לידה ללא משככי כאבים כ"עונש"

[הילהל]

לידה ללא משככי כאבים כ"עונש"

לא יודעת אם זה ממש קשור. אבל זה לא מניח לי כבר כמה ימים ורק כאן אולי אני אבין למה. משום מה צפיתי בסדרה מחרידה בשם "חדר לידה" בערוץ 8. הלידות שם הן הכי ממסדיות-רפואיות-מזוויעות. הקטעים שבהם מראיינים את הצוות הרפואי גורמים לי לרצות ללדת במערה חשוכה אי שם במדבר יהודה בפעם הבאה (אני מרגיעה את עצמי באמירה ש"אמריקה זה עדיין לא כאן" ובתזכורות על הצוות המאוד שונה בלידה של מיה). מה שהדהים אותי היה בפרק על לידות של נערות. מסתבר שהנערות בנות ה-16 שיולדות זקוקות לחתימה של אמא שלהן לכל הליך רפואי - כל משכך כאבים או ניתוח קיסרי. הן עדיין לא בגירות. והיתה שם אמא אחת שהבת שלה היתה האחרונה מבין כל החברות ללדת. והיא ראתה איך כל החברות של ביתה נוטשות את התינוק, חוזרות לבלות ומשאירות אותו לסבתא. ותוך בילוי.. הופ שוב היריון. והיא החליטה שלה זה לא יקרה. אז היא סירבה לחתום על אישור למשככי כאבים לביתה, כדי שזו תסבול ככה שלא תעיז להרות שוב לפני הגיל שהיא יכולה לחתום בו בעצמה על אפידורל. אני מזכירה לכן - תנוחת חיפושית על הגב, אפס תנועה, אפס סיוע שאינו סמים מהצוות. נורא. והיא הכניסה את האחות הקטנה (נראתה לי איפושהו בין 12 ל 14) ללידה כדי שתראה את אחותה סובלת ולא תעיז להרות בעצמה בגיל כזה. זה לא עוזב אותי. זה מזעזע אותי. זה נשמע לכן הגיוני מה שהאמא עשתה? ומה לעזאזל היא אמורה לעשות/לחשוב/להרגיש בסיטואציה הזו?

 

[שָׂרָה]

זאת התעללות וגם הנצחה

של הפחד מהלידה. כל העדר שראו את הסרט הודו ליוצר האפידורל וזה שהן יכולות להשתמש בו

 

[יעל אוסטרליה]

../images/Emo196.gif על "עונשים חינוכיים"

לפני כמה שנים אבא שלי עבד במוסד למפגרים. אחד העונשים שם היה "להשאיר שבת" - מי שעבר על החוקים נשאר בכפר ולא נסע הביתה. הוא הסביר לצוות שמבחינה חינוכית זהו עונש מאוד בעייתי, בגלל שהמסר שלו הוא שהשהות בכפר היא עונש, וזה משפיע על כל ההערכה והיחס של הנערים אל הכפר כמקום שאמור לשמש עבורם בית. הרבה הורים ואנשי חינוך לא חושבים על המסר הסמוי שבעונשים שהם נותנים, וכך זה גם נשמע ממה שתיארת לגבי התוכנית. המסקנות מ"עונש" כזה הן: 1. לידה היא עונש 2. לידה ללא משככי כאבים היא עונש בקיצור

רציני....שלא נדע.

 

[אמא ל חמישה]

אני מתלבטת אם לכתוב

או שתהרגו אותי. לבי יוצא דוקא אל האמא, שיש פה סיטואציה שהיא למעלה מכוחה. אין באפשרותה להתמודד איתה, היא לא יכולה לקשור את הילדה הביתה, היא כנראה לא השכילה לחנך אותה (להמנעות, לאמצעי מניעה, לא משנה למה)והיא מפוחדת וחרדה עד עמקי נשמתה. אני לא בטוחה שהיא לא בכתה יחד עם ביתה בזמן הלידה. התופעה של לידה בגילאים מאוד מוקדמים קיימת בארצות מסוימות באחוזים הרבה יותר מידי גבוהים. נכון שזה לא צורת התמודדות לגיטימית, אבל זה נובע ממצוקה איומה.

 

[טחינה עם דבש]

חשבתי משהו דומה...

שזה הדבר היחיד שהאם יכלה להעלות בדעתה, לעשות למען הבת שלה. אז היא הקריבה לה את חוויית הלידה, כדי לנסות למנוע את תינוק-הנעורים הבא, אחרי שהיא לא התליחה למנוע ממנה את הנוכחי.

 

[הילהל]

לא הורגת כ"כ מהר

גם ליבי יצא אליה. אבל גם לבת. כשהתינוקת נולדה הבת אמרה "אמא אני מאושרת כ"כ, תראי אותה" וקיבלה פרצוף חמוץ. כשהיא התקשר לאב האם נזפה בה שכדי להיות ראוי לתואר "אבא" צריך לעשות עוד הרבה ומה פתאום את מודיעה לו. נראה לי שאם היא רצתה לעודד את ביתה לטפל בנכדתה זו לא הדרך. נראה לי שטיפול אמיתי של הנערה בתינוקת זו אחלה תכנית הסברה למניעת הריון נוסף.

