לידה ראשונה בבית
- פותח הנושא big lul
- פורסם בתאריך
אם ללדת בבית או לא ../images/Emo13.gif
הבנתי שבלידה ראשונה הסיכון הוא יחסית גבוה ללידה שנייה. לפי מה שקראתי הרוב מגיעות ללידת בית רק בלידה שנייה, אהל נראה לי הגיוני לא לחכות לחוויה השלילית שתביא אותי לזה אלא ליזום בעצמי את מה שאני רוצה. במקביל זה קצת מאיים עלי לעשות החלטה כזאת.
הבנתי שבלידה ראשונה הסיכון הוא יחסית גבוה ללידה שנייה. לפי מה שקראתי הרוב מגיעות ללידת בית רק בלידה שנייה, אהל נראה לי הגיוני לא לחכות לחוויה השלילית שתביא אותי לזה אלא ליזום בעצמי את מה שאני רוצה. במקביל זה קצת מאיים עלי לעשות החלטה כזאת.
אני זכיתי לחוויה השלילית שתיארת ../images/Emo4.gif
תכננתי לידת בית בלידה הראשונה, ולצערי פיתחתי רעלת הריון חריפה ונאלצתי ללדת בבית חולים. "חווית" הלידה שם הותירה בי צלקות שלא יעברו אף פעם
. ולכן אני חושבת שאת ממש צודקת - אין שום צורך לחכות לחוויה שלילית.... בתחילת השנה ילדתי בלידת בית את בתי השניה - בהחלט חוויה מתקנת (אבל עדיף 2 חוויות טובות....) מה שכן, אני חושבת שרמת החשש היתה גבוהה יותר לפני הלידה הראשונה פשוט בגלל האלמנט הזה של "הפחד מפני הלא ידוע" (כי אף פעם לא חווית את זה) מה גם שבחברה שלנו מאוד מקובל להפחיד נשים ולספר להן כמה לידה זה דבר נורא/כואב וכו' (וזה לא). אם זה החלק שמפחיד אותך - שווה לך לעשות עבודת ראש והכנה ללידה בכיוון הזה - עוזר מאוד מאוד. מיילדת הבית שליוותה אותי בלידה, שיש לה נסיון של 20 שנה בערך, סיפרה לי שהסיבה מס' 1 לצורך להתפנות לבית חולים מלידת בית היא Failure to progress כלומר שהלידה לא מתקדמת. היא אמרה שמנסיונה הסיכוי לכך גדול יותר בלידה ראשונה. ומזה הייתי מסיקה 2 דברים: 1. כאמור - שכדאי לעשות עבודת ראש כי לדעתי רוב הלידות שנתקעות נתקעות מה"ראש"/חשש/פחד 2. שאין מה לדאוג כל כך - זה לא איזה "סיבוך" מפחיד, אין איזו דחיפות בפינוי. אני ממליצה לך להיפגש עם מיילדת בית ולראות אם זה באמת מה שאת רוצה - ככה תוכלי גם לשאול שאלות וכו' <היחידה שאני פגשתי בארץ היתה מאוד עדינה וממש לא "מורעלת" לידות בית -- ככה שלא נראה לי שתרגישי לחץ מצידה>
תכננתי לידת בית בלידה הראשונה, ולצערי פיתחתי רעלת הריון חריפה ונאלצתי ללדת בבית חולים. "חווית" הלידה שם הותירה בי צלקות שלא יעברו אף פעם
ה ל י ל י ת
New member
הסיכון הוא
לא בגלל שהלידה ראשונה מסוכנת אלא שמבחינת הסטיסטיקה יש חוסר ודאות איזה "יולדת" את. ומה גם שזו לידה ארוכה יותר שיש יותר מקום להתערב בה. בכל מקרה כל החלטה שתעשי, לא משנה אם זה בבית או בבי"ח רק שההחלטה לא תבוא מפחד. לא משנה איפה תלדי תכווונני שיהיה הכי טוב ובטוח עבורך. בהצלחה
לא בגלל שהלידה ראשונה מסוכנת אלא שמבחינת הסטיסטיקה יש חוסר ודאות איזה "יולדת" את. ומה גם שזו לידה ארוכה יותר שיש יותר מקום להתערב בה. בכל מקרה כל החלטה שתעשי, לא משנה אם זה בבית או בבי"ח רק שההחלטה לא תבוא מפחד. לא משנה איפה תלדי תכווונני שיהיה הכי טוב ובטוח עבורך. בהצלחה
אני לידה ראשונה בבית../images/Emo13.gif
|ואני זוכרת משהו שאילנה אמרה לי בטלפון - היא אמרה שזו לידה שיכולה לקבוע את כל העתיד המיילדותי שלך אז היא דווקא הלידה שהכי חשוב לעשות בבית! תקראי את ההודעה הזועמת שלי מהיום ותביני שכדאי לך ללדת בבית!!! (אם הכל תקין בהריון כמובן). אני עד היום נזהרתי מלהמליץ לנשים ללדת בבית כי אני חושבת שזה מתאים למי שפתוחה לזה, מהיום אני אהיה הרבה יותר נחרצת. תלדי בבית
ובנימה פחות זועמת... - תקראי את סיפור הלידה שלי ואם יש לך שאלות והתלבטיות - אני אשמח לענות. רק שתדעי שגם לי היו לאורך כל הדרך התלבטויות ופחדים, וזה נורמלי.
