לידת בית- מה עושים עם הילדים שבבית?

nulichi

New member
לידת בית- מה עושים עם הילדים שבבית?

אני בהריון שלישי, שבוע 14. אחרי שתי לידות, האחת חוויה קשה ולא ממש חיובית והשניה חוויה נפלאה ומתקנת הפעם אני חולמת על לידת בית, במקום הטבעי והנוח לי מבלי לדאוג לנהלים ופרוטוקולים של גורמים חיצוניים. להתרכז בלידה נטו. הבעיה היא שאנחנו גרים בחו"ל, בלי משפחה מסביב ואני לא ממש יודעת מה עושים עם שתי בנות קטנות למדי (בזמן הלידה יהיו בנות 5 וקצת יותר משנתיים) אם הלידה מתרחשת בלילה. ביום זה לא בעיה- הן או בגן או יוקפצו לחברים. בלילה הן עלולות להתעורר, להבהל או סתם לרצות אותי, במיוחד הקטנה (שעדיין יונקת) ואני רוצה להיות מסוגלת להתרכז בלידה ולא להיות בלחץ. אם אלד בבית חולים והלידה תתחיל בלילה אני מניחה שפשוט אזעיק חברה שתשאר פה בלילה להשגיח עליהן עד שבן זוגי יחזור מבית החולים. הייתי רוצה לשמוע מנסיונכן, מה עשיתם עם ילדים גדולים יותר שהיו בבית, או סתם רעיונות ופתרונות יצירתיים למצב. חשוב לי להיות רגועה בזמן הלידה ולא לחשוב מה אם הן תתעוררנה, מצד שני אני ממש רוצה למצוא דרך להגשים את המשאלה הזו שלי. המחשבה על לידה בבית חולים ממש עושה לי לא נעים, במיוחד אם אמצא עצמי מבלה שם הרבה שעות. תודה מראש על כל התייחסות
 

אום נטע

New member
מה שאני עשיתי

הוא להזמין את אמא שלי אלינו לתקופה של חודש סביב התל"מ. (גמני גרה בחו"ל). ילדתי שבועיים אחרי שהגיעה. נטע ישנה רוב הליד והתעוררה לקראת הסוף, ואז אמא שליל לקחה אותה החוצה והסיחה את דעתה עד שילדתי ואז הן באו לראות ונטע נתנה נשיקה ל'בייבי' ושרה לה היום יום הולדת.
 

debby12

New member
מנהל
הייתי במצב הזה

חו"ל בלי משפחה ובילבי היתה בת 21 חודשים עם חרדת זרים, וחרדות כלליות (לא אהבה לצאת מהבית שלנו, בד"כ בכתה במקומות שאינם הבית. בעצם גם בבית. היתה תקופה נפלאה
). כך שלטלטל אותה מהבית באמצע הלילה לא היה שום סיכוי בלי טראומה. מאחר שלא יכולתי נפשית "לשחרר" וללדת כשהיא איתי בחדר (ואם היא היתה בבית היא היתה עומדת ליד הדלת ובוכה לדעתי... לא יותר טוב), בחרתי ללדת בצימר לידה של מיילדות בית - כמובן בלי פרוטוקולים וכו' (אם לך המחשבה על לידה בבית חולים עושה "לא נעים" לי היא עושה יותר גרוע אפילו). פשוט חדר עם אח ומיטה זוגית כיפית (נראה כמו בד אנד ברקפסט כזה). בזמן הזה באה המטפלת של בילבי אלינו הביתה (ב-4 לפנות בוקר
) ושהתה איתה עד שחזרנו (בערך 12 שעות) אגב - אני שמחה בהחלטה כי איך שהחלו הצירים והלכתי למקלחת - באזור שתיים וחצי בלילה בילבי התעוררה לחיים, והיתה ערה עד שיצאנו [היא לא ישנה טוב] כולל לשבת לי על הברכיים בעודי מקפצת על כדור פיזיו מול הסרט "במבי" - כך שאין מצב לדעתי שהיא היתה מעבירה בשינה את הלידה שלי. <ובאופן אישי הרגשתי שאני מתה שתגיע כבר הבייבי סיטר כדי שנוכל ליסוע לצימר שם אוכל להתמסר לכאב שלי בלי שבמבי צורח ברקע>
 

