יענקלה מגבעתיים
New member
לילה טוב, חברות וחברים
עבר עלי יום מעייף אך מהנה.לקחתי את גאיה, נכדתי האהובה מכל, מהקייטנה שלה בגני תקוה. אלפי יקירתי התעלמה מקיומה. כשאני מסתובב בחוץ עם אלפי, היא תמיד מתעניינת בילדים קטנים ואני חושב שחבל שנכדתנו אינה זוכה לתשומת לב כזו מצד סבתה. גאיה אינטליגנטית מאד, וכבר מזמן אמרתי לה שסבתא חולה באלצהיימר והסברקתי לה את מהות המחלה. היה זה אחרי שגאיה אמרה לי בדמעות: "סבא, סבתא לא אוהבת אותי". גאיה גם עושה בייבי סיטינג לסבתא שלה כשאני הולך לפגישות החודשיות של קבוצת התמיכה בגבעתיים. הפגישות מתקיימות מרחק 5 דקות הליכה מביתי, וגאיה יודעת שאם יהיה משהו חריג היא תתקשר אלי ואבוא מיד (בינתיים זה לא קרה). אינני רוצה לקפח ולא להזכיר את נתן, הנכד האהוב שלי שחי בארה"ב. לצערי אני רואה אותו לא יותר מפעם בשנה וטבעי שאני קשור לגאיה יותר, מה עוד שגידלנו אותה כל יום כשמונה שעות עד גיל שנתיים. אשתי היתה אז במצב הרבה יותר טוב ובהחלט עזרה לי. עכשיו, מיד אחרי שליחת הודעה זו, אשב במשך כ-20 דקות כמדי לילה, להכין לאשתי ולי את הכדורים של מחר, וכן למדוד לעצמי לחץ דם ודופק. אשתי הולכת הרבה יותר מוקדם ממני לישון, וישנה מצויין בלי כדורים. גם בבוקר היא מתעוררת וקמה כשעתיים לפני. אינני שומע, אבל לפי המראה והריח היא כנראה מצליחה להתרחץ ברוב הבקרים. כשאיננה מתרחצת אני מבקש ממנה וזה תמיד גורם לריב כי היא נעלבת עד עמקי נשמתה מההשמצות שלי, שהרי היא התרחצה!!! ואז היא מתרצה והולכת להתרחץ אלא שרוב הפעמים יוצאת מהשירותים בלי שבאמת התרחצה ואז אני מחכה 5 דקות ומבקש שוב שתתרחץ. סה לה וי, כמו שהצרפתים אומרים. אז לילה טוב מיעקב
עבר עלי יום מעייף אך מהנה.לקחתי את גאיה, נכדתי האהובה מכל, מהקייטנה שלה בגני תקוה. אלפי יקירתי התעלמה מקיומה. כשאני מסתובב בחוץ עם אלפי, היא תמיד מתעניינת בילדים קטנים ואני חושב שחבל שנכדתנו אינה זוכה לתשומת לב כזו מצד סבתה. גאיה אינטליגנטית מאד, וכבר מזמן אמרתי לה שסבתא חולה באלצהיימר והסברקתי לה את מהות המחלה. היה זה אחרי שגאיה אמרה לי בדמעות: "סבא, סבתא לא אוהבת אותי". גאיה גם עושה בייבי סיטינג לסבתא שלה כשאני הולך לפגישות החודשיות של קבוצת התמיכה בגבעתיים. הפגישות מתקיימות מרחק 5 דקות הליכה מביתי, וגאיה יודעת שאם יהיה משהו חריג היא תתקשר אלי ואבוא מיד (בינתיים זה לא קרה). אינני רוצה לקפח ולא להזכיר את נתן, הנכד האהוב שלי שחי בארה"ב. לצערי אני רואה אותו לא יותר מפעם בשנה וטבעי שאני קשור לגאיה יותר, מה עוד שגידלנו אותה כל יום כשמונה שעות עד גיל שנתיים. אשתי היתה אז במצב הרבה יותר טוב ובהחלט עזרה לי. עכשיו, מיד אחרי שליחת הודעה זו, אשב במשך כ-20 דקות כמדי לילה, להכין לאשתי ולי את הכדורים של מחר, וכן למדוד לעצמי לחץ דם ודופק. אשתי הולכת הרבה יותר מוקדם ממני לישון, וישנה מצויין בלי כדורים. גם בבוקר היא מתעוררת וקמה כשעתיים לפני. אינני שומע, אבל לפי המראה והריח היא כנראה מצליחה להתרחץ ברוב הבקרים. כשאיננה מתרחצת אני מבקש ממנה וזה תמיד גורם לריב כי היא נעלבת עד עמקי נשמתה מההשמצות שלי, שהרי היא התרחצה!!! ואז היא מתרצה והולכת להתרחץ אלא שרוב הפעמים יוצאת מהשירותים בלי שבאמת התרחצה ואז אני מחכה 5 דקות ומבקש שוב שתתרחץ. סה לה וי, כמו שהצרפתים אומרים. אז לילה טוב מיעקב