לילדי

כבויה

New member
לילדי

תינוק מקסים שלי,הבטחתי לך בפעם הראשונה שהחזקתי אותך בזרועותיי שלא נפרד לעולם. אבל אתה יודע לא תמיד הבטחות אפשר לקיים, אפילו שהגדולים אומרים.כי הלב שלי רוצה אותך, אבל יש אחרים שמכתיבים את הכללים, ולא יכולתי לעשות כלום. כל פעם שאני רואה עגלה, אני מחפשת אותך,מנסה לדמיין אייך אתה גדל ומה אתה כבר יודע לעשות ,כשלקחו אותך ממני, הרגשתי אייך רציתי לקחת אותך ולברוח משם,ואני הגנתי עלייך והם בלי לחשוב פעמיים לקחו אותך ממני , אני יודעת שאתה מחפש את הפנים שלי, ואת הריח שהתרגלת אליו ,ואת המראות ששהתרגלת אלייהם, החדר שלך שמחכה לך מיותם. תינוק מקסים שלי,מאז שלקחו אותך ממני, אני לא יכולה להרגע,הקרע בלב והגעגוע הם גדולים מאוד. כשהגעת אליי לא האמנתי שהחדר שהכנתי לך שנים, מלא בקיומך, עקבתי אחרי כל פעימה שלך במשגוח, בחיוך המקסים שלך תוך כדי חלימה, בהתמתחות שלך על המיטה, הבוקר טוב שלך אליי, בחיוך בלי שיניים, הפרצופים המתוקים שלך, כל שלב ושלב של גדילה. גם אם לא יצאת לי מהרחם ,הרגשתי אמא שלך מהפעם הראשונה, כל כך דומה לי כאילו נוצרת ברחמי. מסתכלת בתמונות שצילמתי אותך ומסרבת להאמין.מריחה את הריח של הבדין בבגדים הקטנים שלך, הריח הכל כך מיוחד ששמור לך תינוק יקר שלי,אהבתי אייך היית צפון במנשא נושם נשימות רכות ושלוות,אהבתי כל רגע איתך,הכל קרה מרגע לרגע באותו יום רק השעות השתנו והפכו את הכל. ברגע אחד לקחו אותך ממני,לא יכולה לשקוט ,לא יכולה להמשיך,כל הבית זה אתה הצעצועים שנגעת בהם,הציוד, כיסא האוכל,התחלת את שלב הטעימות שנלקחת ממני. כשהיית כאן הבית היה על גלגלים, מאז שנלקחת, הבית שקט, שום מלמול, צחוק, הברה ,בכי. נתתי לך עולם שלם, רציתי ללמד אותך עוד הרבה דברים, לחוות איתך רגעים להעניק לך, עשית אותי מאושרת שנכנסת לחיי, אתה הראשון שהעניק לי את התואר אמא מתגעגעת לחבק אותך, להחזיק אותך,הרגעים בכיסא הנדנדה שהרדמתי אותך אחרי ארוחה של חלב, אוחז בשרשרת שלי , ונרדם בטוח ורגוע. מתגעגעת לשכשוכים של רגלייך הקטנות באמבטיה שהתחלת לשבת,מתגעגעת למבט הסקרו והבוחן שלך מלא פליאה על העולם הזה. מתגעגעת לכל רגע שלנו ביחד. הכאב תינוק יקר שלי הוא ענק, החלל שהשארת שום דבר לא יכול למלא אותו. מחבקת אותך אליי קרוב, ילד שלי רחוק. ואין נחמה
 
עצוב.

קשה לי להבין מה בדיוק קרה שם. לא כתבת מדוע נילקח ממך והאם יוכל לחזור אליך אי פעם. אבל את הכאב - אותו אני מבינה. הוא ברור מאוד וזועק. כל כך צר לי שאין לי נחמה עבורך. מחבקת אותך מקרוב, חתולת הנפש
 

