ליידיז אנד ג'נטלמנס - פרק 8 ../images/Emo28.gif
".... אא.. א... ממ... ההה... זז..." שאקירה גימגמה, היא הלכה למות מפחד... בום, בום, בום.... כמו פיל דוהר, הרעשים התקרבו... זה היה מוזר, כי עם הרעשים החזקים נשמעו צחוקים מטורפים. טראח... העצים שהסתירו לנו את מי שעשה את הבלאגן, נפלו... המקום הזה פשוט לא מפסיק להפתיע אותנו – זאת הייתה לאה, מתנשפת כמו מטורפת כאילו חזרה ממרתון של ספרינטים, מזיעה כולה, והידיים שלה היו אדומות כמו עגבנייה. ליד לאה עמדו שני כושים קטנים כמו קאסטו, בטח בני השבט שלו, נקרעים מצחוק. לאה הסתכלה עליהם במבט עצבני. "דיייייייייי סתמו כברררררר !!!!!!" היא צרחה עליהם, דפקה להם כאפה והעיפה אותם קיבינימט... לחלק השני של האי (....אם לא לים...) "לאה ?!??!!?!?!?!??!?!" צעקנו האמת הייתה לנו הקלה כי שמחנו שלא גילינו מפלצת-הורסת-כל, והיי... אחרי הכל מצאנו עוד אחת מהחבר'ה. "יאאא.... חבר'ה !!!! סוף סוף אני מוצאת פנים מוכרות !!!!!!!" היא שמחה. שאקירה עדיין גססה מפחד. "מ... מה קרה ?" שאלתי את לאה, עדיין המום מהמצב... "פתחתי את העיניים........" היא התחילה "....ומצאת את עצמך באמצע ג'ונגל, מפוחדת מהמצב, לא מבינה מה את עושה כאן..." המשכתי אותה. "אמממ.. לא... דווקא מצאתי את עצמי בתוך מאורה, מוקפת ב-10 ילידים שחורים. הם הסתכלו עליי מוזר וזה לא מצא חן בעיניי, אז ישר לקחתי את עצמי משם והוצאתי את עצמי מהמקום מפלסת לי דרך בג'ונגל.... למצוא משהו מוכר" היא סיפרה. "לא יכולת לעשות את זה קצת יותר בשקט ?" שאקירה אמרה לה. "אמממממ.... לא" היא חייכה. "וואי.... תראי את הידיים שלך" שימי אמר לה. "כן תשמע.... העצים פה עשויים חזק... לא קל לחסל אותם" היא ענתה לו. "עם כל הכבוד ל...אממ... הרס ולרעש... מאיפה הבאת את הכושים האלה שנקרעו מצחוק ?" דנית שאלה אותה, מסתכלת לכיוון העצים ההרוסים. "אחרי שיצאתי מהמאורה, שני כושים קטנים רדפו אחריי כל הדרך ו... לא יודעת... בטח הצחיק אותם לראות ילדה מכסחת עצי ענק. אבל הלו זה כבר נמאסס מתישהו לא ?? הם כבר הגיעו לי עד לפה, אז היה צריך להעיף אותם" היא אמרה בעצבים. התחלנו לספר לה את הסיפור שלנו, ואת הסיבה ללמה אנחנו כאן. ".....ואז מצאנו את דנית, את אלקה ושימי והצטרף אלינו יליד מקומי, קאס..." באתי להגיד את השם שלו מסתכל סביב, מחפש אותו... אבל הוא לא היה. "איפה קאסטו ?!!?!?!?" אלה צעקה "הנה הוא" דנית הצביעה לכיוונו. הוא היה שם, מתחבא מאחורי עץ. הוא הוציא את הראש מהמחבוא שתפס לו "הם כבר הלכו ?" הוא שאל אותנו בפחד. "מי הלכו ???" אלה שאלה אותו בחזרה. "אקלימו וקרייזי-באנגו" הוא אמר "מיייייי ?!?!?!?!?!?!?" הסתכלנו עליו מבולבלים "נווווווו שני הילידים שבאו עם המטורפת הזאת שכיסחה את העצים" הוא אמר לנו... עדיין חושש. "כן כןןן הם כבר לא פה אתה לא רואה ??" אלה אמרה לו והוציאה אותו מהמחבוא. הוא הסתכל על לאה בפחד. "הנההההה מה קרה לך ??? היא לא תעשה לך כלום" אלה הרגיעה אותו. "זאת לאה, היא אחת מהחבר'ה". לאה הסתכלה עליו. "אהההה.... נ.. נעים