 

[שָׂרָה]

האמא ממש קלפטע אם היא

נותנת לבת שלה כזה מסר שלא לעודד את ביתה לטפל בנכדה. גם סבלה ועכשיו גם לא לשמוח בשבילה. אם כבר תינוקת אז שתתקבל בברכה לעולם, כל תינוק זה ברכה!

 

[Merav B R]

אני גם מבינה את הסיטואציה שבו האמא

(הסבתא) נמצאת. ברור (לנו) שמה שהיא עשתה בזמן הלידה הוא לא הדרך, אבל כנראה שהיא הרגישה כ"כ דחוקה לפינה ושהיא לא הכירה דרכים אחרות. סיטואציה מאד קשה.

 

[גם למבי]

ראיתי את הפרק הזה

וגם אני התבאסתי - האמת מכל הלידות שהיו שם - לידות ג'וקים כואבות וחסרות כל יופי של לידה (למעט הסוף שבו בתינוק יוצא ואז בכיתי כמו בכל לידה). עם ההבנה למצוקה של האמא - לבת שלה נכון שיעור חזק מאוד במה שדורשת אמהות, לא צריך להעביר אותה כאבי תופת בכוונה

 

[רוני של השלוש]

זו בכלל סדרה שכזו

בה כמעט כל הלידות הן לידות ג'וקים - לא רק בפרק הזה

המון התערבויות, שטויות איומות שיוצאות מפי הרופאים והמטפלים, אני לא אוהבת את הסדרה הזו. אגב, מידי פעם הם עושים פרק על לידות "אחרות" למשל פרק בנושא לידה טבעית, פרק בנושא לידה חוץ אשפוזית, פרק על לידות עכוז... ומשום מה תמיד נראה לי שהם מנסים "ללמד אותנו לקח" שאם חלילה נחשוב לעשות משהו שונה אז אוי ואבוי לנו. כך במקרה בפרק שצילמו על לידה בצימר לידה היולדת הועברה לביה"ח עם לידה שנתקעה וקיבלה אפידורל (לא מתפלאת אם זה היה בגלל כל הצלמים והבלגן), בפרק על לידות טבעיות שראיתי היום בסופו של דבר שתי היולדות קיבלו משככי כאבים, ובפרק על לידות עכוז כמובן שכולן נותחו.

 

[הילהל]

אכן סדרה איומה

אחרי שני פרקים לא חושבת שאצפה בה יותר.

 

[רוני של השלוש]

זה באמת נשמע מזעזע

קשה לי להגיד מה דעתי. יש מקומות מסויימים בהם באמת יש תרבות כזו של כניסה להריון בגיל הנעורים והשלכת התינוקות על הסבתות, ויצא לי כבר לעבוד עם לא מעט נערות כאלו (לא רק במקצועי הנוכחי אלא גם בעבר). אחת מהן שעבדה איתנו בעבר בעסק המשפחתי אמרה לי שאצלם זה פשוט נחשב לנורמה, וכל החברות שלה הפכו לאמהות בגיל צעיר (15-16) כולל היא ואחותה. מצד שני, אם מבחינת האם זה לא בא בחשבון, יש דרכים אחרות להתמודד עם זה. לא מספיק להגיד "אני לא רוצה שתזרקי עלי את התינוק" אבל להמשיך לתת לנערה להתפרע ולצאת לבילויים. אפשר לתת חינוך יותר מוצלח. אפשר לדבר. אפשר לשלוח את הילדים לקרובי משפחה או לעבור בעצמך למקום אחר שם זה לא קורה.

 

[ז ר ע י ק י ץ]

התכניות האלה פשוט נוראיות ../images/Emo8.gifושאלות

אני חושבת שהתאוששתי כבר מהמתלוצצת עם רופאיה (למי שזוכרת) שהייתה דווקא בערוץ ההורים. ונשבעתי שאני רואה מעכשיו רק לידות טובות (שמבחינתי זה יולדות עם מודעות שעושות בחירות מתוך ידע ולא מתוך אמונה עיוורת במערכת) עם עדיפות ללידות פיזיו' כמובן. שוב תודה לכל מי שענתה לי אני כבר הרבה פחות מבולבלת ויודעת מה אני רוצה ו"למה אני צריכה את זה". חשוב לי להבהיר בקשר לפחד המוות ולחוסר האונים ושוב הכל (בינתיים (-: ) מקריאת ושמיעת סיפורים, אני לא חושבת שככה נראת לידת בית באופן מיוחד או בהשוואה ללידה בבית חולים, אני יכולה להבין ולהתחבר לתיאורים ולתחושות הניתוק וחוסר הקוהרנטיות וכן... להרגשה שבשלב מסויים, שמן הסתם לא תמיד מגיע, היולדת מתחככת עם המוות או אולי עם גבול החיים. איבוד השליטה בהחלט מפחיד אותי ומרגש אותי ואני מקווה שהוא יתרחש בבית