ליהי תדמור ארנון - אשת הברזל

[ורד פלגי]

ליהי תדמור ארנון - אשת הברזל

שלום בנות, מזל טוב להולדת הפורום החשוב הזה שמי ורד, אני עורכת את האתר של קבוצת הסבולת "אנדיור". היום העליתי לאתר את סיפור תחרות איש הברזל של ליהי תדמור ארנון, ואני חושבת שהוא יעניין אתכן. בתחתית העמוד יש לינק למאמרים נוספים שכתבה ליהי - על ההכנות לתחרות. אני מזמינה אתכן לשוטט באתר - יש בו לא מעט מאמרים שקשורים בתזונת ספורט - ראיתי שזה נושא שעולה פה הרבה בפורום, וסיפורים רבים של מתאמנות שלנו שעשו דברים מדהימים ואחר כך גם כתבו עליהם. אני, כמובן, אמשיך לבקר פה בתכיפות, לעדכן אתכן ולהתעדכן מכן. יום נפלא

 

[מור שלז]

ליהי פשוט מדהימה ../images/Emo24.gif

קודם כל הנה הקישור שורד שכחה לשים: התחרות - הנה זה מתחיל וחוץ מזה, זו ההזדמנות להגיד לך ליהי, גם כאן, מול כולם: כל הכבוד, את פשוט מדהימה! כל כך שמחה בשבילך: על הדרך, על התחרות, על החוויה. על זה שזכית לעשות את זה בדיוק כמו שרצית וחלמת. מדהימה

 

[LihiTad]

תודה מור ../images/Emo9.gif

זו הזדמנות לברך אתכן על הפורום הזה. נראה לי וזה גם היה הקו המנחה בכתיבה שדווקא סיפור התחרות הוא הפחות מעניין. זו היתה השלמה עבור אלה שמכירים וליוו אותי. אז למי שיש סבלנות, לדעתי הדרך מענינת יותר... בנוסף, אשמח לענות, להגיב או לתרום קצת מניסיוני בעיקר לחדשות בעולם הזה, גם אני לא התחלתי מאיש ברזל

ליהי

 

[דורסל12]

אווה יש ממי ללמוד לשנה הבאה חצי אשת ברזל../images/Emo3.gif

חצי איש ברזל זו המטרה שסומנה לא??

 

[susieada]

חצי איש ברזל! ואישת ברזל!

אם אני יכולה... (ועשיתי חצי בשנה שעברה), גם אתן יכולות! - אחרי נסיון בטריאתלוני ספרינט, אולימפי ועדיף עם הדרכת מאמן/ת מוסמך/ת. אבל - בהחלט אשפשרי! איש ברזל - אין לי מושג איך עושים את האימונים. ליהי - את גדולה, גיבורה, במיוחד אחרי פציעה חמורה! התמודדת עם פחדים, עם ימים עמוסים, עם המון אתגרים! כל הכבוד!

לכולנו - הגבולות והאתגרים לפנינו! המטרה לאחת יכולה להיות לרוץ 5 דקות, לשנייה לשחות 200מ' ללא עצירה, או - לרוץ שעתתים ולרכב 100קמ'. החשוב בעיני - להעיז לחלום. להעיז לתכנן. להעיז לרצות. להעיז להגיע. בלי תקווה, חלומות ותיכנון, לא מגיעים לאף מקום. חלומות פז!! סוזי

 

[irontal]

אם אני עשיתי אז באמת כל אחת יכולה

בנות בלי תרוצים , הכל בראש. תאמינו בעצמכן . אם תרצו הכל אפשרי. אם עשיתי אני , כל אחת יכולה. רק לא לעשות את הטעות שלי , לא לבוא "שכונה", להתאמן , לבוא בכושר להיות מוכנות ותזונה חשובה לאין ערוך.... בהצלחה לכולן. מי מצטרפת אליי לישראמן?