מ.. מאוד לאה..." הוא אמר לה רועד כולו. "חחחחחחח... תירגע כושי... אני לא אעשה לך כלום" היא הרגיעה אותו באדישות. "מה קרה ? למה כל כך הפריע לך שהם היו פה ?" שאקירה שאלה אותו בסקרנות. "אני עדיין נחשב לביזיון.... עד שאני אביא את הניבי נמר" הוא אמר בבושה, מסתכל על הקרקע... "עדיף שבתקופה הזאת שאני מחפש את הנמר אף אחד מבני השבט לא יראה אותי". "טוב חבר.... זאת אשמתך שזיינת את הבת של Black-Tiger...." לאה אמרה לו. "מההההה ?!!?!?!? מאיפה אתתתת יודעת ???" הוא קפץ. "חחחח... כל השבט מדבר עלייך... אה והחבר'ה של Black Tiger לקחו לך את כל הדיסקים של Tupac ו- Snoop Dogg" היא אמרה לו, צוחקת לו בפנים. "מהההההההההה ?!?!?!??!? לאאאאאאאאאאאא !!!!!!!!!!" הוא התחיל לבכות. "וואי... זה לא נעים שכל השבט מדבר עלייך...." שימי השתתף בצערו. "מהההה ?!??!?!" הוא נבח עליו, "הלכו לי כל הדיסקים של Tupac !!!!!!!" המשכנו ללכת, עם לאה איתנו. האמת זה תמיד טוב שיש לידך טיפוס כמו לאה, כי כבר הפסקנו לקבל מכות מהענפים שבדרך... הלכנו והלכנו.... ועצרנו. ראינו עשן, קרוב אלינו, ומאותו איזור גם שמענו דיבורים. "פאק" קאסטו נבהל והלך לתפוס מחסה מאחורי עץ. "היי.. מה יש לך ?" שאקירה לחשה לו. "זאת יכולה להיות מדורה של החבר'ה" הוא לחש לה בחזרה והציץ לכיוון. החלפנו מבטים.... גם אנחנו די חששנו. "...תגיד... אתם לא קניבלים נכון ?" שאקירה שאלה בלחש. "אמממ לא ממש... אבל אנחנו לא ממש אוהבים זרים" הוא ענה לה וחזר להסתתר מאחורי העץ, "ובכלל עדיף שלא יראו אותי". הסתכלתי על שימי. שברנו שני ענפים חזקים מהעצים שהיו לידנו למקרה שיהיו בעיות והתקדמנו לכיוון העשן.... הזזנו את הענפים והסתכלנו. "וואיייייי אחייייייי........................... חומר טוב !!!!!" "כההההההההה.... פי יאאאאאאא......" שום מדורה של ילידים שונאי זרים, אבל צרות אחרות.... אור וקוקו יושבים, מסטולים ביותר, ומעשנים את הדבר האהוב על עכברנו החביב. "לא שוב.... אלוהים......" שימי אמר ודפק את הראש בעץ. "הוא פשוט לא רוצה להפסיק....." אלה התאכזבה. הוצאנו את קאסטו מהמחבוא והתקרבנו אליהם. "הייייייייי סתכלללללללללל....................... !" אור אמרה לקוקו הצביעה עלינו... אבל לא ליותר מכמה שניות.... לא היה ליד שלה כוח להרים את עצמה יותר מדי... "ווווואאאאאאייייייי......... חבר'הההה................... !" קוקו התלהב... טוב... במצב שלו עד כמה כבר הוא יכל להתלהב. כל האיזור סביבם היה מלא בסיגרים מכובים.... נדפק להם המוח. "תתבייש לך" שימי אמר לו ולקח לו את הסיגרים. אני ושאקירה ניגשנו אל אור, מנסים לבדוק מה קורה איתה. "וואיייי חבריםםםםם....... מי צריך את עסקי האלכוהול כשיש דבר כזההההה.... טובבבב..... וואהההה....." היא דיברה אלינו ויצא לה עשן מהפה למרות שהעפנו לה את הסיגר. היא הייתה ספוגה בעשן. "תגיד לי אתה שמת לה משהו שם ?!??!!?" שאקירה צעקה על קוקו. "מה הלחץ מותק.... כולה סיגרים.... זה לא מזיק בכלל................." הוא אמר והתהפך על הגב. הסיגרים גמרו עליו.
