לילה טוב, פילוסופים

Shlomkin

New member
לילה טוב, פילוסופים

כיוון שדעתי התובענית צמאה לדבר מה פילוסופי, מתחשק לי לפתוח בנושא. עוד לא ברור לי מהו, ואני מאוד מקווה שיחליט להופיע תו"כ כתיבת שורות אלו... לא אלך רחוק מדי ואחפש את משמעות החיים הארורה, זו שמטרידה כל אזרח תמים וחף מפשע בעולם הזה, אלא את המשמעות הרגעית שלנו, זו שעכשיו, שמעלה חיוך או מדכדכת מעט, שמעניינת וקסומה או יבשה וחסרת תכלית. אני עייף, ראשי מנקר אל תוך המקלדת, חיוך אווילי מגיח מדי פעם בלי שום סיבה - כנראה שהעייפות משעשעת. חחח אז מה דעתכם?
 
וחלומות מתוקים... ../images/Emo13.gif

מעניינת אותי דעתך שלך, שלומי- מהי, לטעמך, אותה "המשמעות הרגעית" הזו? מהם הדברים הנותנים טעם ומפיחים חיים ברגעיך שלך? האם אתה סבור כי יש בנמצא איזו שהיא "משמעות רגעית" אבסולוטית? או שמא סבור אתה כי כל משמעות היא סובייקטיבית למוצאה? הוא שאמרתי, יקירי, מעניינים אותי דוקא חידודי מוחך הקודח שלך...
ליל מנוחה, גילת
 

Shlomkin

New member
חיכיתי שתשאלי...../images/Emo3.gif

אני מניח שלא נוכל למצוא מורה דרך (במקרה הזה, עטור זקן ארוך ולבן ושיניים מצהיבות) שיוכל להנחות אותנו ולהגיד מהי המשמעות הרגעית שלנו. אני חושב שמשמעות היא יחידה בודדת, אחת מבין רבות, ופחות כללית כמו מים או אוויר. בכל רגע נתון יש אינספור משמעויות, חלקן שלנו וחלקן אולי לא, וגם אלה ששלנו הן תוצרים קטנים ומוגבלים, משועבדים וכלואים בטווח מוחנו ונפשנו. לעתים קל ונוח לוותר מראש ולא להעמיק בדברים, שהרי מה הטעם בלעסוק במשמעות כל הזמן, קל וחומר באחת רגעית ומזדמנת, ועד לאן מחשבתנו תקח אותנו לאחר המשמעות הזאת, ולאן תתקשר ולאן תסתעף?! אני חושב שבתור יצורים אנושיים שכמותנו, החושבים במונחים של רווח והפסד בעיקר, אנו צריכים לחשוב מה אנחנו יכולים להרוויח מהמשמעות הזאת: רגש רומנטי ושובה לב? שמחה מחממת ושבעת רצון? התעלות מרוממת נפש? או שמא מלנכוליה גרגרנית ואלגנטית שמרשה לנו לפרוק קצת מטענים שהצטברו? משמעות רגעית, היא אכן אישית וסובייקטיבית, נגזרת של התפיסה שלנו, של המציאות היחידה שעינינו רואות. משמעות נצחית, או כללית, ואני מניח שיש דבר כזה, היא לדעתי חסרת בעלים, מופקרת המשוטטת לה איפשהו בעולם, נמלטת ממוחות רציונליים שמנסים ללכוד אותה, או לפחות לחקות אותה. קשה לי לסיים את התגובה הזו בנימה חיובית. המשמעויות המזדמנות שלי קצת מאכזבות. הייתי מצפה מהן להשאיר טעם שמלווה אותך, שנשאר קצת אחרי. כמובן שאני מדבר על המשמחות או הממלאות. הן נורא חמקמקות וקשה לעכב אותן. אבל כפי שאני אומר תמיד, לא נורא...
אולי זה כוחו של הרגל מונע כאב, או של רציונל עירני שיודע שבסה"כ - הכל בסדר. שבסופו של דבר המוח האיטלקטואלי הקודח שלנו הוא סטיה קטנה של הטבע, שאפשר להיות מאושרים גם ממשקה טוב ורבע עוף
אני חושב גם שזה אולי קצת מתיימר וחוצפה מאיתנו להתעסק בפילוסופיה, בלשאול יותר מדי שאלות, כאילו אנחנו מוכשרים ונעלים כ"כ שאנו יכולים להתמודד עם כל שאלה, שמישהו חייב לנו דין וחשבון על משהו. אנחנו אולי קצת ממהרים להטיל ספק, בלהצמיד תוויות לתופעות הקיומיות שלנו, בלנצח על עולם המושגים שלנו כמו על תזמורת. כמובן שאם אני מפנה את השאלות האלה לעצמי, ולא לאיזו דמות בדיונית שאולי בראה אותי, אז אין פה ממש קשר לחוצפה או להתיימרות. עוד לא חשבתי לעומק בנוגע לעמדה הזאת, בנוגע לחוצפה או להתיימרות. כמובן שיש לנו גם כוונות תמימות לחקור ולהבין, ואני מניח שזה מה שאנו עושים כאן בפורום. בכל אופן, העייפות הולכת וגוברת, וגורמת לי לברבר פה קצת ולכתוב דברים לא מספיק עניינים... אשמח לתגובותיכם בנוגע לכל דבר, ואשיב בראש צלול ובשמחה רבה
שיהיה אכן לילה טוב!
 
בוקר טוב לך בן תמותה

(סתם, אהבתי את קריאתך) . וכי מדוע שלא תלך עד הסוף? לך לך אל אותה ארץ רחוקה וארורה, אותה ארץ תובענית (וטובענית) המטרידה כל אזרח תמים וחף מפשע, ארץ של חלב ודבש המעניקה את משמעות החיים ולא את רגעי ההנאה החולפים להם כאותה רכבת של בוקר יום ראשון העמוסה לעייפה, חפש את הארץ שבה תוכל להיות סלע ולא כמו החולות אם כי מודה שסופה נודדת, זה הדבר המפתה ביותר לאדם. הנה, הצלחת להעלות חיוך על פניי, חיוך אווילי בלי שום סיבה, או שזה הרעב שבי. אלך לאכול.
 

Shlomkin

New member
טוב,נו...

העייפות התחדשה. זו בדיוק הבעיה, שזה בערך בלתי אפשרי, לפחות מבחינתי, להגיע למשמעות הנצחית והאיתנה. אני גם חושב שהשפעת הנסיבות סביבנו על מזג רוחנו, ועל המשמעויות הקטנות והרגעיות כמובן, היא בלתי נמנעת. גם כשההשפעה היא גורפת וחזקה. המשמעות הרגעית היא תוצר של שפע גורמים, שרובם בלתי תלויים בנו בעיקר, ואני לא חסיד גדול של מנטרות ושל דרך חשיבה סכמתית ונשנת. קשה לי לשלב בין המושג הזה - איתנות - לבין אמונות ולדרכי חשיבה, כאלה שבדר"כ שומרות עלינו מהעולם האכזר
 
למעלה