מאוד מרגש
איזה יופי, כמה קבלה והוקרת תודה, מאוד לא מובן מאליו... פשוט ויפה. איזה יופי שאימא ובת יכולות לחלוק חוויה כזאת עוצמתית ביחד, מעניין אם תהיה לזה השפעה על הקשר עם הנכדה החדשה? אני חושבת שברגעים שאנחנו הופכות להיות אימהות, באותו רגע ממש יש מן צורך פנימי כזה לחזור ולהיות "הבת" לעוד רגע, שיטפלו בי וידאגו לי. תמיד צריך את אימא, ואת היית שם בשבילה, רגע מיוחד, לא פשוט, אבל שלכן לנצח נצחים.