".... אא.. א... ממ... ההה... זז..." שאקירה גימגמה, היא הלכה למות מפחד... בום, בום, בום.... כמו פיל דוהר, הרעשים התקרבו... זה היה מוזר, כי עם הרעשים החזקים נשמעו צחוקים מטורפים. טראח... העצים שהסתירו לנו את מי שעשה את הבלאגן, נפלו... המקום הזה פשוט לא מפסיק להפתיע אותנו – זאת הייתה לאה, מתנשפת כמו מטורפת כאילו חזרה ממרתון של ספרינטים, מזיעה כולה, והידיים שלה היו אדומות כמו עגבנייה. ליד לאה עמדו שני כושים קטנים כמו קאסטו, בטח בני השבט שלו, נקרעים מצחוק. לאה הסתכלה עליהם במבט עצבני. "דיייייייייי סתמו כברררררר !!!!!!" היא צרחה עליהם, דפקה להם כאפה והעיפה אותם קיבינימט... לחלק השני של האי (....אם לא לים...) "לאה ?!??!!?!?!?!??!?!" צעקנו האמת הייתה לנו הקלה כי שמחנו שלא גילינו מפלצת-הורסת-כל, והיי... אחרי הכל מצאנו עוד אחת מהחבר'ה. "יאאא.... חבר'ה !!!! סוף סוף אני מוצאת פנים מוכרות !!!!!!!" היא שמחה. שאקירה עדיין גססה מפחד. "מ... מה קרה ?" שאלתי את לאה, עדיין המום מהמצב... "פתחתי את העיניים........" היא התחילה "....ומצאת את עצמך באמצע ג'ונגל, מפוחדת מהמצב, לא מבינה מה את עושה כאן..." המשכתי אותה. "אמממ.. לא... דווקא מצאתי את עצמי בתוך מאורה, מוקפת ב-10 ילידים שחורים. הם הסתכלו עליי מוזר וזה לא מצא חן בעיניי, אז ישר לקחתי את עצמי משם והוצאתי את עצמי מהמקום מפלסת לי דרך בג'ונגל.... למצוא משהו מוכר" היא סיפרה. "לא יכולת לעשות את זה קצת יותר בשקט ?" שאקירה אמרה לה. "אמממממ.... לא" היא חייכה. "וואי.... תראי את הידיים שלך" שימי אמר לה. "כן תשמע.... העצים פה עשויים חזק... לא קל לחסל אותם" היא ענתה לו. "עם כל הכבוד ל...אממ... הרס ולרעש... מאיפה הבאת את הכושים האלה שנקרעו מצחוק ?" דנית שאלה אותה, מסתכלת לכיוון העצים ההרוסים. "אחרי שיצאתי מהמאורה, שני כושים קטנים רדפו אחריי כל הדרך ו... לא יודעת... בטח הצחיק אותם לראות ילדה מכסחת עצי ענק. אבל הלו זה כבר נמאסס מתישהו לא ?? הם כבר הגיעו לי עד לפה, אז היה צריך להעיף אותם" היא אמרה בעצבים. התחלנו לספר לה את הסיפור שלנו, ואת הסיבה ללמה אנחנו כאן. ".....ואז מצאנו את דנית, את אלקה ושימי והצטרף אלינו יליד מקומי, קאס..." באתי להגיד את השם שלו מסתכל סביב, מחפש אותו... אבל הוא לא היה. "איפה קאסטו ?!!?!?!?" אלה צעקה "הנה הוא" דנית הצביעה לכיוונו. הוא היה שם, מתחבא מאחורי עץ. הוא הוציא את הראש מהמחבוא שתפס לו "הם כבר הלכו ?" הוא שאל אותנו בפחד. "מי הלכו ???" אלה שאלה אותו בחזרה. "אקלימו וקרייזי-באנגו" הוא אמר "מיייייי ?!?!?!?!?!?!?" הסתכלנו עליו מבולבלים "נווווווו שני הילידים שבאו עם המטורפת הזאת שכיסחה את העצים" הוא אמר לנו... עדיין חושש. "כן כןןן הם כבר לא פה אתה לא רואה ??" אלה אמרה לו והוציאה אותו מהמחבוא. הוא הסתכל על לאה בפחד. "הנההההה מה קרה לך ??? היא לא תעשה לך כלום" אלה הרגיעה אותו. "זאת לאה, היא אחת מהחבר'ה". לאה הסתכלה עליו. "אהההה.... נ.. נעים מ.. מאוד