לידת או לידת בי"ח

[גבינת צאן]

היי זהר,

אני גם קצת חשדנית לגבי ה"סטטיסטיקה" הזאת. רצינו לשאול כדי לקבל אינידקציה ונראה היה שהתשובות היו קצת מהמותן (כאילו "למיטב זכרונה" ולא מתוך נתונים כתובים). מה גם שקראתי את השרשור שדבי צרפה של ולטה (שגם עסק בלידה טבעית בתל השומר) ושם ולטה ציטטה סטטיסטיקה קצת שונה (70 לידות, עם חמש שהועברו לקבלת אפידורל ואחת לקיסרי). האם את חושבת שיש דרך לקבל סטטיסטיקה קצת יותר מוסמכת מדובר בית החולים או משהו כזה?

 

[סוס של נייר]

או שיקר שם מדי

ונשים לא מבקשות ללדת בעלות הזאת. אני חושבת - שלו היתה לי אפשרות כזו - *לי* אישית, זה נשמע בכלל לא רע - אם כי צריך לבדוק עד כמה הפרוטוקולים שלהם גמישים או ניתנים למשא ומתן (למשל, הגדרה של התקדמות לידה). בשבילי אישית, האישיו של ביטוח הוא מאוד משמעותי, ולכן הייתי מעדיפה ללדת במקום שאחווה אותו כתומך ככל הניתן, לא מקום שאני צריכה להתגונן מולו, אבל גם מבוטח ונגיש לבי"ח בעת חירום חו"ח. מה שדבי תיארה פה כלידה חוץ אשפוזית בחו"ל, היה מאוד לרוחי. אני לא יודעת אם זה דומה. אני חושבת שחשוב להבהיר - שלפי כל דין(חוק זכויות החולה, וכמובן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), לא היולדת - ולא התינוק שלה, אלא אם הוא שרוי בסכנת חיים, הם שבויים של בית החולים או של מרכז הלידה. את יכולה ללדת ולהשתחרר מיד כשאת מרגישה שאת יכולה, גם אם זה שעתיים אחרי הלידה, ואין ולא יכול להיות על זה שום ויכוח. וכמובן - אתם כהורים, יכולים לשחרר את התינוק שלכם (למעט פעולות חירום שניתן לעשות גם ללא הסכמתכם אם אינכם נוכחים), משום שאתם האפוטרופסים שלו מרגע לידתו, ולא בית החולים. זה אך לגיטימי מצד בית החולים לבקש מכם לחתום על מסמך שחרור מאחריות, אבל אין סיבה לא לעשות את זה אם אתם אכן נוטלים על עצמכם את האחריות. בהצלחה בבחירה

 

[גבינת צאן]

נכון, באמת בלניאדו יותר זול

היו שני דברים שהדאיגו אותי שם בעיקר מבחינת ה"פרוטוקול": הראשון הוא שאין לידה טבעית אם את מגיעה לסוף שבוע 42 (וכבת לאם ששתי הלידות שלה הגיעו אחרי 42 שבועות מלאים אני לא רוצה שזה יגביל אותי, כל עוד העוברית מרגישה טוב, שתתבשל לה כמה זמן שהיא צריכה). והשני הוא שאין לידה טבעית מעל למשקל של 4 קילו (או 4.200, היא לא זכרה בדיוק...), אני אמנם קטנה יחסית, אבל האבא המיועד נולד בדיוק במשקל 4 קילו, והפיצקונת בבטן עושה רושם שהיא ממהרת לגדול (בכל האולטרסאונדים עד עכשיו היא תמיד גדולה יותר בכמה ימים - לא שזה בהכרח מדד, אבל שוב - אני לא רוצה שזה יגביל אותי).

 

[גבינת צאן]

הכוונה ב"פרוטוקול" היא לזה של תה"ש

כמובן, על לניאדו אני לא יודעת כמעט שום דבר.

 

[סוס של נייר]

באמת פרוטוקול מגביל ../images/Emo4.gif

 

[כרמית מ.]

