לא סומכת עליהן. אם זה באמת כך, אז גם לי נראה לא הגיוני שתלדי בבית עם מיילדת שאת לא סומכת עליה.

 

[תלמ ינואר]

הי רוני אכן הכרתי באפשרות של

רופא-מיילד בעקבות הרצון שלי להימנע מליווי מיילדת שאינה מבוטחת מקצועית. יחד עם זאת, כמובן שאם לא תהיה כימיה בפגישה עם המיילד (שאני יודעת שהוא אכן מבוטח כי ביררתי זאת איתו) אז הביטוח שלו אינו רלוונטי בשום צורה. משום שלא אשתמש בשירותיו במקרה כזה. בכל מקרה, אכן אין לי שום כוונה ללדת עם מיילדת שאיני סומכת עליה משום שגם לי זה לא נראה הגיוני. יחד עם זאת, יש לי מיילדת מומלצת שאני מתכוונת לפנות אליה ואם יש לה ביטוח אז אפגש עימה ועם המיילד ובשיתוף בן הזוג שלי נחליט מבין השניים. ואגב, אכן אני מגיבה בתרעומת לא רק כלפיי מיילדות אלא גם כלפי כל איש/ת מקצוע שאינם עושים את עבודתם נאמנה, וזאת ועוד, גם נמנעים מלקחת אחריות או לפחות לגלות איזושהי אמפטיה כלפי הלקוחות שלהם כשהללו מתלוננים. מה גם שאני מצפה ליותר מאנשי מקצוע בתחום הטיפול / רפואה משום שהם עוסקים בחיי אדם ואכן חיי ואיכותם אכן חשובים ויקרים לי מודה באשמה ולכן אני עושה הכל כדי שהחיים הנעימים שיצרתי לעצמי גם ימשיכו להיות כאלו (לפחות בכל התלוי בי ובבחירות שלי). בכל אופן, תודה על שאלותייך מאירות העיניים (גם בתגובה הקודמת) שאכן אצטרך לבחון את התשובות להן לעומק עם עצמי. לילה טוב.