לאה..." הוא אמר לה רועד כולו. "חחחחחחח... תירגע כושי... אני לא אעשה לך כלום" היא הרגיעה אותו באדישות. "מה קרה ? למה כל כך הפריע לך שהם היו פה ?" שאקירה שאלה אותו בסקרנות. "אני עדיין נחשב לביזיון.... עד שאני אביא את הניבי נמר" הוא אמר בבושה, מסתכל על הקרקע... "עדיף שבתקופה הזאת שאני מחפש את הנמר אף אחד מבני השבט לא יראה אותי". "טוב חבר.... זאת אשמתך שזיינת את הבת של Black-Tiger...." לאה אמרה לו. "מההההה ?!!?!?!? מאיפה אתתתת יודעת ???" הוא קפץ. "חחחח... כל השבט מדבר עלייך... אה והחבר'ה של Black Tiger לקחו לך את כל הדיסקים של Tupac ו- Snoop Dogg" היא אמרה לו, צוחקת לו בפנים. "מהההההההההה ?!?!?!??!? לאאאאאאאאאאאא !!!!!!!!!!" הוא התחיל לבכות. "וואי... זה לא נעים שכל השבט מדבר עלייך...." שימי השתתף בצערו. "מהההה ?!??!?!" הוא נבח עליו, "הלכו לי כל הדיסקים של Tupac !!!!!!!" המשכנו ללכת, עם לאה איתנו. האמת זה תמיד טוב שיש לידך טיפוס כמו לאה, כי כבר הפסקנו לקבל מכות מהענפים שבדרך... הלכנו והלכנו.... ועצרנו. ראינו עשן, קרוב אלינו, ומאותו איזור גם שמענו דיבורים. "פאק" קאסטו נבהל והלך לתפוס מחסה מאחורי עץ. "היי.. מה יש לך ?" שאקירה לחשה לו. "זאת יכולה להיות מדורה של החבר'ה" הוא לחש לה בחזרה והציץ לכיוון. החלפנו מבטים.... גם אנחנו די חששנו. "...תגיד... אתם לא קניבלים נכון ?" שאקירה שאלה בלחש. "אמממ לא ממש... אבל אנחנו לא ממש אוהבים זרים" הוא ענה לה וחזר להסתתר מאחורי העץ, "ובכלל עדיף שלא יראו אותי". הסתכלתי על שימי. שברנו שני ענפים חזקים מהעצים שהיו לידנו למקרה שיהיו בעיות והתקדמנו לכיוון העשן.... הזזנו את הענפים והסתכלנו. "וואיייייי אחייייייי........................... חומר טוב !!!!!" "כההההההההה.... פי יאאאאאאא......" שום מדורה של ילידים שונאי זרים, אבל צרות אחרות.... אור וקוקו יושבים, מסטולים ביותר, ומעשנים את הדבר האהוב על עכברנו החביב. "לא שוב.... אלוהים......" שימי אמר ודפק את הראש בעץ. "הוא פשוט לא רוצה להפסיק....." אלה התאכזבה. הוצאנו את קאסטו מהמחבוא והתקרבנו אליהם. "הייייייייי סתכלללללללללל....................... !" אור אמרה לקוקו הצביעה עלינו... אבל לא ליותר מכמה שניות.... לא היה ליד שלה כוח להרים את עצמה יותר מדי... "ווווואאאאאאייייייי......... חבר'הההה................... !" קוקו התלהב... טוב... במצב שלו עד כמה כבר הוא יכל להתלהב. כל האיזור סביבם היה מלא בסיגרים מכובים.... נדפק להם המוח. "תתבייש לך" שימי אמר לו ולקח לו את הסיגרים. אני ושאקירה ניגשנו אל אור, מנסים לבדוק מה קורה איתה. "וואיייי חבריםםםםם....... מי צריך את עסקי האלכוהול כשיש דבר כזההההה.... טובבבב..... וואהההה....." היא דיברה אלינו ויצא לה עשן מהפה למרות שהעפנו לה את הסיגר. היא הייתה ספוגה בעשן. "תגיד לי אתה שמת לה משהו שם ?!??!!?" שאקירה צעקה על קוקו. "מה הלחץ מותק.... כולה סיגרים.... זה לא מזיק בכלל................." הוא אמר והתהפך על הגב. הסיגרים גמרו עליו.