סש"ן - בנושא הביטוח

מה דעתך על זה?

 

[סטיוויה]

זה מזכיר לי משהו מחריד ../images/Emo36.gif

אני צופה,איך לא,בתכנית על האנטיביוטיקה. עבורי,עדיף ללדת בבית וקחת את הסיכון המחושב שבריחוק מבי'ח מאשר ללדת בבי'ח ולתת לתינוק שלי להחשף לחיידקים שישנם שם.תכנית מזעזעת מבחינת המידע שמתגלה בה.לא שלא ידעתי שזה המצב פחות או יותר. אבל ידעתי פחות.

 

[סוס של נייר]

ממממ....

אני לא יודעת אם מה שנכתב שם הוא מדוייק. אני די משוכנעת שלבית החולים יש כיסוי ביטוחי. אבל אם לא - אין לבית החולים את הבעייה שיש בתביעה מול אדם פרטי - שהיא היכולת לגבות. אולי המקצוע שלי קלקל אותי. אולי אני רואה שחורות. אולי אני שונאת סיכון מטבעי. אבל ביטוח הוא מאוד מאוד משמעותי בעיני. אבל לו הייתי עומדת בפני ההחלטה הזאת היום, אני חושבת שהייתי מנסה למצוא איזה נוסחא שתתאים לי - כמו לידה במרכז לידה ושחרור מוקדם הביתה.

 

[גבינת צאן]

מדהים! בדיוק מצאתי את עצמי

חושבת מחשבות בסגנון הזה היום, כשעבר לי לרגע בראש נושא הביטוח. הרי גם אם יקרה בסופו של דבר נזק, רוב הסיכויים שבית החולים (או חברת הביטוח שלו), כגוף גדול ומכוסת"ח היטב יצליח לגרום לדחיית התביעה על ידי כך שיגרום לבית המשפט לא להשתכנע שאכן היתה רשלנות. נזק שנגרם לא אומר זכייה אוטומטית במשפט. זה תהליך ארוך ומייגע במקרה הטוב, או חסר כל תועלת במקרה הרע.

 

[סוס של נייר]

כן ולא

בגלל שיש כיסוי ביטוחי ובגלל שיש כיס עמוק (והוא ציבורי ולא פרטי), יש גם יותר סיכוי לפשרה ונהיול משפט קצר יותר (מאשר מול אדם במנהל את מאבק חייו, שאולי יקבע אם יהיה לו אי פעם רכוש או לא). הרשומה הרפואית היא גם מסודרת יותר - והוכחת התעסקות איתה היא בעייתית מאוד עבור בית חולים. לעומת זאת רישומים פרטיים של מיילדת - לכי בכלל תשיגי אותם (אם היו כאלה). בדיוק סוג ההימורים שאני לא רוצה להיכנס אליהם. אבל זאת אני והשדים הפרטיים שלי בעניין הזה. אני מניחה שגם לקול הזה יש מקום בפורום?

 

[debby12]

לקול שלך תמיד יש מקום ../images/Emo24.gif

אני חולקת עליך לגבי עניין הרשומה הרפואית - כי הרשומות של "ליס" מלאות אי דיוקים (שלא לומר שקרי כסת"ח...) - יש לי אותן במלואן כי הרופא בארה"ב ביקש פרטים על הלידה הקודמת. לעומת זאת הרשומות שקיבלתי מהמיילדת פה מלאות ומדויקות ויש פירוט בערך על כל 3-5 דקות [בבית חולים ממש לא כי רוב הזמן את שם לבד, והמוניטור המטופש הרי לא קולט כלום] אבל לגבי הכיס עמוק או לא - אני מסכימה איתך. באופן כללי אני חושבת שנשים שבוחרות בלידה חוץ-אשפוזית לוקחות אחריות מלאה על הבחירה שלהן ולא עולה על דעתן לתבוע מישהי. אני מודה שזה אולי נשמע נאיבי-לא ריאלי למתבונן מהצד. על כל פנים -- שלא נדע...

