לידה שקטה... וכמה כואב לחזור לפה שוב
אז לאחר שנה מהפלה שהסתיימה בגרידה בשבוע 9 אני מתמודדת עם אובדן קשה הרבה יותר, של הריון שכ"כ חיכינו ורצינו שיבוא. אחרי תקופה של חצי שנה של ניסיונות שבהם המחזור היה חלש מאד, היסטרו' תקינה אבל אצלי ידעתי שמשהו לא חזר לעצמו קיבלנו בהפתעה הריון שכ"כ חיכינו לו. לצערנו התגלה מום לבבי בעובר שייסר אותנו במחשבות האם להשאיר ולקחת סיכון קטן לילד חולה או להיתלות באמונה שהכל יהיה טוב (באמצעות ניתוח מתקן). בסוף בחרנו שלא לקחת את הסיכון והחלטנו לסיים את ההריון בשבוע 24. הכאב הנפשי כמובן הוא הקושי הגדול שאיתו אני נאלצת להתמודד, הלידה עברה יחסית בקלות וההתאוששות הגופנית היא קלה הרבה יותר מלידה בחודש תשיעי. ואוף, התחושה שהכי קשה איתה היא התחושה של הבגידה שאני מרגישה כלפיי העובר, כאילו וויתרתי עליו, וויתרתי על הסיכוי לחיים טובים שיכלו להיות לכולנו ביחד. קשה לי לפרט כרגע על המום וכל ההשלכות שיכלו להיות לזה אבל מקווה שאת התחושות הקשות שמלוות אותי היום אתן מבינות. וחוץ מזה יש לי כמה שאלות לבנות שעברו את זה ויודעות להגיד מנסיונן:
1. כמה זמן מומלץ לחכות עם הריון נוסף? זה נחשב כמו גרידה שמספיק מחזור אחד ובדיקה שהרחם נקיה?
2. בגלל שעברתי הפלה אחת (בשבוע מוקדם) ואח"כ הריון עם מום לבבי שאינו גנטי (הצ'יפ יצא תקין) האם יש טעם ללכת לרופא גנטי (פרופ' שוחט) או רופא להריון בסיכון גבוה? הכוונה שלי היא לבדוק איך אני יכולה למנוע שוב הריון לא תקין. האם יש בדיקות מיוחדות שכדאי לי לבקש כדי לברר בעיות אצלי או אצל בעלי?
3. מלבד חומצה פולית וברזל, יש ויטמינים נוספים שכדאי לי לקחת לפני ההריון כדי למנוע מומים בהריון הבא?
סליחה שזה יצא כ"כ ארוך ותודה למי שקראה עד לכאן. הלוואי ואף אחת לא תצטרך לעבור את זה יותר.
אז לאחר שנה מהפלה שהסתיימה בגרידה בשבוע 9 אני מתמודדת עם אובדן קשה הרבה יותר, של הריון שכ"כ חיכינו ורצינו שיבוא. אחרי תקופה של חצי שנה של ניסיונות שבהם המחזור היה חלש מאד, היסטרו' תקינה אבל אצלי ידעתי שמשהו לא חזר לעצמו קיבלנו בהפתעה הריון שכ"כ חיכינו לו. לצערנו התגלה מום לבבי בעובר שייסר אותנו במחשבות האם להשאיר ולקחת סיכון קטן לילד חולה או להיתלות באמונה שהכל יהיה טוב (באמצעות ניתוח מתקן). בסוף בחרנו שלא לקחת את הסיכון והחלטנו לסיים את ההריון בשבוע 24. הכאב הנפשי כמובן הוא הקושי הגדול שאיתו אני נאלצת להתמודד, הלידה עברה יחסית בקלות וההתאוששות הגופנית היא קלה הרבה יותר מלידה בחודש תשיעי. ואוף, התחושה שהכי קשה איתה היא התחושה של הבגידה שאני מרגישה כלפיי העובר, כאילו וויתרתי עליו, וויתרתי על הסיכוי לחיים טובים שיכלו להיות לכולנו ביחד. קשה לי לפרט כרגע על המום וכל ההשלכות שיכלו להיות לזה אבל מקווה שאת התחושות הקשות שמלוות אותי היום אתן מבינות. וחוץ מזה יש לי כמה שאלות לבנות שעברו את זה ויודעות להגיד מנסיונן:
1. כמה זמן מומלץ לחכות עם הריון נוסף? זה נחשב כמו גרידה שמספיק מחזור אחד ובדיקה שהרחם נקיה?
2. בגלל שעברתי הפלה אחת (בשבוע מוקדם) ואח"כ הריון עם מום לבבי שאינו גנטי (הצ'יפ יצא תקין) האם יש טעם ללכת לרופא גנטי (פרופ' שוחט) או רופא להריון בסיכון גבוה? הכוונה שלי היא לבדוק איך אני יכולה למנוע שוב הריון לא תקין. האם יש בדיקות מיוחדות שכדאי לי לבקש כדי לברר בעיות אצלי או אצל בעלי?
3. מלבד חומצה פולית וברזל, יש ויטמינים נוספים שכדאי לי לקחת לפני ההריון כדי למנוע מומים בהריון הבא?
סליחה שזה יצא כ"כ ארוך ותודה למי שקראה עד לכאן. הלוואי ואף אחת לא תצטרך לעבור את זה יותר.