לידה שקטה ותמיכה

הילית87

New member
לידה שקטה ותמיכה

היי יקרות.. מקווה שזה בסדר שאני שואלת כאן.
גיסתי עוברת לידה שקטה בחודש 8,זה הריון ראשון שלה, אני רוצה לדעת איך אני יכולה לתמוך ולעזור עד כמה שניתן .
קצת רקע: בסקירה המורחבת גילו חסימה במעיים של העובר ומאז עברו מי שפיר אקו לב שהיו תקינים, ו mri שהראה שהחסימה במעי הדק.

אתמול לא חשה בתנועות העובר הלכה להיבדק ואמרו לה שאין דופק��
לא יודעת אם יש קשר בין החסימה המעיים למה שקרה אם בכלל.
אני בעצמי עברתי 2 גרידות בשבועות מוקדמים (7-8) ועדיין אני לא מסוגלת להשוות ללידה שקטה.
כל הזמן חושבת עליהם ורוצה לדעת איך אני יכולה לתמוך ולעזור גם לגיסתי וגם לאחי היקר.
אודה לעזרה��
 

שירהד1

Member
מנהל
היי הילית87- משתתפת בצער המשפחה על אובדן ההריון


ברור שזה בסדר שאת שואלת כאן- אם לא כאן- אז איפה?

את גיסה ואחות מקסימה ורגישה.
אני חושבת שהמפתח לתשובה שלי עבורך נמצא בדברים שאת בעצמך כתבת: "כל הזמן חושבת עליהם ורוצה לדעת איך אני יכולה לתמוך ולעזור גם לגיסתי וגם לאחי היקר".
אני חושבת שזה בדיוק מה שאת צריכה לומר להם.
המפתח הוא הבעת אמפטיה, הבעת רצון לתמוך, ואמירת האמת- "אני משתתפת בצערכם, חושבת עליכם, עצובה יחד איתכם, רוצה לתמוך ולא יודעת כיצד".

אין פה תשובה אחת נכונה, כי לכל אחת ולכל אחד עוזר משהו אחר.
אחת צריכה רק לבכות.
השנייה צריכה לבכות ולצאת להתאווררות
השלישית צריכה לחזור מהר לעבודה
הרביעית צריכה להיות בחופשת "לידה" מלאה
החמישית רוצה עידוד ושיגידו לה שהיא עוד תלד בעתיד
השישית רוצה כעת רק להיות באבל ושלא ידברו איתה על העתיד

וכנ"ל כמובן גם לגבי הבעל (במקרה זה- אחיך).

לכן- מה שהכי נכון לעשות זה להביע אמפטיה ורצון לתמוך, ולתת לצד השני לומר למה הוא זקוק ממני.

ממליצה לקרוא באתר נפלא שיצרה אחת מאיתנו- נועה אמא של רואי. יש שם הרבה מידע וגם עצות לרוצים לתמוך.


שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

הילית87

New member
תודה רבה

נכון את צודקת כל אחד מתמודד בדרך שלו... אני אעשה מה שאמרת.
אגב, אם את יודעת מבחינת חופשת לידה יש מינימום של זמן שהיא חייבת לקחת? נניח אם היא רוצה לחזור לעבודה לפני שמסתיימת החופשת לידה...
 
כמו בלידת חי

מינימום של 6 שבועות.
מצטרפת לכל מה ששירה כתבה ומוסיפה רק שהכי חשוב זה לא להיעלם, ולהיות מאד סבלנית. אם בחודש או חודשיים או שלושה הראשונים אחרי הלידה היא לא רוצה לראות אותך, זה לא אומר שהיא לעולם לא רוצה יותר לראות אותך, או שתמשיכי לנסות להראות ניסיונות להתעניין. לפעמים מה שמתאים בהתחלה משתנה בהמשך , לאט לאט.
ועוד דבר, ממש בלי לזלזל במה שאת עברת - וברור לי שכל חוויה היא קשה, והנסיבות הן משמעותיות ואני לא מכירה את הנסיבות שהיו אצלך - בכל זאת - בבקשה אל תגידי לה שעברת הפלה בשבוע 7-8... למרות שכל דבר הוא בפני עצמו קשה, זה באמת לא דומה בשום צורה. זה קצת כמו לבוא לחולה סרטן ולספר לו שהיתה לך דלקת ריאות. זה פשוט לא קרוב בכלל.
מעבר לזה, את יכולה להפנות אותה לכאן. זה מקום מאוד תומך והאנונימיות מאוד מקלה על השיתוף.
משתתפת מאוד בצערה, לא יכולה לדמיין איך שורדים את זה בילד ראשון
 
למעלה