|ואני זוכרת משהו שאילנה אמרה לי בטלפון - היא אמרה שזו לידה שיכולה לקבוע את כל העתיד המיילדותי שלך אז היא דווקא הלידה שהכי חשוב לעשות בבית! תקראי את ההודעה הזועמת שלי מהיום ותביני שכדאי לך ללדת בבית!!! (אם הכל תקין בהריון כמובן). אני עד היום נזהרתי מלהמליץ לנשים ללדת בבית כי אני חושבת שזה מתאים למי שפתוחה לזה, מהיום אני אהיה הרבה יותר נחרצת. תלדי בבית
כן אני ../images/Emo13.gif
ואני כ"כ שמחה על כך. אני חושבת שהרושם שמשאירה עליך הלידה הראשונה הוא משמעותי ביותר. אם את חושבת בכיוון לידת בית, אין שום סיבה לדחות זאת ללידה השניה שלך. יש מאמר מאוד נחמד בפורום, בדיוק על הנושא הזה. אני בטוחה שהוא יענה לך על מלא שאלות. הנה קישור אליו.
ואני כ"כ שמחה על כך. אני חושבת שהרושם שמשאירה עליך הלידה הראשונה הוא משמעותי ביותר. אם את חושבת בכיוון לידת בית, אין שום סיבה לדחות זאת ללידה השניה שלך. יש מאמר מאוד נחמד בפורום, בדיוק על הנושא הזה. אני בטוחה שהוא יענה לך על מלא שאלות. הנה קישור אליו.
תודה לכולן ../images/Emo140.gif
כנראה שביום ראשון אני אתחיל לברר (לפחות זה...) על מיילדת. פשוט לידת בית נראית לי הרבה יותר הגיונית מלידה בבית חולים, בהגיון הכי בסיסי שלי. כשאני חושבת על לידת בית, אני סקרנית לגבי יכולת ההתמודדות שלי ומנסה לחשוב על התארגנות בבית קטן ועל התארגנות עם בן הזוג, חברות ומלוות. באותו זמן, המחשבה על בית חולים רק מעלה לי תגובות כמו איך אני אתן סטירה לאחות שתעשה לי משהו שאני לא רוצה או על הבעיטה שאני אתן לרופא. עולים לי ממש דימויים אלימים
וזה קצת מדאיג אותי כי אני לא מכירה את עצמי ככה... ובצד הפרקטי, אם מישהי יכולה להפנות או להמליץ על מיילדת באזור חיפה-עפולה (אני גרה ליד יקנעם), אני מאוד אשמח.
