ליד אבן הטועים/ ט. כרמי

ליד אבן הטועים/ ט. כרמי

" את אשר לא אבד לי אני מחפש. אותך, כמובן. אילו ידעתי איך - הייתי מפסיק. הייתי נעמד ליד אבן הטועים ומכריז בקולי-קולות: סילחו לי. הטרחתי אתכם לשוא. כל הסימנים שנתתי ( מצח לבן, מחריש, ושם בן שלוש הברות, וצואר, וצלקת, וצבע, וגובה ) מעולם לא היו ברשותי. חי נפשי, חי האבן הזאת בלב עיר שלם, אני חוזר בי מדברי, אני לוקח את כולם בחזרה. עשו עמי חסד. לא רציתי לשטות בכם. אני יודע שיש כאן אנשים קשי-יום, מוכי-גורל, שעולמם אבד ברגע של אמת. ואני - את אשר לא אבד לי אני מחפש. את אשר - את אשר - שם, וצואר, וצלקת, ומצח לבן כאבן " ( אבן הטועים: " כל מי שאבדה לו אבדה נפנה לשם, וכל מי שמוצא אבדה נפנה לשם, זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה" )
 
למעלה