הtרמפיסטית
New member
ליידיD בלבונטין 7, 5.12.07
בשתי מילים: סוף סוף. זאת פעם ראשונה בכל ה3 שנים (בערך) שאני מלווה את הלהקה הזאת שאני רואה להקה שמוכנה לפרוץ קדימה, ובעצם ויתרה על התדמית של להקת השכונה המגניבה שעושה צחוקים ושטויות בהופעות. זה בהחלט מגניב, עד גבול מסויים. והפעם הגיע הגבול הזה. סוף סוף ראיתי 3 נשים שבאמת רוצות לטרוף במות, ולא לעשות כאילו. ממש להקה שהתבגרה בין לילה. להופעה הפותחת לא הספקתי להגיע, אז את רוקסיס אראה בהזדמנות אחרת, כי מהמעט שהן התארחו בהופעה של הליידיות לא ממש התרשמתי, היה שם בעיקר בלגאן. קטע מצחיק נרשם כשאחת מהקהל צעקה "יעל תעשי לי ילד" והתגובה היתה "לא" היסטרי עם הראש. ייבוש. (ונראה לי שאותה אחת התבלבלה קצת עם שיר קונקי, שעד כה היתה האחראית על הילדים...) קצת לפני זה, ליעד (שר) מבקשת קצת שירה במונטיור, ויעל (כהן) מנצלת את המומנטום בשביל להגיד שהיא תשמח אם כל הקהל יקום. כנראה שאנשים לקחו ברצינות את עניין הכיסאות, כי זאת ממש לא מיועדת להיות הופעה בישיבה. אז הקהל הקשיב לה והתחיל להיות שמח באמת. היה קצת מוזר בסוף ההופעה לצאת בלי הקטע של להספיק לאוטובוס האחרון, שהפך להיות חלק מכל הופעה. כנראה שצריך להתרגל לקטע הזה של ההופעות המוקדמות. פלייליסט: 1. לא אכפת לי 2. מצב מסוכן 3. בובה 4. ראי הוזהרתי 5. לא כואב 6. ספק (עם רוקסיס) 7. גברים מקצוענים 8. הכל כרגיל. 9. קוצים חלודים 10. קללה. 11. תתאהב ותשנא 12 עננה 14. כשאחליט (שזה נגמר). הדרן: 15. אושר (חדש) 16. פאולינה. תחנה הבאה, אם מישהו שואל אותי: מועדון התאטרון. תזכרו שאמרתי.
בשתי מילים: סוף סוף. זאת פעם ראשונה בכל ה3 שנים (בערך) שאני מלווה את הלהקה הזאת שאני רואה להקה שמוכנה לפרוץ קדימה, ובעצם ויתרה על התדמית של להקת השכונה המגניבה שעושה צחוקים ושטויות בהופעות. זה בהחלט מגניב, עד גבול מסויים. והפעם הגיע הגבול הזה. סוף סוף ראיתי 3 נשים שבאמת רוצות לטרוף במות, ולא לעשות כאילו. ממש להקה שהתבגרה בין לילה. להופעה הפותחת לא הספקתי להגיע, אז את רוקסיס אראה בהזדמנות אחרת, כי מהמעט שהן התארחו בהופעה של הליידיות לא ממש התרשמתי, היה שם בעיקר בלגאן. קטע מצחיק נרשם כשאחת מהקהל צעקה "יעל תעשי לי ילד" והתגובה היתה "לא" היסטרי עם הראש. ייבוש. (ונראה לי שאותה אחת התבלבלה קצת עם שיר קונקי, שעד כה היתה האחראית על הילדים...) קצת לפני זה, ליעד (שר) מבקשת קצת שירה במונטיור, ויעל (כהן) מנצלת את המומנטום בשביל להגיד שהיא תשמח אם כל הקהל יקום. כנראה שאנשים לקחו ברצינות את עניין הכיסאות, כי זאת ממש לא מיועדת להיות הופעה בישיבה. אז הקהל הקשיב לה והתחיל להיות שמח באמת. היה קצת מוזר בסוף ההופעה לצאת בלי הקטע של להספיק לאוטובוס האחרון, שהפך להיות חלק מכל הופעה. כנראה שצריך להתרגל לקטע הזה של ההופעות המוקדמות. פלייליסט: 1. לא אכפת לי 2. מצב מסוכן 3. בובה 4. ראי הוזהרתי 5. לא כואב 6. ספק (עם רוקסיס) 7. גברים מקצוענים 8. הכל כרגיל. 9. קוצים חלודים 10. קללה. 11. תתאהב ותשנא 12 עננה 14. כשאחליט (שזה נגמר). הדרן: 15. אושר (חדש) 16. פאולינה. תחנה הבאה, אם מישהו שואל אותי: מועדון התאטרון. תזכרו שאמרתי.
