לידת בית אחרי לידת בית שנגמרה בבית חולים...

[נובית101]

לידת בית אחרי לידת בית שנגמרה בבית חולים...

חוזרת בהריון שלישי עם תהיות וחוסר ביטחון...
לידה ראשונה- פעילה בבי"ח שנגמרה בקיסרי חירום. לידה שנייה- לידה שהתחילה בבית, אחרי שעתיים צירי לחץ והתינוק מתעקש לא לצאת התפננו לבי"ח, לידה טבעית.
ועכשיו מה?! מישהי עברה חוויה דומה? או מכירה כזאת?
לי סה"כ היתה חוויה מעולה מיום הלידה בבית, אבל הסוף היה מוטרף ומלחיץ מאד. לבעלי נשאר רק החוויה של הלחץ בסוף...
אשמח לתובנות ולחיזוקים כלשהם.
תודה.

 

[דסי דולה צפונית]

את יכולה לפרט יותר?

מה בעצם היה בלידות הקודמות? הרי את מגיעה ללידה עם חוויות של הלידות הקודמות. אז חשוב להבין מה בעצם היה, בראשונה, כי איתה הגעת לשניה... (ואולי הזכרון השפיע באיזשהו אופן), ומה היה בשניה. מה ניסיתם, מה עבד, מה לא עבד, מי היה איתך שם והאם זה היה לך מדוייק? מה היה בבית חולים אחרי המעבר?
ברור שיש לך את כל הסיכויים בעולם לעבור לידה נפלאה. למה לא ? כבר ילדת! כרגע מה שנראה לי ש"מפריע", זה הפחד. שלך ושל בן הזוג. אז בואי נחזור קצת אחורה ונפרום את זה. אני מאמינה שאם יש לך עם מי לעבד את נלידות הקודמות זה מאד יכול לעזור.

 

[אמאשלשלושה]

מצטרפת לדסי

השאלה היא מה היה שם? מה היה לפניי המעבר? מה היה אחר"כ בבית החולים שהלידה כן התקדמה
וכמובן מאיפה נובע הפחד של בן הזוג ומה אפשר לעשות איתו.
לי עצמי היתה לידת בית שהועברה לבי"ח לאחר יציאת התינוק כי השליה לא יצאה בשלמותה
מכיוון שזאת היתה לידה שניה עם בעיות ביציאת השליה, בפעם השלישית ילדתי במרכז לידה בלניאדו
וגם אז השליה לא יצאה בשלמותה ונזקקתי לרויזיו בחדר ניתוח.
אבל נשמע שאצלך זה ממש לא הכיוון, לפי הפרטים שנתת אין סיבה ניראית לעין לא ללדת בבית שוב.

 

[נובית101]

לידה ראשונה,

לידה ראשונה, כנראה מחוסר נסיון מהי לידה גם, וליפול על משמרת נורא מלאה, עם מיילדת שלא ספרה אותי בשיט, צירים ללא הפסקה (רק לקראת הלידה השנייה הבנתי כנראה שהיה מצג op), עם נסיון בלי סוף מצד הצוות להתערב. (בקשה שייפקעו לי את המים ברגע שנכנסתי לחדר לידה רק) וחוסר התקדמות מבחינתם (רק שלא שיתפו אותי כמובן) ובסוף ניתוח. ולראות את הבת שלי רק אחרי כמה שעות כשאני עדיין מעורפלת מהניתוח- קיצר מבחינתי לידה טראומתית, שהבנתי שלידה שנייה תהיה בשליטה שלי בלי שום פחדים אם אני אפול על...
לקראת לידה שנייה התכוננתי ממש- עיבוד והכנה עם מיילדת בית, יוגה, קריאת חומרים בלי סוף. הרגשתי ממש בטוחה בעצמי ובגוף שלי. לקחתי גם דולה שהיתה מדהימה.
רק לא שוב להגיע ללדת בבי"ח.
ובסוף, שוב הגעתי לבית חולים, שוב התינוק לא רצה לצאת. בסוף בבי"ח( אולי גם בגלל הנסיעה באמבולנס ) יצא תוך כמה לחיצות, אבל היתה היסטריה סביב זה שבאתי מהבית, ואני בכלל כבר לא הייתי שם, ראיתי כוכבים. האחות שקיבלה אותי בקבלה עלתה לחדר לידה!, היו שם איזה 15 אנשי צוות מרוב היסטריה. הם רצו בכלל ישר להכניס אותי לניתוח אחרי ששמעו שאני אחרי ניתוח. ויכוחים סביבי . לא מחזה נעים בתור יולדת עם רגליים למעלה.
ברור לי שיש לי את הפחד ששוב זה לא יצליח. ששוב יהיה לידה עם בעיות. אבל איך מתגברים ואיך מחליטים?!
בעלי נשאר עם ההיסטריה.מפחד שמשהו היה יכול לקרות. אני בטוחה שכשאני אהיה בטוחה בעצמי אז זה כן יחזק אותו. אבל אין בי שום ביטחון היום בעצמי.

