לילה טוב ומשימה למחר.

[גינגימניה]

לילה טוב ומשימה למחר.

-יש כאן אנשים שסבים או סבתות או קרוב אחר שנספו בשואה? -האם הם היו בפולין ובאיזה מחנה? זה למטרה כלשהי. אל תגידו שמות על הרשת.

 

[S r 35]

השואה אצלנו ...

דוד של אבי - במקור מהונגריה. נספה במחנה הריכוז אושוויץ בפולין

לא מזמן אבי הקים דף-עד לזכרו באתר האינטרנט של "יד-ושם" - פרוייקט מאוד יפה ומיוחד שלהם. הוא היחיד במשפחה שנספה יתר בני המשפחה ניצלו, אם כי סבי ובני משפחה אחרים, מצד אבי, היו במחנה עבודה (לא מחנה ריכוז) של הגרמנים במהלך המלחמה. משפחתה של אמי הייתה, למרבה המזל, במקום שהנאצים לא הגיעו אליו. חמותי הושארה, כתינוקת בת שנה וחצי, אצל משפחה נוצרית על ידי הוריה. ההורים התגלגלו למחנות עבודה שונים והגיעו בסוף המלחמה לקחת את בתם - שהייתה אז כבר ילדה בת חמש. מוזר לי לחשוב לפעמים שאם הגורל היה, חלילה, מתגלגל באופן אחר האישה הנפלאה הזו הייתה היום ככל הנראה נוצריה ברומניה, שלא מודעת כלל ליהדותה ולעברה, בעלי לא היה נולד והכל היה נראה אחרת ... מקווה שהמידע עזר לך. לילה טוב

 

[S r 35]

הדבר העצוב ביותר בכל הסיפור הזה

הוא שאותו דוד של אבי, היה הראשון מבני המשפחה שעלה למעשה לארץ. בתחילת שנות ה 30 הוא עלה לארץ כבחור צעיר חדור רוח חלוציות, ציונות ומוטיבציה אבל החיים הקשים בארץ, מזג האוויר החם, המנטליות השונה והגעגועים הביתה גרמו לו לרדת מהארץ חזרה להונגריה ... כדי למצוא את מותו בתאי הגזים של אושוויץ כעשר שנים אחר כך. הדוד הזה היה רווק. הוא לא השאיר אחריו ילדים או זכר ולכן חשוב היה מאוד לאבי להנציח אותו בדפי העדות של "יד ושם" ולהביא שם את סיפורו.

 

[dafgol]

../images/Emo7.gif

 

[dafgol]

אצלי במשפחה יש

חלק מהמשפחה של סבתא שלי הושמדה בשואה - בבודפשט ובאשוויץ, אני לא יודעת איפה עוד....לצערי.... סבא שלי ז"ל היה במחנה כפייה. אין לי הרבה מידע ולצערי אין לי כבר את מי לשאול , סבתא שלי שתחייה עדיין בחיים אבל היא לא מדברת על זה ואני לא אשאל אותה ...כשהייתי יותר קטנה והיא יותר צעירה היא סיפרה לי קצת , ואנחנו גם ( גולן ואני ) ביקרנו בבודפשט וזה היה מצמרר מבחינתי ללכת לבית הכנסת הגדול ולראות שם שמות של נספים שחלקם הם המשפחה שלי , אח"כ ללכת לעץ החיים ולמוזיאון היהודי שם ....חוויה מצמררת מרגשת ונדירה...בררררררררררר מה בדיוק את צריכה ? מתי את נוסעת ?

 

[frige]

אצלנו במשפחה

אין הרבה משפחה. סבא שלי הגיע עם סבתא שלי לארץ לפני המלחמה וכולם חוץ מאח אחד שלו נספו בשואה. 7 אחים היו לסבתא שלי + המשפחות שלהם + ההורים שלהם. 9 אחים לסבא שלי + המשפחות שלהם + ההורים שלהם. לאמא שלי היה רק דוד אחד בארץ וזהו. לא הכירה מעולם את הסבים והסבתות שלה ודודים ודודות. היה לה דוד אחד שעלה ארצה אחרי המלחמה, ניצול שואה. היה גר עם אישתו בקיבוץ אשדות יעקב. מעולם לא היו להם ילדים למרות שניסו. לעת זיקנה, איבד את הזיכרון ורק דיבר על ילדותו. נושא השואה הוא מאוד מאוד עצוב מבחינתנו. בשנת 1989 נסעתי במשלחת עם המדצ"ים לפולין, שם הרגשתי כאילו אני הייתי שם. פשוט נורא. אם תרצי עזרה במשהו, תמונות מפולין תתקשרי. גם סתם כך את יכולה להתקשר. בהצלחה שרית