 

[irontal]

אופס.... הכוונה לחצי כן.. המלא עוד לפניי

 

[דורסל12]

כולי תקווה שנעז בשנה הבאה-מור לטיפולך../images/Emo8.gif

השנה מתנסות ונהנות- בכייף אדיר נשארו לנו עוד כמה יעדים לכיבוש... ואז נתכנן את השנה הבאה עלינו לטובה נכון אווה???

 

[LihiTad]

אם יותר לי - דעתי שונה

אני לא בטוחה שכדאי למהר כל כך. קודם כל, הספורט הוא אורח חיים לטווח הארוך. מה יהיה אם תגמרו את כל המטרות תוך שנה? יש עוד המון מטרות בדרך ועדיף להנות מהן אחת אחת. לא רק לסמן ולעבור. אני מאמינה באמת שכל אחת יכולה. אבל לא צריך לזלזל בבסיס רחב, בשנות נסיון. יש לזה ערך רב בתחרויות ארוכות. אני בטוחה שמור מסכימה איתי. ברור שסוזי יכולה, אבל זה הגיע אחרי הרבה שנות נסיון. צריך לזכור שיש גם סכנות (פציעה למשל) בהתקדמות מהירה מדי. קחו את הזמן, חלקו את היעדים לכיבוש בתבונה ותהנו מהדרך.

 

[דורסל12]

ליהי את צודקת ב100%

זו סתם בדיחה אישית בין שתינו אנחנו מתאמנות בקבוצה ויודעות שצריך לעשות עוד כמה תריאטלונים אחר כך לנסות אולמפי.... שכרגע פיזית אנחנו רחוקות משם ילדים עבודה בית לא מאפשרים לנו את האימונים וההתמסרות הרצוייה.... ושהדרך ארוכה. אבל ככה אנחנו מעודדות את עצמינו. ומביטות בקנאה באילו שכבר שם.....

 

[MayaShuShu]

../images/Emo11.gifאני - אבל קודם צריך חצי לא?

עוד כמה שנים מלא (השאיפה בחול

)... שהילדים יגדלו קצת....

 

[evale2]

איזה פחד ......

 

[רצה רחוק]

ליהי, את מדהימה!

וגם אני רוצה...שחיה יש, ריצה יש, אופניים- בינתיים רק בשטח ועדיין לא 180 ק"מ. צריך לעבור לאופני כביש ואז לחבר הכל יחד... איך עושים את זה בלי לסגור את המשרד, לאבד את בן הזוג ולמוטט את הגוף שגם כך סובל ממחסור בברזל ומפציעות או כמעט פציעות ברכיים?

 

[LihiTad]

שני הסנט שלי

אם יש את הרצון ויש את היכולת זה בעיקר עניין של למצוא את התזמון הנכון בחיים. זה חוזר לנושא שדנתן בו לגבי איזון בין כל חלקי החיים. אם יש לך ילדים קטנים, משרד עצמאי ועוד משימות אולי זה לא הזמן הנכון. צריך לזכור שלא מדובר רק בשעות האימונים נטו או ברוטו (וגם זה לא מעט) אלא גם באנרגיה ובהתעסקות מסביב. הראש מלא בזה במשך חודשים והסובבים (משפחה וחברים) מרגישים בזה. אני בדיוק אוספת עכשיו חומר לכתבה על נשות הברזל הישראליות ונראה שלא מעט הגיעו לזה לאחר גיל 40 ולא בכדי. אם לא ברור, אני בת 48 וילדי בני 21, 18 ו 15 זה אולי לא מתאים כרגע, אבל יש לך זמן לחזק את הגוף והרגליים בינתיים

וברצינות, בתכנית אימונים חכמה זה אפשרי להישמר מפני פציעות. מצד שני, אם זה בוער בעצמותיך אז בודאי תגיעי לזה. בזמן הנכון לך.