סטיוויה

New member
הייתי במצב זהה במדויק

בלידת הבית(שלישית) הבנים היו בני 4 ו-שנה ותשעה חודשים.הקטן עדיין ינק פעם ביום לפני השינה.הצירים התחזקו,חוק מרפי,דווקא בשבע בערב כשבשמונה הם כבר רוצים לישון.הגדול יותר לא עשה בעיות.ניגשתי אליו,הסברתי לו בגדול מה קורה וחיבקתי אותו. זה מה שהוא רוצה. להרגיש ממני שהכל בסדר. הקטן היה קצת יותר ריגשי. הוא בכה ורצה לינוק. אני ממש לא הייתי בקטע של להניק תוך כדי צירים אינטנסיביים. היה בכי ובעלי היה איתו.בסופו של דבר הוא נרגע ונרדם. אני גם חששתי ממה יהיה בלילה ואם ארעיש להם ואפריע להם לישון. אני רוצה לומר לך שאנחנו חיים בבית קטן לכל הידעות ואני צרחתי,מה זה צרחתי.ולמרות הכל,הם ישנו כמו דובים בשנת החורף שלהם. לא העיר אותם כלום. אישית אני מאמינה שיש מאלכים בבית בזמן הלידה שעוזרים ומסדרים את הכל.וזה לא קרה רק אצלי. אני חושבת שנחמד אם יש עזרה אבל מצד שני דווקא נוכחות של מישהו שכביכול אמור לעזור,אבל הילדים לא רגילים אליו,יכולה רק להפריע להם.בעיניי הרבה יותר משמעותי אם היולדת מתנערת לרגע מחווית הצירים וניגשת לתת לילדים חיזוקים וחום.הם פשוט נרגעים ומשחררים את אמא ללדת בשקט.
 

סטיוויה

New member
תוספת.....

כדי להרגיע את הקטנה יותר כדאי שיהיה לה גם בקבוק או כוס שהיא אוהבת לשתות ממנה. תמיד אפשר להכין לה שוקו או מיץ טעים.אני לא בעד לשחד במתוק אבל במקרה כזה זה יכול לתת לה תחליף הולם ליניקה מהציצי.לשים לה איזה סרט מרגיע בדיוידי,עם בקבוקי-נראה לי יופי של פתרון.
 

swann

New member
גמני בחו"ל וגמני הזמנתי את אמא שלי

ואת אחותי. למזלי הטוב, בתי היתה בגן כשהלידה (הקצרצרה) התרחשה. וכשהיא חזרה שעה וחצי אחרי הלידה, היא פגשה את אחותה בשמחה.
 

nulichi

New member
המון תודות לכן, ותשובות לכולן

לצערי אין לאמי אפשרות להגיע לפה ללידה (אחות אין לי) ונוכחות של חמותי זה סיפור יותר מלחיץ משתי הבנות שלי
אז נוותר... אני יכולה להזמין חברה טובה שתהיה פה בלילה אבל ברור לי שהן לא יקבלו אותה במידה ויתעוררו - הן קשורות אלי מאוד ובקושי מוכנות להתפשר על אבא במקומי. אבל אולי נוכחות של חברה תפנה באמת את אבא לטפל בהן למקרה שיתעוררו או יבכו. אין אידיאלי יותר מלהתחיל את הלידה בבוקר כשהן הולכות לגן ולסיים לפני שמגיעה השעה לאסוף אותן. אבל שתי הלידות הקודמות שלי החלו בלילה ויש סיכוי שכך יהיה גם הפעם. בלידה הקודמת העברתי את רוב הצירים בבית (הלידה התקדמה מהר ממה שציפיתי ויצא שכשנכנסתי לאוטו זה כבר היה בשלב מאוד מתקדם וכבר בדרך הרגשתי את הצורך ללחוץ) ובאמת הגדולה ישנה כמו בול עץ והבית אכן קטן. אולי גם הפעם יהיה איזשהו מלאך בלידה שישמור אותן ישנות (אני לא ממש שקטה בלידות P-:) אגב, יש פה מרכזי לידה נהדרים (בהקשר להצעה של הצימר) והם באמת מהווים שילוב מושלם של לידת בית, בלי ילדים ועם כל העזרים שאפשר לחלום עליהם. וכמובן מיילדות וציוד למקרי חירום. הבעיה היחידה היא המרחק, כל מרכזי הלידה מרוחקים מרחק של לפחות 40 דקות מהבית וכיוון שזו לידה שלישית (וכאמור הלידה השנייה הייתה מאוד מהירה) אני לא יודעת אם אני רוצה לקחת את הסיכון. למזלי יש לי עוד זמן להתלבט, אני מניחה שבכל מקרה אבקש עם מיילדת בית ואתייעץ גם איתה. מצד אחד החשש מנוכחותן בלידה (וכמובן שאני ממש לא רוצה אותן שם ערות) מרתיע מצד שני אני בהחלט לא מוכנה לוותר על לידת בית.
 