כנראה שביום ראשון אני אתחיל לברר (לפחות זה...) על מיילדת. פשוט לידת בית נראית לי הרבה יותר הגיונית מלידה בבית חולים, בהגיון הכי בסיסי שלי. כשאני חושבת על לידת בית, אני סקרנית לגבי יכולת ההתמודדות שלי ומנסה לחשוב על התארגנות בבית קטן ועל התארגנות עם בן הזוג, חברות ומלוות. באותו זמן, המחשבה על בית חולים רק מעלה לי תגובות כמו איך אני אתן סטירה לאחות שתעשה לי משהו שאני לא רוצה או על הבעיטה שאני אתן לרופא. עולים לי ממש דימויים אלימים
ברוכה הבא
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, הסיכון בלידה ראשונה דומה בבית ובבי"ח (אח"כ הוא קטן יותר בבית). האת היא שזה לא לגמרי מובן לי, והייתי מצפה שיהיה דווקא ההיפך - כיוון שלידה ראשונה היא לרוב ארוכה יותר, ולכן מועדת ליותר התערבויות בבי"ח. אני מסכימה איתך שחבל להגיע ללידת בית רק אחרי צבירת חוויה שעלולה להיות שלילית בבי"ח (אם כי יכולות להיות גם לידות נהדרות בבי"ח - תלוי גם בך בתכנונים שלך ובציפיות שלך מלידה, וגם בסיבוב הרולטה ("רולטת בית חולים" - "תלוי על מי נופלים")). במיוחד, שלפעמים, ההתערבויות בבי"ח גורמות לך להכנס לפינות שמהוות אינדיקצית נגד, חלקית או מלאה, ללידת בית בפעם הבאה (בבית, לפחות, אם זה קורה, את לרוב יודעת שזה היה מתוך צורך אמיתי, ולא התערבות מיותרת). אני ילדתי לידה ראשונה בבית, אבל כבר היה לי ותק של שני ילדים, שהוא משמעותי מבחינה נפשית (ולא גופנית) (הסבר: תאומים שנולדו בקיסרי מתוזמן). לפי החתימה שלך את פעילה ב"תנו לחיות לחיות" סניף חיפה. בבית הסמוך לכלביה שלכם (מעבר לשביל החצץ), גרה מיילדת בית נפלאה (שרהלה). יש עוד מיילדות בסביבה הלא-רחוקה. כמו כן, אני נמצאת בערך פעם בשבועיים "ליד יקנעם" - אז אם בא לך לדבר, את מוזמנת ליצור קשר אישי (במסר). בהצלחה!
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, הסיכון בלידה ראשונה דומה בבית ובבי"ח (אח"כ הוא קטן יותר בבית). האת היא שזה לא לגמרי מובן לי, והייתי מצפה שיהיה דווקא ההיפך - כיוון שלידה ראשונה היא לרוב ארוכה יותר, ולכן מועדת ליותר התערבויות בבי"ח. אני מסכימה איתך שחבל להגיע ללידת בית רק אחרי צבירת חוויה שעלולה להיות שלילית בבי"ח (אם כי יכולות להיות גם לידות נהדרות בבי"ח - תלוי גם בך בתכנונים שלך ובציפיות שלך מלידה, וגם בסיבוב הרולטה ("רולטת בית חולים" - "תלוי על מי נופלים")). במיוחד, שלפעמים, ההתערבויות בבי"ח גורמות לך להכנס לפינות שמהוות אינדיקצית נגד, חלקית או מלאה, ללידת בית בפעם הבאה (בבית, לפחות, אם זה קורה, את לרוב יודעת שזה היה מתוך צורך אמיתי, ולא התערבות מיותרת). אני ילדתי לידה ראשונה בבית, אבל כבר היה לי ותק של שני ילדים, שהוא משמעותי מבחינה נפשית (ולא גופנית) (הסבר: תאומים שנולדו בקיסרי מתוזמן). לפי החתימה שלך את פעילה ב"תנו לחיות לחיות" סניף חיפה. בבית הסמוך לכלביה שלכם (מעבר לשביל החצץ), גרה מיילדת בית נפלאה (שרהלה). יש עוד מיילדות בסביבה הלא-רחוקה. כמו כן, אני נמצאת בערך פעם בשבועיים "ליד יקנעם" - אז אם בא לך לדבר, את מוזמנת ליצור קשר אישי (במסר). בהצלחה!