 

[irontal]

איש ברזל

אני כבר באיזור 9 שנים , לא יודעת כמה טריאתלונים וחצי איש אחד שעשיתי רע מאד - ובעקבותיו הגוף שלי קרס. אז נכון , את מאד צודקת שצריך להתאמן נכון ,לאכול נכון, להקשיב לגוף. את זה למדתי על בשרי. במקרה שלי זו המשימה האחרונה שתשלים את הנדר. הילדים שלי בני 10 ו- 16 ואני בת 42 עוד מעט ואף שנה ואף חודש לא נראים לי מתאימים, תמיד יש תרוצים למה לא, זו עבודה קשה, זו דרך ארוכה ,המון אימונים מפרכים - אבל אם אני מרגישה שבלי זה אין אוויר בחיים שלי ,נראה לי שצריך לנסות לא? אשמח לקבל ממך עצות איך בכל זאת להגיע לשם. טל .

 

[LihiTad]

טל, מה שאת מתארת מרגש

וזו גם סיטואציה אחרת. האם כוונתך לאיש ברזל מלא בישראמן? אם זה עתה חזרת להתאמן ומופיעים כאבים כדאי להקדיש זמן לחיזוק. חיזוק כללי ואני גם מאד מאמינה בפילאטיס. אני לא יודעת איך את מתאמנת כעת, מה שברור שרצוי ליווי של מאמן לדרך הזו.וגם קבוצה כתמיכה לא תזיק. האם את שואלת איך משלבים את האימונים ביומיום? כגישה מה שעבד עבורי היה הידיעה שהדרך ארוכה ולכן אין לחץ. דבר אחרי דבר. לא בטוחה שעניתי בדיוק, בכל מקרה אשמח לשוחח איתך אם תרצי. ליהי

 

[irontal]

תודה רבה ../images/Emo13.gif

 

[רצה רחוק]

הכל בחיים הוא עניין של טיימינג...

תודה לך, ליהי, אכן בנותיי הקטנות תובעות את שלהן (את שעות אחה"צ היקרות מפז ועוד 2-3 ערבים בשבוע כשתורו של בן הזוג לשחק כדורסל), הן בנות כמעט 5 וכמעט 9 וכבר כיום נרשמות לא מעט תלונות בנוגע להיקפי האימונים שלי וההעדפה הברורה לבלות את זמני עם ספורטאי סיבולת (לא נעים, חברותיי הלא- ספורטיביות הפכו לחברות טלפוניות בעיקר, עד שיואילו בטובן להתחיל לרוץ/לרכב/לשחות ואז נוכל לתאם זמן איכות...). בן זוגי היקר סבר לתומו, שאחרי המרתון הראשון אפסיק להתעורר בשעה 5:00 בבוקר וללכת לישון בשעות מוקדמות יחסית, ונחרד לגלות שלא זו בלבד שהמשכתי בשלי, אלא שהוספתי את האופניים לחגיגה וחזרתי לשחות מעט אחרי 22 שנות היעדרות מהבריכה. כן, זה בוער בעצמותיי, והבערה הזו רק מתגברת למקרא הסיפורים האישיים המדהימים של נשים שכבר עשו את זה

יעבור עוד זמן מה עד הגשמת החלום, אבל החלום הזה כבר בדרך להפוך לתכנית... תודה לך על ההשראה והעידוד!

 

[מור שלז]

ליהי ../images/Emo24.gif איזה יופי שאת כאן!

ממש שמחה לראות אותך כאן יש לך כל כך הרבה מה לתת ולתרום כאן לכולנו (ובינינו, אני רואה שכבר התחלת) אני בהחלט מסכימה איתך לגבי הדרך: הדרך היא המעניינת יותר, ובעיני גם החשובה יותר. גם אני כמוך, מציבה הרבה פעמים מטרות - בשביל הדרך שמובילה אליהן: לנסות, להתנסות, לגלות דברים חדשים, ו... להנות! שוב, כל הכבוד! ונשמח אם תשארי כאן איתנו, ותשתפי אותנו בחוויותייך ובנסיון שלך.

 

[מור שלז]

אגב בנות, ליהי היא מדריכת טריאתלון

וגם מאמנת (קאוצ'רית) כך שהיא בהחלט יודעת על מה היא מדברת, ולא רק מנסיונה כטריאתלטית