סטיוויה

New member
הרעיון של חברה הוא טוב

עבורך,כמובן. זה מה שאני עשיתי.ביקשתי מחברה להיות איתי(והייתי סגורה על זה שנוכחותה לא תעיק עליי)וככה בן זוגי היה פנוי.הוא גם לא "דטלה" מוצלחת מי יודע מה
("בייבי,איזה מוסיקה לשים עכשיו?בייבי?בייבי?")
 

צימעס

New member
../images/Emo62.gif יש אפשרות להעזר בגננת/מטפלת

מהגן? אישה שהבנות מכירות היטב.
 
start now

find a baby sitter now and have he spend a few hours with the girls. every once in a while at night too. It might cost a little but it will be worth it . you will be able to leave them and go to the birth center with a quiet mind. i dont know how far you are in the pregnancy but the earlier you start with someone the more the girls will get to know them and feel good when you leave good luck and good birth
 

nulichi

New member
לא נראה לי שאבחר במרכז לידה

פשוט מהחשש שלא אגיע בזמן תודה על האיחולים החמים
 

nulichi

New member
לא יודעת

ביום כמובן, אבל בלילה אני לא חושבת שמישהו, אפילו ביביסיטר או גננת שהן מכירות היטב, יוכל להרגיע אותן. בטח אם הן שומעות שאמא בסביבה. העניין הוא שבלילה גם אי אפשר להוציא אותן לשום מקום. היום שאלתי חברה טובה, אחת שאני בהחלט יכולה לדמיין אותה בלידה שלי מבלי שזה גורם לי אי נוחות, והיא אמרה שתשמח מאוד להגיע. אז מקסימום, אבא יוכל להיות עם הבנות והיא איתי. אולי אפילו להיפך כי הבנות אוהבות ומכירות אותה שתיהן מיום היוולדן... זה בהחלט הוריד לי אבן מהלב. עכשיו נראה שההריון יתקדם כשורה ונוכל להמשיך הלאה (כמו לקבל את ברכתו של בן הזוג שכרגע עדיין מלא חששות
) תודה לכן על התמיכה, אני מקווה עוד להשתתף ולשתף.
 

Srolla

New member
גם לי היתה אותה הדאגה

ובמשך כל ההריון דאגתי...ובסוף כמובן הכל הסתדר... בערב לפני שהלכתי לישון התחלתי להרגיש את הצירים... ונרדמתי תוך כדי תפילה ובבקשה שהלידה תתחיל רק בבוקר. וכך גם היה בבוקר התעוררתי והצירים כאילו המשיכו מאותה נקודה שבה נעצרו. הקטן (שהיה אז בן 2.5) נלקח ע''י אביו לגן וכמובן שאז הצירים התחזקו מאוד וילדתי לאחר זמן קצר. כשחזר מהגן חיכתה לו הפתעה - אח קטן. וביחד חגגנו את יום ההולדת של הקטן (אחותי אפתה עוגה). והגדול כמובן מאוד התרגש (כי אין כמו יום הולדת!) לדעתי יש לנו את הכוחות להשפיע על מועד הלידה וזאת לא רק מקריות שילדתי בבוקר.
 

ריקי29

New member
קובעים עם חברה

זה מה שאנחנו עשינו. אמנם ילדנו בארץ, אבל לא יכולתי לקרוא לאמא שלי או לאמא שלו, כי הן גרות רחוק ולא ממש אהבו את רעיון הלידה הביתית. פשוט קבעתי עם כמה חברות. הודעתי לכולן שהן אפציונאליות, רק למקרה שמישהי בדיוק לא תוכל, תהיה חולה, תיסע או לא ברור מה. תדאגי שאת מכוסה על ידי יותר מחברה אחת או שתיים. היתה אחת לבוקר, אחת לצהריים ואחת ללילה. יצא פוקס שבדיוק באותו יום נדב החליט שבא לו להישאר בבית ולא ללכת לגן (איזה חוש יש לילדים האלה), והצירים התחילו כשהוא היה בבית ומאוד לא רציתי שיראה אותנו מקימים בריכה בסלון... האיש טס איתו לחברה שהעבירה אותו לאחרת כשהיא היתה חייבת לנסוע (כמה טוב שקבענו עם יותר מאחת). מנסיון, אנשים אוהבים לשמור על האחים הגדולים בזמן הלידה. הם מרגישים מעין שליחות....
 
למעלה