בעצם יש לי מה לומר
לפני לידה ראשונה תמיד חושבים "איך זה יהיה לי, איך אני אהיה?". בד"כ מתיחסים ל - "איך אני אתמודד עם הכאב?" (עם הסאבטקסט: אולי בכ"ז כדאי שאהיה די קרובה לאפידורל), ושוכחים את - "אולי אני אהיה יולדת צעירה ופעורה, שעושה כל מה שאומרים לה?" (ובבית חולים יטחנו לי ולתינוק שלי את הצורה בלי שאמצא כח להתנגד, לכן עדיף שאהיה בסביבה שלי). לדעתי הכי טוב בבית מההתחלה. מה את צריכה לחטוף בומבה בראש כדי שהמסקנה שלך תהיה לעשות את מה שכבר עכשיו את רוצה? ~~~~~~~~~~ האמירה "אל תצאי בהצהרות, מה את יודעת, אולי יכאב לך כל כך שתרצי אפידורל" מזכירה לי מקרה שקרה לי בבי"ס: סיפרתי לחברה (אלק) על הבונוסים בחישוב הממוצע לקבלה לאוניברסיטה. אמרתי לה משהו כמו "למשל, אם במתמטיקה אני לומדת 5 יחידות, ומקבלת 80, יקחו את זה בממוצע בתור 90". מה זותי עונה לי? "מה את יודעת? למה את חושבת שגם בתיכון תקבלי ציונים גבוהים במתמטיקה? הלימודים שם קשים!". נו, עם מסרים כאלה שטחנו לה במוח כל החיים, מה הפלא שהיא לא הצליחה ללמוד מתמטיקה
לפני לידה ראשונה תמיד חושבים "איך זה יהיה לי, איך אני אהיה?". בד"כ מתיחסים ל - "איך אני אתמודד עם הכאב?" (עם הסאבטקסט: אולי בכ"ז כדאי שאהיה די קרובה לאפידורל), ושוכחים את - "אולי אני אהיה יולדת צעירה ופעורה, שעושה כל מה שאומרים לה?" (ובבית חולים יטחנו לי ולתינוק שלי את הצורה בלי שאמצא כח להתנגד, לכן עדיף שאהיה בסביבה שלי). לדעתי הכי טוב בבית מההתחלה. מה את צריכה לחטוף בומבה בראש כדי שהמסקנה שלך תהיה לעשות את מה שכבר עכשיו את רוצה? ~~~~~~~~~~ האמירה "אל תצאי בהצהרות, מה את יודעת, אולי יכאב לך כל כך שתרצי אפידורל" מזכירה לי מקרה שקרה לי בבי"ס: סיפרתי לחברה (אלק) על הבונוסים בחישוב הממוצע לקבלה לאוניברסיטה. אמרתי לה משהו כמו "למשל, אם במתמטיקה אני לומדת 5 יחידות, ומקבלת 80, יקחו את זה בממוצע בתור 90". מה זותי עונה לי? "מה את יודעת? למה את חושבת שגם בתיכון תקבלי ציונים גבוהים במתמטיקה? הלימודים שם קשים!". נו, עם מסרים כאלה שטחנו לה במוח כל החיים, מה הפלא שהיא לא הצליחה ללמוד מתמטיקה
אהבתי את הסיפור...
ואני בהחלט חושבת שעיקר הקושי שלי הוא מכך שזה לא מקובל. כפי שכתבתי, לפחות כרגע, אני לא חוששת מהכאב אלא יותר סקרנית לדעת איך אני אתמודד אתו. גם צעירה ןפעורה אני כנראה כבר לא אהיה, אבל אני לא תמימה לחשוב שזה מבטיח את זה שלידת בית חולים תתנהל לפי רצוני. הבנתי שגם יולדות מאוד מפוקסות ואסרטיביות לא תמיד מצליחות לעשות את הדברים לפי דרכן ואני לא רוצה שזה יהיה מה שיעסיק אותי חלק ניכר מהלידה. מה שכן, ברגע שאני מחליטה שאני אלך על לידה ביתית עולים כל מיני חששות מזה שיש לי בית קטנצ'יק באמצע הקיבוץ ועד לקשר שלי עם החברות שלי/ אמא שלי / אחותי - משהו שקשור באינטמיות שמשדרת לי לידת בית. אני גם חוששת מהאחריות על החלטה כזאת במידה ומשהו יקרה, אבל זה כבר כנראה יותר קשור לסיפור שהוספת. אני כנראה צריכה לאזור יותר אומץ מול עצמי ואני אשמח לשמוע עוד מכן. ןאם כבר הזכירו כלבים - מישהי ילדה בבית עם הכלבים? זה נשמע הגיוני שהם יהיו בבית בזמן לידה? היה פה שרשור על שיליות וחשבתי שאפשר לתת אותה לכלבים בסוף