 

[אמאשלשלושה]

נשמעת חוויה מאד לא נעימה.

ובעיקר מרגיש לי שכדאי לעשות עיבוד של חווית הלידה הקודמת
(אולי עם הדולה שליוותה אותך) ולהבין מה כן היו שם נקודות החוזק.
לנסות להבין איפה תרגישי יותר בטוחה ומוגנת.
יכול להיות שדווקא מרכז הלידה בלניאדו יכול להתאים לך -הייתי שוקלת לקחת אפילו מיילדת פרטית
שתלווה אותך ותהייה קשובה אלייך כי נשמע שבלידה הראשונה זה היה הדבר שהכי הפריע לך.
ובכל מקרה לקחת את הדולה שהיתה לך טובה ותומכת.
בסופו של דבר התינוק עבר באגן, אולי בהתחלה לא התברג טוב, ואולי בגלל שזאת היתה לידה וגינלית ראשונה
זה פשוט לקח זמן.
וכמו שאמרת ברגע שתהיי ברורה לעצמך תהיי ברורה גם לבן הזוג ואני בטוחה הוא יתמוך בך בכל החלטה.

 

[לימונדה קפואה]

אני ממש מזדהה עם החששות שלך והתחושה. אבל מכיוון הפוך.
בלידת הבית חולים הראשונה שלי נכוויתי ממש אבל הצלחתי ללדת רגיל ו"רק" חתכו אותי. אבל בדיוק כמוך החלטתי ללדת בבית בין השאר כדי לשלוט במה שקורה ולא להיות נתונה לחסדי מי שבדיוק יהיה בצוות והעומס שיהיה / לא יהיה בחדרי לידה בדיוק באותו יום.
&nbsp
בלידה השלישית (השניה בבית) גם סימתי בבית חולים וממש כמוך הגעתי בדיוק לשלב הלחיצות והיתה סביבי המולה ולחץ והיסטריה מהצוות הרפואה. בנס התינוק ואני לא נפגענו מהאלימות ושל הצוות.
ובכל זאת יצאתי בתחושת ביטחון מלא בעצמי וביכולתי ללדת עצמאית. (אולי כי היתה לי קודם לידת בית מושלמת אחת) אבל יותר מזה - ידעתי שההחלטה לעבור לבית חולים היתה נכונה ואחראית (מים מקוניאליים) אבל הגישה של בית החולים שאמורה להיות המקום הבטוח עבורי היתה הפוכה ובמקום לשמור עלי ועל התינוק הם סיכנו אותי ואת התינוק, והשאירה אותי מבולבלת. אני באמת לא יודעת מה אעשה אם אהיה שוב במצב שבו אצטרך לעבור לבית חולים כי אני לא מרגישה שזה המקום הבטוח ביותר בשבילי ובשביל התינוק שלי.
&nbsp
נראה לי שחשוב שתעשי עיבוד לשלב שבו החלטת לעבור לבית חולים ואיך את מתמודדת עם זה ללידות הבאות. אחרי 4 לידות אני רק עכשיו באמת מכירה טוב מספיק את עצמי ואת החולשות שלי ומבינה איך להתמודד איתם. ובטוח שבלידה הבאה אני אלמד על עצמי דברים חדשים...
&nbsp
בכלל נשמע לי שאת אשה חזקה מאד, ואין לי ספק שתצליחי בעיבוד ולהגיע ללידת בית מושלמת בלידה הבאה!
מקווה שעזרתי במשהו בשיתוף שלי

&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[נובית101]

תודה רבה על התגובות...

באמת שאני מרגישה שאני לא מאמינה שיצליח לי פשוט, מקווה שאחרי עיבוד זה ירגע יותר.