 

[כרמית מ.]

אם לא היה מקום, לא הייתי שואלת אותך

רציתי לשמוע מה דעתך - ותודה.

 

[סוס של נייר]

O.K.

היתה לי איזו הרגשה שאולי תחושות כמו שלי, עשויות להלחיץ נשים שכבר יש להן תוכנית, ואולי יהיו פה לנטע זר. ולא זו כוונתי. אני כבר לא אהיה יולדת בית

אבל אני יולדת בית בארון

 

[mise]

מי שתחושות כמו שלך עשויות להלחיץ

אותה - מצוין. כדאי שתהיה מודעת לכל ההשלכות מסביב לפני ולא אחרי.

 

[סוס של נייר]

זה ב../images/Emo217.gif נכון

זה חלק מלקיחת האחריות בלידת בית. לא להתעלם מהחסרונות, לבחור למרות. תודה

 

[צימעס]

בדיוק.

 

[גבינת צאן]

ומחשבות בעקבות...../images/Emo17.gif

אז קודם כל מילה על טיה עצמה: רואים שהיא מאוד מאוד בעניין. היא הגיעה במקור מלידות בית, ראתה לידות בית, חשבה שזה דבר נהדר טבעי ונכון, וגם יילדה בעצמה לידות בית. היום היא מיילדת רק בבית החולים. מה דעתה על לידות בית? קשה היה להוציא ממנה מילים רעות על זה. הטיעון היחיד שהיה לה היה טיעון ה-"מה אם", למרות שכל הסטטיסטיקות מדברות על בטיחות זהה בלידות ראשונות וגבוהה יותר בלידות חוזרות. האמת שטיעון המה אם מפיה נשמע קצת מוזר, אולי זה בכל זאת היה מתוקף תפקידה כמיילדת בבית חולים... ומה התחושה שלי אחרי? כאמור, הכל נראה נחמד מאוד, והם משווקים את עצמם כ"מרכז לידה טבעית - ללדת כמו בבית". ואכן, זה מאוד "כמו", אבל, מה לעשות - לא באמת. כי בכל זאת, ולמרות הכל, יש שם בי"ח מסביב, עם הפרוטוקולים שלו והנהלים שלו, ובכל רגע נתון יש סכנה שאיזה נוהל יקבע לך משהו שאת לא חושבת שמישהו בכלל צריך להתערב בו. האיש שלי, אחרי שחשב על זה קצת (בדרך הביתה), אמר שמבחינתו כל האופציות טובות, השאלה היחידה היא איפה מרגיש לנו הכי נוח ונכון. ובהמשך הערב, אחרי שחשב על זה עוד קצת (וקרא את כל העלונים שקיבלנו) - אמר שזה ממש לא זה. שבית חולים זה לא מקום ללדת בו וזהו. ואני? האמת, כבר בא לי להגיע להחלטה וזהו, להניח לזה, להפסיק להתלבט ופשוט להמשיך הלאה בנינוחות בדרך הזו. אני מניחה שאני מתקרבת לשם. ואני מתחילה להרגיש יותר ויותר בטוחה בעצמי, אבל, מה לעשות - זה תהליך. בסוף האסימון ייפול אני מניחה ואז, שוב ארגיש שהכל זורם, ואפשר להרגע ולהרגיש תחושת רווחה שבחרתי ושאני שלמה.

 

[mise]

../images/Emo45.gif מצוין!

קודם כל שיש ביניכם הבנה לקראת הלידה זה דבר מאוד מאוד חשוב.

 

[גבינת צאן]

תודה../images/Emo13.gif

האמת שהוא לא מפסיק להפתיע אותי לטובה כל ההריון הזה. הוא פשוט שותף אמיתי, במלוא מובן המילה.

 

[שָׂרָה]

ללדת 'כמו בבית' זה כמו

דברי מאפה 'ביתיים' שנמכרים בחנויות.