ליונתן שים לב מה מצאתי במסכת שבת

ליונתן שים לב מה מצאתי במסכת שבת

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקים לכתוב חללה של רשות מאי קראה אמר רב משרשיא (משלי כה) שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר:
---עכ"ל
הפוך בה והפוך בה דהכל בה.
 
א. המראיין הוא האחרון שיכול לנקוט עמדה

המתנגדת להתערבות הגורם השליט לאור האופן בו הוא מנהל את הריאיון.
ב. יונתן, האם אתה מכיר בכך שיש, לעתים ,כשלי שוק? אם כן, מי אמור במצבים כאלה להתערב?
 
כן, ברור. פשוט הייתי מזועזע

מהאופן בו הוא ניהל את ה"ריאיון".

לגבי כשל שוק. למה שנתווכח עכשיו שבועיים על ההגדרה. בוא נדבר ברחל בתך הכוסית: שוק המשכנתאות.
האם אתה חושב שמן הראוי היה שהנגיד לא יתערב בשיקולי הבנקים במתן הלוואות לרוכשי דירות? למשל, שערך ההון העצמי של רוכש הדירה יהיה לפחות 40%.
איך אתה מתגבר על הבעיה שלבנק יש אינטרס גדול יותר לתת הלוואה מאשר לדאוג שהלווה יוכל גם לעמוד בה לאורך תקופת ההלוואה?
בנוסף, יש הרבה הסברים לעליית מחירי הדירות, ואחד העיקריים שבהם הוא הקלות בה ניתן ליטול משכנתא והאטרקטיביות הכלכלית שלה. אם נאפשר לבנקים לתת משכנתאות לכל דכפין, מחירי הדיור יעלו הרבה מעבר לערך הריאלי שלהם (כי ניתן "לקנות" כסף בזול ולשלם באמצעותו את מחיר הדירה), דבר הנובע גם מהיותו של האדם יצור טאמבל - זון פוליטיקון שגם הוא רוצה דירה בבניין עם לובי מפואר עם שנדליר ומראות.
וכשהמשבר הכלכלי הבא יגיע, וכולנו יודעים שהוא יגיע מתישהו (אני מעריך שאנו נמצאים כבר בראשיתו), והאבטלה תעלה, והמשכנתאות יחזרו, והבנקים יצטרכו להוציא אנשים מביתם ולמכור אותו בחצי מחיר, כי יש מיתון ואין קונים) כדי להציל משהו מהכסף שהם הלוו לרוכשים, למי נבוא בטענות? - למדינה שלא דאגה לאזרחיה מפני תאוות הבצע של הבנקים. ומי ישלם את המחיר? האזרחים.
ייתכן והבעיה של הליברליזם הרדיקלי היא נקודת מוצא שהאדם הוא יצור רציונלי שמכלכל את צעדיו בתבונה. כך למשל, אדם רציונלי לא ייתעלם מהאפשרות שיכולת ההשתכרות שלו עלולה לרדת או להיעלם לגמרי ובמשך שנה שלמה הוא לא ימצא עבודה.
 

the YOOK

New member
דוגמא יפה מאוד,

כיוון שזה בדיוק מה שגרם למשבר ה"סאב-פריים" שאנחנו עדיין מרגישים על בשרנו. אסור בשום פנים ואופן שהנגיד יתערב בשיקולי הבנקים. בשוק חופשי, בו בנקים יכולים ליפול והשקעות יכולות לרדת לטמיון, הבנקאים נזהרים (זה התפקיד שלהם, אחרי הכל). בשוק שבו הבנקאים יודעים שמה שהם לא יעשו - הבנק המרכזי יחלץ אותם, אין אחריות.
הקלות שבה ניתן ליטול משכנתא היא לא מקרה שהתרחש באופן ספונטני בשוק החופשי, אלא יד מכוונת מלמעלה - שמירת הריביות על המשכנתא נמוכות. ריביות נמוכות משער הריבית שהיה נקבע בשוק החופשי זה מתכון לאסון - אנשים לווים (ובצדק, זה באינטרס שלהם, גם אם הם מבינים שזו בועה) מעבר למה שהיו לווים בשער שמשקף את ההיצע האמיתי, ובשלב מסויים מתברר שפשוט אין מספיק משאבים לכולם.
לריבית יש תפקיד מאוד חשוב בכלכלה, זה לא מספר אקראי - הוא מסמל את המחיר של כסף של מחר במונחים של כסף של היום, כלומר: כמה הבנק מוכן לקבל תמורת דחיית הסיפוק של שימוש בכסף היום. ככזה הוא מכיל מידע לגבי היצע ההון הקיים, ולכן משחק עם הריביות למעשה מעוות את המידע הזה.