ואני בהחלט חושבת שעיקר הקושי שלי הוא מכך שזה לא מקובל. כפי שכתבתי, לפחות כרגע, אני לא חוששת מהכאב אלא יותר סקרנית לדעת איך אני אתמודד אתו. גם צעירה ןפעורה אני כנראה כבר לא אהיה, אבל אני לא תמימה לחשוב שזה מבטיח את זה שלידת בית חולים תתנהל לפי רצוני. הבנתי שגם יולדות מאוד מפוקסות ואסרטיביות לא תמיד מצליחות לעשות את הדברים לפי דרכן ואני לא רוצה שזה יהיה מה שיעסיק אותי חלק ניכר מהלידה. מה שכן, ברגע שאני מחליטה שאני אלך על לידה ביתית עולים כל מיני חששות מזה שיש לי בית קטנצ'יק באמצע הקיבוץ ועד לקשר שלי עם החברות שלי/ אמא שלי / אחותי - משהו שקשור באינטמיות שמשדרת לי לידת בית. אני גם חוששת מהאחריות על החלטה כזאת במידה ומשהו יקרה, אבל זה כבר כנראה יותר קשור לסיפור שהוספת. אני כנראה צריכה לאזור יותר אומץ מול עצמי ואני אשמח לשמוע עוד מכן. ןאם כבר הזכירו כלבים - מישהי ילדה בבית עם הכלבים? זה נשמע הגיוני שהם יהיו בבית בזמן לידה? היה פה שרשור על שיליות וחשבתי שאפשר לתת אותה לכלבים בסוף
רוני של השלוש
New member
../images/Emo3.gif איזו אמירה מעצבנת!!
בתור אחת שלא עושה בד"כ "כמו כולם", אני לא יכולה להבין את זה. "כמו כולם" זה אומר שזה הכי בסדר? שזה מה שהכי מתאים לך?
ולשאלתך המקורית - אני לא ילדתי לידה ראשונה בבית. לצערי, רק בשלישית קיבלתי שכל... ואני מצרה על כך מאוד. לדעתי, אם את מרגישה שלידה בבית היא הדבר הנכון עבורך - GO FOR IT. המון בהצלחה!
בתור אחת שלא עושה בד"כ "כמו כולם", אני לא יכולה להבין את זה. "כמו כולם" זה אומר שזה הכי בסדר? שזה מה שהכי מתאים לך?
מכירה את האמירה היטב
תני לי להציע לך אמירה אחרת שקראתי פעם באתר של "באופן" שאני מאוד אוהבת. והאמירה אומרת: "רוב האנשים לא חושבים.". את צריכה להיות גאה בזה שאת מהאנשים המעטים שמפעילים חשיבה עצמאית <ואגב, זה בלי קשר לאיפה תחליטי ללדת בסוף. זה רק קשור לפעולה של חשיבה עצמאית> ולגבי הסיפא במשפט של אמא שלך ("מה זה כ"כ גרוע") - תני לה לקרוא את סיפור הלידה שלי. אולי היא תשתכנע שזה די גרוע...
תני לי להציע לך אמירה אחרת שקראתי פעם באתר של "באופן" שאני מאוד אוהבת. והאמירה אומרת: "רוב האנשים לא חושבים.". את צריכה להיות גאה בזה שאת מהאנשים המעטים שמפעילים חשיבה עצמאית <ואגב, זה בלי קשר לאיפה תחליטי ללדת בסוף. זה רק קשור לפעולה של חשיבה עצמאית> ולגבי הסיפא במשפט של אמא שלך ("מה זה כ"כ גרוע") - תני לה לקרוא את סיפור הלידה שלי. אולי היא תשתכנע שזה די גרוע...
אפרופו סיפורי לידה
למרות שזה לא ממש יפתיע מישהו, אני חייבת לציין, שבדיוק אחרי קריאת סיפור הלידה המבושם בהדרים של ריקי, אני יושבת פה וחושבת לעצמי - איזה פערים! איזה שקט ושלווה (לצד הכאבים) מלווים את הסיפורים פה, לעומת סיפורי התערבויות מבושמים בפיטוצין, אדרנלין התערבויות ושאר ירקות.
למרות שזה לא ממש יפתיע מישהו, אני חייבת לציין, שבדיוק אחרי קריאת סיפור הלידה המבושם בהדרים של ריקי, אני יושבת פה וחושבת לעצמי - איזה פערים! איזה שקט ושלווה (לצד הכאבים) מלווים את הסיפורים פה, לעומת סיפורי התערבויות מבושמים בפיטוצין, אדרנלין התערבויות ושאר ירקות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.