~מעיין~

New member
../images/Emo7.gif

נקרע הלב ממה שרשמת.. ת´אמת אני לא חושבת שיש תגובה בעולם או נחמה כלשהי שתוכל לעזור.. לאבד ילד זה אחד הדברים הבאמת קשים שלנו אבל תנסי לחשוב שאולי טוב לו עכשיו ושמטפלים בו לא פחות טוב ממך ואם הגורל ירצה אתם עוד תהיו יחד.. עד כמה שזה קשה תנסי להעסיק את עצמך במחשבות אחרות שפחות יקשו ויכבידו עליך. בשבילך.. הבכי והסבל לא יעזרו לך עכשיו אלא רק יגרעו את המצב תהיה חזקה.. בשבילך ובשבילו אני נאחלת לך שלא תדעי עוד כזה מקרה בחיים ושתחווי רק אושר כל חייך.. אני כואבת איתך מעיין
 

אופה3

New member
אין מילים או דברים שיוכלו להקל ולו

במעט על כאבך, הכאב של איבוד ילדך , אוצרך, הוא הכאב הכי גדול, אני יכולה להרגיש את כאבך,מאחורי המסך. לא הבנתי אם הילד, נלקח לאימוץ, או חלילה וחס איננו עוד בחיים, או לא יודעת מה, לא ברור מהסיפור, אבל השאלה שלי, אם יש סיכוי שתוכלו להיות שוב יחד, והלוואי וכן. אני מחזקת את ידייך, ומחבקת אותך בחום, ומקווה שיהיה יום אחד טוב ממני האופה
 

ה מוזה

New member
מול הכאב שלך - קטונתי ..רוצה לתת לך

מילים .. ותמונה - מכל הלב . חיים שלי אני נושמת את העור שלך, חיים שלי נושמת עמוק אל תוך הלב רוצה לשמור אותך קרוב אלי, חיים שלי להגן עליך מצל של כאב. אני טועמת את הדייסה שלך, חיים שלי כמו חלה של שבת מתוקה שתמיד אקדם אותך, חיים שלי עם עוגה וחיבוק ונשיקה. כי אין אהבה בעולם אהבה כמו אהבה של אמא ואין בעולם דאגה כמו דאגה של אמא ואין בעולם מי שיאהב אותך כמו אמא, רק אמא שלך. אני חולמת את החיוך שלך, חיים שלי חולמת שתמיד תחייך מה לא הייתי עושה בשבילך, חיים שלי כדי שממני אף פעם לא תלך.
הלוואי ויוכל אי פעם לדעת כמה שהיה אהוב ..ויקר לך . אין לי דרך לנחם אותך , אין לי מילים .. כי מה שאת צריכה היא מילה אחת "אמא". לא אשאל מה קרה , כל מה שהיה לא ממעיט כהוא זה מעוצמת אהבתך שזועקת מכל שורה במכתב ומעוצמת כאבך ..
 

r o n i1

New member
שמעת אולי על

ספר שנקרא "מרק עוף-לנפש אמא"? שם יש סיפור על אמא אשר בנה נלקח ממנה אחריי 20 שנה היא טופלה ע´´י פסיכולוגית... והפלא ופלא הן שתיהן גילו כי בנה שלה גודל אצל הפסיכולוגית.... מאז הם חיים בשכנות והילד גדל אצל שתי האמהות. מקווה שתמציאי את בנך.......... יש גם סיפור על אחת שגילתה שהיא מאומצת אחרי 20 שנה שהוריה מתו... ואז היא פירסמה מודעה בעיתון... במקרה אמא שלה כל יום חיפשה שם את מודעת ביתה.... והיא מצאה אותה.... הפגישה להן הייתה מרגשת מאוד.... כעבור שנתיים מתה שם האם... אז תזכרי תמיד לחפש בעיתונים אולי דרך שם ימצא בנך האובד.... למרות שקשה ואין נחמה.... והנה סתם
לעידוד אני מקווה שהמחשבה או לא יודעת איך לקרוא לזה נכונה ובנך נלקח לאימוץ ולא יותר אוהבת רוני...........
 

כבויה

New member
רוצה להגיד תודה!

על התמיכה שלכם,על המילים שנכנסות פנימה, ומחממות את הלב. על זה שאתם כאן.חיזקתם אותי, ועודדתם אותי.כמה למילים יש הרבה כוח. רק רוצה להבהיר שהילד שלי חי,רק לא איתי,לקחו לי אותו. ושוב תודה
 
למעלה