אני אצטט מרשומה שכתבה ידידה שלי:
"שוק חופשי אינו חף ממשברים שמזכירים בועות שמתפוצצות – גם בשוק חופשי תיתכן נהירה של אנשים שרוצים להשקיע במשהו (למשל בגלל שמועה שגויה שהופצה בטעות או בכוונה), תהיה עליית מחירים כלשהי ואח"כ נפילה. ההבדל הוא שהבועות הכלכליות והמשברים בשוק החופשי הם הרבה פחות שכיחים כי בהיעדר סובסידיות, חילוצים, מענקים ושאר רשתות ביטחון ממשלתיות, המשקיעים נזהרים הרבה יותר מהשקעות מסוכנות, המשברים יותר קטנים מהסיבה הקודמת שמניתי (גרפית הם לא נראים כמו בועות אלא כמו עליות וירידות הרבה יותר מתונות), ומעצם היותם קטנים יותר הם מגודרים יותר סביב הקבוצה הקטנה-המקומית של המשקיעים באותו פרוייקט יזמי שנפל או מניה שנפלה ולא מתפוצצים על הראש של כלל האוכלוסיה או של נתח רחב ממנה.

האופן שבו הנזק מוגבל: בלי רשתות ביטחון שממומנות מכספי מיסים, מי שלוקח את הסיכון זה המשקיעים ולא כלל ציבור משלמי המיסים והצרכנים. מכיוון שכמות מצומצמת של מניות או פרוייקטים שמתנפחים ומתפוצצים מכילים בתוכם פחות כסף ופחות משקיעים מאשר ניפוח מלאכותי של ענף שלם, המשברים שמגיעים אחריהם הם בסדר גודל הרבה יותר קטן, ולכן יש פחות ריקושטים לשאר האוכלוסיה".
מכאן: http://chickenman.radish.co.il/?p=1487

על מחזור העסקים (שנובע מקביעת ריביות נמוכה) תוכל לקרוא הסבר מעולה כאן בפרק 13 ("הזמנים הקשים"): http://translatedby.com/you/economics-for-real-people-p2/into-he/?page=4

על משבר הסאב-פריים תוכל לקרוא הסבר תכליתי ומדוייק כאן: http://www.kav.org.il/100994/b1115

בוש רוצה "בית לכל אמריקאי": http://www.youtube.com/watch?v=kNqQx7sjoS8

וכמובן שאי אפשר בלי לשמוע קצת ראפ של קיינס מול האייק, על מחזור העסקים: http://www.youtube.com/watch?v=UBaFeG9OMKU
 
היות ובנק מהמר על הכסף של כולנו

כשבנקים נופלים כולם סובלים כולל כאלו שבכלל לא השקיעו. לכן מצילים בנקים. התיאוריה שלך בכלל לא מתמודדת עם נקודה זו. היא מתאימה אולי למצב בו אנשים פרטיים הם המשקיעים העיקריים והם מסכנים כסף פרטי אלא שבמציאות הישראלית הגופים הגדולים (מהם לווים גם הפרטיים) הם גופים מוסדיים שמהמרים על OTHERS PEOPLE MONEY - בנקים וקרנות שונות ביניהן קרנות פנסיה.
 

the YOOK

New member
בשוק חופשי בנקים אומנם נופלים לעיתים,

אבל יש הרבה בנקים והכסף של הציבור מחולק ביניהם. יש גם חברות שמציעות כשירות להשקיע את הכסף בצורה מבוזרת כדי להקטין את הסיכון או להגדיל את הרווח - חברות ביטוח כסף.

הנפילה של בנקים היא הכרחית דווקא כדי למנוע את ההימורים האלה על חשבון הציבור. כשבנק יודע שהוא יכול ליפול ואף בנק מרכזי לא ידפיס מליארדים כדי לחלץ אותו (כסף ששווה יותר אצל הבנקאים מאשר אצל הציבור שנפגע, מה שנקרא "אינפלציה"), הוא יפעל בצורה אחראית.
 
זה נורא נחמדשיש הרבה בנקים

אבל זו לא תשטבה רצינית לאנשים שחסכו כל חייהם רק כדי שהבנק יפול יום אחד, אפיולו אם הוא ינהג באופן יותר אחראי, בכלכלה יש נפילות. הדרך הכי פשוטה לדאוג שהבנקים יהיו אחראיים היא להכריח אותם להיות אחראים.
 

the YOOK

New member
כל הכסף שלך נמצא בבנק אחד?

אין לך חיסכון שמפוזר באפיקי השקעות שונים?
 
זה לא באמת משנה

כל הכסף שלי הוא כסף שעבדתי בשבילו ואני בוחר כמה מתוכו לסכן, אם בכלל (אני יכול לבחור לא לסכן שום דבר). הבנק עדיין משתמש בכסף לא שלו ואני יודע שהוא בטוח כי יחזירו את הכסף.
 

the YOOK

New member
הוא לא בטוח והוא מאבד מערכו כל יום,

יודע למה? בגלל בנק ישראל.
 
זה לא כל כך משנה

וכיוון שהוא הרבה יותר בטוח מהכסף בבנק בשיטה שאתה מציע, שסובלת מרמת בטחון נמוכה יותר.
לטעון שבנק ישראל אחראי לאינפלציה זה די מצחיק. היתה אינפלציה גם לפני שהמציאו בנק מרכזי ותהיה גם אחרי שיפרקו אותו. אינפלציה היא תוצאה של פעילות כלכלית, לא של שיטת שלטון.
 
למעלה