לילדה מהפרסומת

[פרח לילה]

לילדה מהפרסומת

ילדונת קטנה ויפיפיה , ראיתי אותך היום. שלא תחשבי שאיש לא הבין אותך. שלא תחשבי שאיש לא ראה מה באמת עובר עלייך שם. ראיתי איך צווחת לאמא שלך שאת לא רוצה להצטלם, והיא תפסה את ידייך ובכוח משכה אותך לצד, תוך כדי חיוך מאולץ לבמאי ולמפיק, והסבירה לך בשקט בשקט, אבל כולם בעצם שמעו ש"מילוני ילדים היו מתים להיות יפים כמוך להצטלם לפרסומת הזו", וש"יש לך מזל שאת פה בכלל". ואת בעיניים בוכות ודומעות, השפלת ראשך והנהנת בהסכמה. ילדה, אני יודעת מה הרגשת. אני יודעת מה זה כשכופים עלייך משהו, אני יודעת מה זה להרגיש מושפלת, להרגיש כמו חתיכת אבן, כמו חפץ, בשום מקום. ואת יודעת מה רציתי לעשות? רציתי לבעוט לאמא שלך בפרצוף, ולחלץ אותך מתוך אולפן הצילומים. להגיד לך שאת תצטלמי לפרסומת הזו רק אם תרצי. רק אם יראה לך. והייתי עושה את זה ילדה, הייתי עושה את זה אם לא היו מושכים אותי בכוח לחזור לאולפן השני, האולפן שאני עובדת פה, לצלם סידרה חדשה. אז החלטתי ילדה קטנה, להוסיף ברגע האחרון לתסריט, מן סיפור קצר על ילדה כמוך, ילדה יפיפיה, שעושים לה מה שהיא לא רוצה...

 

[ה מוזה]

רוצה להגיב .."לאמא של ילדה יפה"

לאמא של ילדה יפה : תשעה חודשים של ציפיה לקסם הנולד.. תשעה חודשים של טווית חלומות.. ומגיח לעולם פלא .. נס קטן ניתן בידיים שלך לפיקדון .. פקדון בלבד . ואת ..מאור חייה ..המגדלור שמנתב את חייה בים החיים .. את היד שנותנת בידיה את הצבעים לצבוע ציורים על ניייר וחלומות בראשה . איזה חלומות תרצי שתחלום? את כמו טיפות מים המרוות אדמה ..ומצמיחות פרחים מרהיבים .. את זו שתמלא את הקסם .. בהרבה טיפות ... את זו שממך היא תשאב את הכוח והאמונה בעצמה. ובמה תמלאי את הכלי ? תשעה חודשים... חלק ממך נטמע בה .. ועדיין ממשיך .. כל שתתני ייספג בה יישאב לתוכה .. כעולל היונק משדי אימו .. היא יונקת ממך את המהות איזה מהות תתני לה? האם היא תלמד שמה שחשוב נסתר מהעין ? האם היא תלמד שלא הכלי הוא החשוב - אלא טיפות המים שממלאות אותו? האם היא תהיה בובה על חוט? האם היא תהיה קסם בזכות האישיות שלה או הפנים היפים? "תשעה חודשים ..... וחבל הטבור לעולם לא ניתק".