לילדי

כבויה

New member
לילדי

: לילדי תינוק מקסים שלי,הבטחתי לך בפעם הראשונה שהחזקתי אותך בזרועותיי שלא נפרד לעולם. אבל אתה יודע לא תמיד הבטחות אפשר לקיים, אפילו שהגדולים אומרים.כי הלב שלי רוצה אותך, אבל יש אחרים שמכתיבים את הכללים, ולא יכולתי לעשות כלום. כל פעם שאני רואה עגלה, אני מחפשת אותך,מנסה לדמיין אייך אתה גדל ומה אתה כבר יודע לעשות ,כשלקחו אותך ממני, הרגשתי אייך רציתי לקחת אותך ולברוח משם,ואני הגנתי עלייך והם בלי לחשוב פעמיים לקחו אותך ממני , אני יודעת שאתה מחפש את הפנים שלי, ואת הריח שהתרגלת אליו ,ואת המראות ששהתרגלת אלייהם, החדר שלך שמחכה לך מיותם. תינוק מקסים שלי,מאז שלקחו אותך ממני, אני לא יכולה להרגע,הקרע בלב והגעגוע הם גדולים מאוד. כשהגעת אליי לא האמנתי שהחדר שהכנתי לך שנים, מלא בקיומך, עקבתי אחרי כל פעימה שלך במשגוח, בחיוך המקסים שלך תוך כדי חלימה, בהתמתחות שלך על המיטה, הבוקר טוב שלך אליי, בחיוך בלי שיניים, הפרצופים המתוקים שלך, כל שלב ושלב של גדילה. גם אם לא יצאת לי מהרחם ,הרגשתי אמא שלך מהפעם הראשונה, כל כך דומה לי כאילו נוצרת ברחמי. מסתכלת בתמונות שצילמתי אותך ומסרבת להאמין.מריחה את הריח של הבדין בבגדים הקטנים שלך, הריח הכל כך מיוחד ששמור לך תינוק יקר שלי,אהבתי אייך היית צפון במנשא נושם נשימות רכות ושלוות,אהבתי כל רגע איתך,הכל קרה מרגע לרגע באותו יום רק השעות השתנו והפכו את הכל. ברגע אחד לקחו אותך ממני,לא יכולה לשקוט ,לא יכולה להמשיך,כל הבית זה אתה הצעצועים שנגעת בהם,הציוד, כיסא האוכל,התחלת את שלב הטעימות שנלקחת ממני. כשהיית כאן הבית היה על גלגלים, מאז שנלקחת, הבית שקט, שום מלמול, צחוק, הברה ,בכי. נתתי לך עולם שלם, רציתי ללמד אותך עוד הרבה דברים, לחוות איתך רגעים להעניק לך, עשית אותי מאושרת שנכנסת לחיי, אתה הראשון שהעניק לי את התואר אמא מתגעגעת לחבק אותך, להחזיק אותך,הרגעים בכיסא הנדנדה שהרדמתי אותך אחרי ארוחה של חלב, אוחז בשרשרת שלי , ונרדם בטוח ורגוע. מתגעגעת לשכשוכים של רגלייך הקטנות באמבטיה שהתחלת לשבת,מתגעגעת למבט הסקרו והבוחן שלך מלא פליאה על העולם הזה. מתגעגעת לכל רגע שלנו ביחד. הכאב תינוק יקר שלי הוא ענק, החלל שהשארת שום דבר לא יכול למלא אותו. מחבקת אותך אליי קרוב, ילד שלי רחוק. ואין נחמה
 
השארת אותי לרגע - בלי מילים

מסיפורך, לא ברור על רקע מה קיבלת את הילד (אני מבינה שלא ילדת אותו) ברור גם שהוא שהה איתך תקופת מה (מספר חודשים?) וממש לא ברור באילו נסיבות הוא נלרח ממך בעודו עדיין תינוק. אבל... הכאב הנורא זועק מליבך ומבטנך ישר לתוכי. שאלתי את עצמי איך והאם יש לי נחמה בשבילך אבל לא ממש מצאתי מילים. בתחילה חשבתי שאת מדברת על הריון שנפל כי תחושות דומות אופפות הפלה טבעית שעברתי בעצמי אבל מהר מאוד הבנתי שבמשך חודשים אחדים היית אימא "על באמת" אני רוצה לעזור, להקל על כאבך ולא יודעת איך... אשמח לשמוע את סיפורך, אשמחה אם תאמרי לי איך אפשר לתמוך בך...
 
נאוה , אני מצטרפת לכל מילה שלך

כבויה - (כמה קשה לכתוב את הכינוי הזה ) מקווה שהעלאת המכתב הזה על "הכתב" כאן אצלנו , תעזור מעט להקל. האין דרך חזרה?
 

li.g

New member
אני חושבת.....

חושבת על הבן הקטן שלי ואם היה קורה לי דבר כזה אני חושבת הייתי מתאבדת, לא ניתן להמשיך לחיות בלי הנשמה הקטנה שלידי, בלי החיוך כשקם משינה. אני לא מבינה איך עושים אתזה לאמא. אני מתארת לעצמי שאת שבורה אך אולי פה נוכל לעזור לעודדך ואף לתת לך
חזק
כאן בפורום שלנו.
 
../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif

אין מילים..... כואב..... מקווה שלפחות הוא נמצא במקום חם ואוהב כפי שהיה אצלך..... קבלי חיבוק ונקווה לטוב
 

העקשנית

New member
אפשר לשאול מי לקח ולמה?../images/Emo14.gif

זה הרי מתבקש. מתי זה קרה והאם ניתן להשיב את הגלגל לאחור. האם זה עוד סיפור של פקידות סעד ומחלקת רווחה, או אולי סיפור אחר? בדיוק הבוקר ראיתי את יאיר גרבוז האמן, בטלויזיה והבנתי שהוא נלחם בפקידות הסעד ובממסד נגד אותם מקרים כה רבים שבהם מוצאים ילדים מן הבית ללא סיבות מוצדקות. מעניין מה קרה כאן. והאם ניתן לעשות משהו. לנחם. להקשיב. לתת כתף. לתמוך. ????
 

כבויה

New member
רציתי להגיד תודה!

על התמיכה שלכם בי,על המילים החמות שנכנסות אל הלב,על התחושה שאני לא לבד. בני התינוק חי,רק לא איתי,לקחו לי אותו,הצדק עיוור,המילים שלכם נותנות לי כוח לא לשתוק יותר. ושוב תודה שאתם פה.
 
למעלה